ריבונות עכשיו או מלחמת אזרחים מעבר לפינה / דעה
כך נראית הריבונות הישראלית כמעט 70 שנים אחרי כינונה: אנרכיה בדואית בנגב, מדינה אפריקנית במרכז, אינתיפאדה פלסטינית בירושלים וביזת חקלאים בצפון. מתן פלג מזהיר כי יום אחד לאזרח הפשוט יימאס
אומנם ניתן לנחש שאם נשאל את השר לביטחון פנים או את מפכ"ל המשטרה, הם יחלקו על כך ויצביעו על נתונים המספרים סיפור הפוך, אבל המציאות היא מציאות ועם האמת קשה להתווכח. הריבונות בישראל עקרה ומסוגלת לטפל רק במי שמשתף אתה פעולה. כל מי שמסרב לשחק את המשחק ומצפצף על החוקים- החוק הישראלי והממונה על אכיפתו פשוט אבדי עצות.
>>עוד באתר ערוץ 20>>
הנגב הוא דוגמא מצוינת. מדינת ישראל כשלה כישלון חרוץ בכל הקשור לטיפול בהתיישבות הבדואית הבלתי חוקית. ים הפחונים שסוגר את באר שבע מדרום מהווה מכתב פיטורין חי שאמור להישלח על ידי ראש הממשלה למשהו, רק לא ברור בדיוק למי. שגם זו בעיה בפני עצמה. אבל ים הפחונים אינו הקול היחיד בתזמורת המביכה של העדר הריבונות בדרום.
בסיס צאלים הוא סיפור מביך על עשרות אלפי חיילים שנקראים לאימונים בכדי שיזנבו בהם יחידות טרקטורונים הגונבים להם ציוד ותחמושת לאור יום. קיבוץ רביבים ורתמים ננטשו בדד להתמודד עם יחידות הבוזזים הפושטות דרך קבע מן העיר האלימה ביר ה-דאג' וגם זה בטרם הזכרנו את עשרות הכפרים המוקמים באישון לילה בהוראת התנועה האסלמית במטרה לייצר שרשרת פחונים אנושית בין חברון לעזה.
אין ריבון בנגב. והסיבה היחידה שבגינה נשמר שם שקט יחסי, זה מכיוון שלא כל פורעי החוק הפנימו זאת.
גם במרכז הארץ מוגבל הריבון רק למי שמקבל את מרותו. עם השאר הוא לא מתעסק. יותר ויותר מסתננים מסתובבים בדרום תל אביב עם אלות עץ כדי להרחיק ישראלים מן השטחים האורבניים שכבשו והיד עוד נטויה. תקיפת זקנות ובעלי חנויות הם דבר שבשגרה. אבל רק לאחרונה לכדו בראשל"צ נערה לכמה ימים ואנסו אותה באכזריות, כך שהעסק כבר מזמן חרג את המטר מרובע שבשכונת לווינסקי.
ביתר הזמן גונבים בלוני גז, פלאפונים, אופניים ומכל הבא ליד. מי ידבר איתם? המדינה שלהם. הם בכלל עושים לנו טובה שהם לא הורגים אותנו כמו שעושים בסודן למי שמתנגד. העיקר שבית המשפט בישראל מעדיף להקריב את תושביו על מזבח הצדקנות והפרשנות המוטעית של המושג "דמוקרטיה".
ירושלים נאנקת אף היא. בעיר הבירה שלנו מתנוססת כתובת המספרת שהריבון הלך הביתה ומעתה החזק בטבע הוא שישלוט. הכתובת הזו נכתבה על ידי עשרות הסרטונים שהועלו לרשת בשבועות האחרונים באדיבות הארגון "סטודנטים למען הר הבית" שמראה כיצד אנשי החמאס ונשות המוראביטון רודים ביהודים ובתיירים ברחבת הר הבית ואפילו לא מרשים להם לשתות מים מן הברזייה הציבורית שבמתחם. זה יהיה גורל כולנו אם לא נעיר את הריבון. רק של ברור היכן הוא.
גם המאבק של הקיבוצים בגליל להגנה על עגליהם ושטחיהם החקלאיים די מזכיר את הימים שקדמו לתש"ח. רק שאז היו לערבים חמורים והיום הם מונעים ברכבי 4 על 4. (כוונתי לפורעי החוק, ובוודאי שלא לכולם). חקלאים ישנים באורוות ובדירים. בעלי חנויות ופאבים ביישובים
בעמק יזרעאל משלמים פרוטקשן. זה אולי טוב לארגון השומר החדש כשהוא יוצא לגייס כספים, אבל זה בטח רע למדינה. רע מאד.
אבל הסכנה האמתית אינה בעבריין אלא דווקא באזרח הפשוט. באזרח הנחמד שמשלם מיסים, הולך למילואים ואוהב לצפות בכדורגל. כלומר הסכנה היא באזרח הקטן המהווה רוב באוכלוסייה ולא יוכל לשתוק לאורך זמן. לא כשאין דין ואין דיין והאיום על ילדיו הופך למוחשי יותר ויותר. הוא זה שבלית ברירה עלול לקחת את החוק לידיים מתוך הכרח וזו הסכנה האמתית.
כי לא רק "פלסטינים" מהגליל יודעים לחדור לישובים באישון לילה, אלא גם יוסי מהצנחנים, שבוודאי יסתייע בחברו בלב ובנפש מוחמד מהגדס"ר. ולא רק מסתננים סודנים יודעים להרביץ עם אלות אלא גם קובי ורועי שגרים ליד ולמדו כמה טריקים כששירתו בגבעתי ובמשמר הגבול.
אזרחי ישראל לא יחכו לנצח לשרים שמעדיפים להעלות פוסטים בפייסבוק וסלפים משוק הכרמל מאשר להציג תכניות בין משרדיות לחיסול הטרור ולאלימות המתגברת או לאקטיביזם השיפוטי. ראו הוזהרתם, נבחרי הציבור- ריבונות עכשיו או מלחמת אזרחים בעוד רגע קל.
מתן פלג הוא מנכ"ל תנועת "אם תרצו"
המאמרים המתפרסים במדור דעות הינם על דעת המחברים בלבד
