מחזיקה מים: מעצמת הכדורמים הסרבית
"מחוץ לרדאר": בזמן שאנחנו התפעלנו מביצועיה של קייטי לדקי בבריכת השחייה, עשרות אלפי סרבים משולהבים הרעידו את רחובות בלגרד כשחגגו את זכייתה של הנבחרת המקומית באליפות העולם בכדורמים ואת הניצחון על יריבתם השנואה, קרואטיה
קייטי לדקי הייתה הכוכבת הגדולה של אליפות העולם בשחייה שננעלה השבוע בקאזאן, עם חמש מדליות זהב בחמישה משחים ודומיננטיות כה מובהקת במשחי החתירה, אי אפשר ולא נכון יהיה להתווכח.
אבל גם ללדקי, חרף הישגיה הבאמת בלתי נתפסים, לא היה סיכוי לעורר במולדתה ארצות הברית את בלוטות הרגש כפי שעוררה נבחרת הכדורמים הסרבית את הזקפה הלאומית בארצה.
הסרבים חוגגים ברחובות את הזכייה באליפות העולם
ביום ראשון האחרון, זכתה הנבחרת הסרבית במדליית הזהב בטורניר הכדורמים שנערך במסגרת אליפות העולם בשחייה אחרי שהביסה 4:11 בגמר את נבחרת קרואטיה. עם נחיתתם של אלופי הטריים בבלגרד הם זכו למחווה יוצאת דופן. רכב עם זרנוק ענק השפריץ סילון מים אל עבר המטוס בו הייתה הנבחרת.
עם יציאתה משדה התעופה זכתה הנבחרת לקבלת פנים חגיגית במעמד הנשיא הסרבי וראש הממשלה. עוד באותו ערב נערכו החגיגות הרשמיות מול בניין הפרלמנט בבלגרד עם עשרות אלפי אוהדים משולהבים. "פחדתי שהאדמה תרעד מרוב שכולם קפצו ושרו", אמר בחיוך ראש הממשלה הסרבי, אלכסנדר ווצ'יץ'. גם הספורטאי המפורסם במדינה, נובאק ג'וקוביץ' חגג את הניצחון הסרבי וצייץ בטוויטר: "בראבו אלופים!"
צפו: השפרצת המים על המטוס הסרבי
"המוסד הקומוניסטי" שהפך לחממה לאלופים
כדי להבין כיצד הפך הכדורמים לאחד ממקורות הגאווה הבולטים של סרביה צריך לחזור כמה שנים טובות אחורה לימי יוגוסלביה הגדולה שנחשבה למעצמה בענף. שלוש מדליות זהב אולימפיות וארבע מדליות כסף קטפה הנבחרת היוגוסלבית כשעדיין התחרתה כמדינה מאוחדת אחת.
אבי ההצלחה היוגוסלבית בכדורמים הוא המאמן ולהו אורליץ' שהלך לעולמו לפני חמש שנים. אורליץ' כמו מהפכנים גדולים אחרים בעבר התחיל בקטן ואת קריירת האימון שלו החל בקבוצת VK פרטיזן כשזו עוד שיחקה בליגה הסרבית השנייה. תחת ידי האמן של אורליץ' הגאון הפכה פרטיזן לקבוצה החזקה באירופה וזכתה בשש אליפויות יבשתיות.
עם מערכת מסודרת, משמעת ברזל ותוכנית עבודה מדוקדקת הפך אורליץ' את פרטיזן לא רק לכוח משמעותי בענף הכדורמים אלא גם לחממה לטיפוח כישרונות ענקיים. בעולם כמובן מיהרו לכנות את פרטיזן של אורליץ' כ"מוסד קומוניסטי-טיפוסי", אבל מאידך לא מעט מדינות ניסו לחקות את שיטתו הפרודוקטיבית. "מה שלא הצליחו להעתיק מאיתנו זה את היצירתיות והיופי במשחק, בכל פעם שכבר הצליחו להבין מה אנחנו עושים, היינו מוכנים עם משהו חדש", סיפר פעם אורליץ' בגאווה.
תחת הדרכתו של אורליץ' צמחו לא רק שחקנים מעולים אלא גם מאמנים מהשורה הראשונה, אחד מהם ראטקו רודיץ', אימן את הנבחרת היוגוסלבית בשנות השמונים, תור הזהב שלה במהלכו זכתה בשתי מדליות זהב אולימפיות ברציפות בלוס אנג'לס 1984 ובסיאול 1988. יורשו של רודיץ', ניקולה סטאמניץ', אמנם לא הוביל את הנבחרת לזהב אולימפי אך נחשב לאחד המאמנים הטובים בהיסטוריה בזכות הבנת המשחק שלו ויכולתו ללמד את שחקניו מהלכים טקטיים מורכבים.
נוכח המורשת המפוארת שהשאיר אחריו אורליץ', לא פלא שגם לאחר התפרקותה של נבחרת יוגוסלביה נותרו המדינות שהרכיבו אותה לכוחות משמעותיים ביותר בענף. סרביה כבר הספיקה לזכות מאז פירוק יוגוסלביה שלוש פעמים באליפות העולם (פעם אחת כסרביה ומונטנגרו ועוד פעמיים כנבחרת עצמאית לגמרי), קרואטיה היא האלופה האולימפית המכהנת וגם מונטנגרו הקטנה, על 620 אלף תושביה, נחשבת לנבחרת חזקה מאוד ולפני שנתיים זכתה במדליית הכסף באליפות העולם. אגב, המקום החמישי בו סיימה מונטנגרו באליפות הנוכחית נחשב עבורה ככישלון מחפיר והוביל להתפטרותו של המאמן.
אליפות העולם האחרונה הייתה כולה של סרביה שהפגינה דומיננטיות ברורה. היא ניצחה בכל ששת משחקיה בהפרש ממוצע של חמישה שערים והשיא היה בגמר בו חזרה מפיגור מוקדם 2:0 ופשוט חיסלה את יריבתה המרה, קרואטיה. "שיחקנו הלילה כמו נבחרת שפשוט אי אפשר לנצח", אמר בגאווה פיליפ פיליפוביץ'.
פיליפ פיליפוביץ' בפעולה
פיליפוביץ' (28) הוא אחד משחקני הכדורמים הטובים בעולם כיום. הוא מתנשא לגובה של 1.97 מ' וידוע בזריקה האימתנית שלו ביד שמאל. הוא נבחר פעמיים (2011, 2014) לשחקן השנה בעולם (הראשון שזוכה פעמיים מאז התחילו להעניק את הפרס ב-2010), סיים כמלך השערים של אליפות העולם ב-2009 ונבחר למצטיין האליפות ב-2011, למרות שנבחרתו סיימה רק במקום השני. גם ברמת המועדונים רשם פיליפוביץ' שלל הישגים והוביל את קבוצתו האיטלקית, פרו רקו לשתי זכיות בליגת האלופות.
בין הכוכבים הנוספים בנבחרת הסרבית הנוצצת הנוכחית ניתן למנות גם את סלובודן ניקיץ' שהפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שזוכה שלוש פעמים באליפות העולם ואת אנדרייה פרלאינוביץ', מלך השערים של אולימפיאדת לונדון, הידוע בחוכמת המשחק הנדירה שלו ונבחר למצטיין של הגמר אליפות העולם.
בקרואטיה העדיפו לא לשדר את הענקת המדליות
עשרות האלפים שהציפו את רחובות בלגרד ביום ראשון האחרון חגגו לא רק את הזכייה הסרבית אלא גם את הניצחון המוחץ בגמר על קרואטיה, שנואת נפשם. בדיוק כמו בכדורגל ובכדורסל, ההיסטוריה המדממת בין המדינות הופכת גם את מפגשי הכדורמים בין המדינות לנפיצים, בטח נוכח הרמה הגבוהה של שתי הנבחרות והאופי הפיזי הטבעי של המשחק.
ב-2003 בסיומו של גמר אליפות אירופה בו ניצחה סרביה את קרואטיה בדוחק 8:9, השליכו אוהדים קרואטים כסאות אל עבר השוטרים, מה שהוביל למהומות מחוץ לשגרירות הקרואטית בסרביה. שר החוץ הסרבי אף חימם את האווירה כשקפץ למימי הבריכה בבגדיו כדי לחגוג עם השחקנים.
הפעם למרבה השמחה המשחק התנהל בצורה ספורטיבית ועל מי מנוחות ובסיומו שני המאמנים אף החליפו לחיצות ידיים חמות. מי שבכל זאת החליטה להעכיר את האווירה הייתה הטלוויזיה הקרואטית שמיהרה לסיים את שידור הגמר ולא הראתה את טקס המדליות בו עמדה הנבחרת הסרבית בראש הפודיום, מדרגה אחת מעל הקרואטים. המהלך הזה עורר זעם בקרב הסרבים כשאפילו הנשיא, טומיסלאב ניקוליץ', נדרש לעניין ואמר שבמדינתו דבר כזה לא היה קורה לעולם.
גם עם מונטנגרו, מדינה שעד לפני תשע שנים הייתה חלק מסרביה, יש לסרבים יריבות עזה. המשחק ביניהן על מדליית הארד באולימפיאדת לונדון בו ניצחה סרביה היה פיזי ואלים במיוחד ובמהלכו הורחקו ארבעה שחקנים.
האולימפיאדה אגב היא סוג של פצע פתוח עבור הסרבים. בניגוד לשלל זכיותיהם באליפות העולם ובאליפויות אירופה, במשחקים האולימפיים סרביה טרם זכתה במדליית הזהב כמדינה עצמאית. חמור מכך מבחינתם, לפני שלוש שנים בלונדון הם ראו את הנבחרת הקרואטית קוטפת את המקום הראשון.
הזכייה באליפות העולם שנה לפני האולימפיאדה ובמיוחד היכולת הפנטסטית שהציגו מול קרואטיה שעשויה להיות יריבתם הגדולה על הזהב בברזיל עוררה תקוות עזים בסרביה שסוף סוף אפשר יהיה לסיים את הנאחס. גם הנשיא ניקוליץ' זכר להזכיר לשחקנים בקבלת פנים החגיגית את השאיפות האולימפיות. "חשבנו שאנחנו לא יכולים לשחק טוב יותר מאיך ששיחקנו באליפות אירופה בה זכינו בשנה שעברה", אמר פיליפוביץ', "אבל באליפות העולם הזו טיפסנו עוד מדרגה אחת למעלה". כעת, גם פיליפוביץ' יודע, כל שנותר לנבחרת הסרבית הוא לטפס פיזית על מדרגה נוספת – המדרגה הגבוהה ביותר בפודיום האולימפי.
לפנייה לכתב/ת 
