פלסטיני משפיל יהודייה אנטי ציונית. צפו
אתר "מידה" חושף את סיפורה של ליה טרצ'נסקי, מתנחלת לשעבר, שהפכה פעילה בתנועת החרם על ישראל ויצרה סרט על "פשעי הנכבה". אלא שזה לא הפריע למשתתף פלסטיני בפאנל שעסק בסרט לתקוף אותה ולדרוש ממנה להכריז שהיא "איננה ישראלית-נאצית"
העיתונאי ישי פרידמן חשף באתר "מידה" תקרית מביכה שבה הייתה מעורבת הבמאית הישראלית-קנדית ליה טרצ'ינסקי, פעילה בתנועת החרם על ישראל וכותבת באתר החדשות הפרו-פלסטיני The Real News Network. להפתעתה מצאה את עצמה תחת מתקפה לכאורה בשל היותה... ציונית. בפאנל שהתקיים סביב סרט שביימה ועסק ב"פשעי הנכבה" הישראלית, הגדיר אותה משתתף עזתי - חרף דעותיה האנטי-ישראליות הברורות - כ"מפלצת" כמו כל הישראלים.
טרצ'ינסקי,שגדלה ולמדה באריאל, היגרה עם הוריה בגיל מבוגר אל קנדה, שם "ראתה את האור" . ב-2013 יצרה סרט בשם "בצדי הדרך" , המתאר את סיפור הנכבה דרך עיניהם של שני לוחמי הפלמ"ח שמספרים על פשעי המלחמה. פרידמן מסביר כי יוצרת הסרט שוזרת בו סיפורים מתקופת החיים שלה בהתנחלויות. הסרט עורר מהומה רבה והוקרן פעמים רבות בארץ ובעולם.
בדיון שכותרות "נורמליזציה וזהות במאבק למען זכויות הפלסטינים", שהתקיים סביב סרטה, השתתפה המתנחלת לשעבר יחד עם רוני ברקן, מראשי קבוצת "חרם מבפנים" (ישראלים התומכים בחרם על ישראל) עם פעיל עזתי בשם מוחמד מאטר.
פרידמן מסביר כי מדובר בדיון מאלף. "מדובר בפאנל שכל יושביו הם אנטי ציונים, תומכי חרם על ישראל ויותר פלסטינים מפלסטינים. למרות
זאת, האקטיביסט העזתי נעץ את פגיוני זעמו ללא רחם בפעילים הישראלים וקבע שהם מזויפים".
כאמור, מדובר בסרט ביקורתי מאוד על ישראל, אך מאטר דרש מהבימאית יותר. "היו שם נקודות שמאוד הכאיבו לי. היא אומרת שהיא אוהבת את המקום הזה והיא אומרת שזה הבית שלה, וכששואלים אותה מהי היא אומרת שהיא ישראלית... זה מאוד מכאיב כי הבית שלה בנוי על אדמות פלסטיניות. כשהיא אומרת שיש לה זיכרונות טובים זה מאוד כואב, כי יש פלסטינים שגרים במחנות פליטים שיש להם זיכרונות רעים בגלל הזיכרונות הטובים שלה וזה לא הוגן כלפינו".
>>עוד באתר ערוץ 20>>
הפעיל העזתי תקף את טרצ'ינסקי ואמר לה ש"אם את מרגישה רגשות אשמה על מה שקרה בנכבה... אז את צריכה להגיד את זה בקול: אני מתנגדת להיותי ישראלית...".
פרידמן מסביר כי שני הישראלים שהשתתפו בפאנל, ברקן וטרצ'ינסקי, נותרו דוממים. "כל הזמן שמוחמד הרשה לעצמו להשתלח בטרצ'ינסקי. הם אף נאלצו למחוא כפיים בסוף דבריו. רוני ברקן, אנטי ציוני מובהק, הודה לדבריו של מוחמד ואמר כי הוא באמת לא מגדיר את עצמו כישראלי".
טרצ'ינסקי, לעומת זאת, ניסתה להתגונן. "זה לא סרט על פלסטין זה סרט על הכחשה ישראלית", הסבירה טרנצ'ינסקי וברחה לדבר על השואה, תוך שהיא משווה בין ההכחשה הגרמנית על עבר הנאצי לבין ההכחשה הישראלית ל"פשעי הנכבה".
בנקודה זו מאטר יכול היה לעצור, אך העדיף להתעמר ביוצרת הסרט. "היא לא אומרת שיש משהו בעייתי בזה שהיא מגדירה את עצמה כישראלית", הסביר מוחמד לקהל האירופאי, "ברגע שאתם אומרים שאתם ישראלים זה אומר שאתם חלק מהמפלצתיות". טרצ'ינסקי הבינה שמדובר בפלסטיני קשה לפיצוח, וניסתה לגונן על עמדתה תוך שהיא מזכירה למוחמד כי "בסופו של דבר יש אויב אמיתי ואני לא האויב שלך".
פרידמן מגדיר את הדיון "כמיטב מסורת המשא-ומתן הפלסטיני". מאטר דורש מיוצרת הסרט שלא תסתפק בגינוי ישראל, אלא שתאמר שהיא לא שייכת אליה עוד.
כתב "מידה" מסכם את הפאנל כך: "מסתבר אפוא כי ככל שהדבר תלוי במר מוחמד מאטר, כל עוד היהודים האנטי-ציונים לא משילים מעצמם את הישראליות, וחוברים לחמאס או לג'יהאד הוא לא יכול להיות רגוע".
