הסכם הגרעין עם איראן: כך קרס המערב
ארה"ב הפסיקה לתאם עמדות עם ישראל, המעצמות הבטיחו ולא קיימו, האיראנים ידעו שהמטרה הושגה הרבה לפני החתימה על ההסכם. רונן ברגמן חושף את האמת מאחורי הקלעים של הסכם הגרעין
שנה וחצי לפני החתימה על ההסכם, האיראנים כבר הכניסו את השמפניות למקרר. כך עולה מכתבה של עיתונאי "ידיעות אחרונות" ד"ר רונן ברגמן באתר "טאבלט מגזין". שלושה ימים לאחר תחילת המגעים בין איראן ובין המעצמות, בנובמר 2013, חזרו חברי המשלחת האיראנית ודיווחו לממשלה על התקדמות המגעים. על פי המידע בידי ברגמן, אותו קיבל מגורמי מודיעין ישראלים, בטהרן הביעו סיפוק רב, והיו משוכנעים כבר אז כי יוכלו לשדל את המערב לחתום על הסכם שייטיב עם האיראנים.
ההסכם, שנחתם בשבוע שעבר בווינה, מאשרר את האמונה הזו. המסמכים אליהם נחשף ברגמן מוכיחים לדבריו כי אחד ההישגים הגדולים ממנו מרוצים בלשכת האייתולה חמינאי הוא ההסכמה האמריקאית להמשיך ולהעשיר אורניום על אדמה איראנית. הוא גם מזכיר כי בכירים אמריקאים ואירופאים כאחד שהגיעו לארץ באמצע 2013 חזרו פעם אחר פעם על כך שלא יאפשרו לאיראנים להעשיר אורניום כלל, זאת לאור הפרות אמנת אי הפצת הגרעין.
אלא שבפברואר 2014, החומות הבצורות החלו להיסדק. וונדי שרמן, ראשת המשלחת האמריקאית בשיחות עם הפרסים אמרה לגורמים בישראל כי על אף שבארה"ב היו רוצים לראות את איראן מפסיקה להעשיר אורניום, מדובר בשאיפה "לא ריאלית".
>>עוד באתר ערוץ 20>>
- שני מיליון דולר מחכים לג'ונתן פולארד
ברגמן מבהיר כי מקורות המידע אליהם נחשף מגיעים מריגול אחרי איראן ולא אחרי ארצות הברית. הוא מסביר גם כי לעיתים מידע שכזה עלול להיות מוטה או מפוברק, אבל "חומרים מהסוג הזה נוטים להיות אמינים למדי".
כבר בתחילת 2013, על פי המסמכים, ישראל הבינה כי המגעים החשאיים בין איראן וארה"ב החלו. רק לקראת סוף המגעים, כשאיראן השתכנעה להיכנס למגעים בינלאומיים, ישראל קיבלה דיווח רשמי מהממשל האמריקני. זמן קצר לאחר מכן, סוכנות הביון האמריקאית הפסיקה באופן דרסטי להשתתף בניסיונות הישראליים לחבל בפרויקט הגרעין האיראני.
נסיגה הדרגתית מהקווים האדומים
ב-8 לנובמבר 2013 הגיע מזכיר המדינה ג'ון קרי וניסה להתניע את המגעים בין ישראל והפלסטינים, אך ראש הממשלה בנימין נתניהו הרבה לדבר איתו על הגרעין. נתניהו אף אמר לו כי על פי המידע שהגיע אליו הסכם "רע מאוד" עומד להיחתם, וכי נציגי המערב נסוגים בהדרגה מהקווים שהם עצמם הגדירו.
ברגמן קובע כי שליחי המערב למו"מ עם איראן ויתרו כמעט על כל הנושאים המהותיים שהגדירו לעצמם כאלו שלא ניתן לעבור עליהם ושהבטיחו לישראל שלא יעשו כך.
אחת ההבטחות שניתנו לישראל היא שלא יותר לאיראן לאגור אורנים. מאוחר יותר דובר על כך שיתאפשר לאיראנים לאגור כמות קטנה וששאר החומר יועבר לרוסיה על מנת לוודא שהיא אינה שמישה למטרות צבאיות. בהסכם הסופי, כמובן, הותר לאיראן לשמור על 300 ק"ג של אורניום מועשר. כמו כן, איראן תהיה אחראית למכור את הכמות האדירה ברשותה (8 טון) של אורנים מועשר.
לישראל הובטח גם כי כור פורדו יפורק, בייחוד לאור העובדה שעצם קיומו מהווה הפרה הבוטה של אמנת אי הפצת הגרעין. בהסכם לאיראן הותר להשתמש ב-1,044 מתוך 3,000 צנטריפוגות הפועלות באתר, כמו גם להמשך במחקר של רדיואיזוטופים.
בנתאנז, כור ההעשרה המרכזי, האיראנים יוכלו להמשיך להפעיל 5,060 צנטריפוגות מתוך 19,000 הקיימות שם כיום. בתחילת המגעים, נציגי המערב דרשו שכל הצנטריפוגות יושמדו, אך לאחר זמן מה נסוגו מדרישה זו וכעת האיראנים יוכלו להפעיל אותן מחדש בתוך זמן קצר.
>>פרויקט מיוחד: עשור להתנתקות>>
האיראנים רואים חשיבות עצומה בהמשך פעילות הצנטריפוגות. מאידך, הם הסתפקו ביכולתם לעשות זאת בהצלחה בהסתר.
לכן הורו בטהרן לנציגי המשלחת להתעקש בנקודה זו. הנשיא ברק אובמה אמר בפורום סבן כי לאיראן אין כל צורך בצנטריפוגות מתקדמות ואף הודה כי הבטיח לישראל מספר פעמים כי לא יאפשר זאת לאיראנים. כמובן, בהסכם הסופי הדבר הותר לאיראנים עם מספר מגבלות שגורמים בסוכנות הישראלית לאנרגיה אטומית סבורים כי לא תהיה להם השפעה רבה.
באשר לאפשרות הזינוק לפצצה, הגדירו נציגי המערב ב"מספר שנים לפחות" כקו יעד, עם החתימה על ההסכם העריכו האמריקאים כי מדובר בשנה בלבד.
לדברי ברגמן, שככל שהחתימה על ההסכם התקרבה, כך ההבנות המשותפות בין ארה"ב ואיראן התחדדו, ואמריקה הסכימה לאפשר לאיראן לקיים מתקן לייצור מים כבדים באראק ולקבל את סרבנותה של טהרן לפקח על האתר. הוא מסכם את מאמרו בכך שעל אף שהביקורת הפומבית והבוטה של נתניהו על אובמה אמנם שנויה במחלוקת, אך המידע המודיעיני חושף כי נציגי המערב חצו את כל הקווים האדומים שלהם עצמם, והאיראנים השיגו את כל מטרותיהם.
