נגמל מסמים נפל לבור - תאגיד המים ישלם לו

נרקומן לשעבר רץ למרכז המתאדון בי-ם ונפצע כשלא הבחין בפתח ניקוז. שופטת קבעה שתאגיד "הגיחון" התרשל, ולכן יפצה אותו בכ-20 אלף ש'

עו"ד עופר כהןפורסם: 31.07.15 , 07:53

תושב ירושלים הנמצא בהליך של גמילה מסמים נפצע בדרכו למרכז המתאדון בעיר כשנפל לתוך בור ניקוז פתוח. בית משפט השלום בעיר קבע שתאגיד המים "הגיחון" יצטרך לפצות אותו על נזקיו ביותר מ-20 אלף שקל, לאחר שנקבע כי לא פעל לאיתור מפגעים באופן יזום.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

האירוע התרחש בספטמבר 2010: התובע רץ לעבר מרכז המתאדון באזור תלפיות ונפצע כשרגלו דרכה בבור לא מכוסה. נאנק מכאבים הוא הובהל לבית החולים הדסה עין-כרם, שם נותח ואושפז למשך מספר ימים. את התביעה הוא הגיש כשנתיים לאחר מכן, ודרש פיצוי בטענה שתאגיד המים התרשל, במיוחד מאחר שידוע שבמקום פועלים גנבי מתכות שמסירים את המכסים של הבורות.

תביעה

גננית נפלה לבור בבית פרטי. הפיצוי: 61 אלף

עו"ד קרן מרץ

אשת מקצוע שהגיעה לטפל בגינה בבית בי-ם לא הבחינה בפיר בעומק 2 מטר ונפצעה. בעל הבית טען בביהמ"ש שהיא אשמה בתאונה, אבל נדחה

גננית נפלה לבור בבית פרטי. הפיצוי: 61 אלף

נציגי התאגיד התכחשו תחילה לתאונה וטענו כי תיאוריו של התובע לקו בסתירות ובאי-דיוקים שמעיבים על גרסתו. לטענתם, הוא הודה שרץ לעבר המרכז, ומאחר שלא שם לב לדרך, הוא אחראי למצבו.

בנוסף טען התאגיד שאין לצפות ממנו לטפל בכל תקלה ותקלה מיד עם התרחשותה, ושנעשים מאמצים רבים לטיפול מהיר בתלונות תושבים.

השופטת עינת אבמן-מולר קיבלה את גרסת התובע וקבעה שעדותו לא נסתרה. "התובע שב והסביר כיצד נפגע וכיצד מצא עצמו כאשר רגלו מדממת בתוך בור הניקוז והוא נאנק מכאבים, וניכר היה על התובע שהוא 'חי' את רגע הפגיעה", כתבה, והוסיפה שהאי-דיוקים בעדותו אינם משמעותיים, מה גם שהוא סובל מבעיות זיכרון.

חיזוק לגרסתו מצאה השופטת גם במסמכים הרפואיים ממועד התאונה: בדו"ח מד"א נרשם שהתובע סובל מחבלה ברגל לאחר שנפל לבור ביוב, ושהיה מעורפל ומבולבל מכאבים. גרסה דומה נרשמה גם בדו"ח של בית החולים.

באשר לאחריות התאגיד ציינה השופטת כי אמנם מקובל עליה שבלתי אפשרי לטפל בכל תקלה בכל זמן נתון, אולם הדבר אינו שולל את החובה לטפל במפגעים באופן יזום ולא רק בעקבות תלונות של תושבים. התאגיד מחויב לפעול לאיתור מפגעים על מנת למנוע את היווצרותם מלכתחילה ולא רק בדיעבד, קבעה.

כמו כן היא ציינה שהתאגיד לא הראה שיש לו נוהל מסודר לפיקוח אחר מתקניו, אף שהם עלולים ליצור סיכון ממשי.

משכך, קבעה השופטת, התאגיד אחראי לתאונה, אם כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור 15%. בהקשר זה ציינה ש"אין לצפות כי עוברי אורח יהלכו כל העת כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע", אולם עם זאת כן מצופה שישמו לב לדרכם ויישמרו מפני מכשולים.

בהתאם להסכמת הצדדים קבעה השופטת שהנכות של התובע עומדת על 11%, ובהתחשב בכך פסקה לו 55 אלף שקל על כאב וסבל ו-3,000 שקל על הוצאות רפואיות. השופטת דחתה את תביעתו להפסדי שכר מאחר שלא עבד מאז 2008, וסביר להניח שגם לא יעבוד בעתיד.

בניכוי האשם התורם, נותר הפיצוי על סכום של 49,300 שקל, שמהם יש לקזז תגמולי ביטוח לאומי. בפועל התאגיד יצטרך לשלם לתובע 21,700 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 5,000 שקל.