איך נעזור לילדינו להסתגל לבית הספר?
ילדים, כמו מבוגרים, מרגישים בטוחים יותר אם מכינים אותם לקראת הבאות. לכן, עוד לפני תחילת השנה, מומלץ מאוד להורים ללכת עם הילד או הילדה לבית הספר או לגן, גם אם לראותו רק מבחוץ - וכך הלא נודע יהפוך לקצת יותר נודע, ובשל כך לפחות מאיים ומפחיד
"אני לא רוצה ללכת לבית ספר", "לא יהיו לי חברים בבית ספר", "אני רוצה להישאר בגן" - בהתבטאויות אלה ואחרות נתקלים הורים רבים מצד ילדיהם לקראת תחילת שנת הלימודים. לא רק המעבר לכיתה א' מעורר חששות, אלא גם מעבר בין גנים, בין בתי ספר ולפעמים גם חילופי מורים או גננות.
עוד דעות ב-ynet
לשמור על בית הקברות העתיק בממילא
מדוע אתם מגיבים לפרסום פבלובי?
החששות הטבעיים שהילדים מעלים לפני תחילת השנה עשויים להפוך לקשיי הסתגלות עם תחילתה. אלה יכולים להתבטא בצורות שונות: ירידה במצב הרוח, תלונות על מכאובים שונים, חוסר רצון ללכת לבית הספר, ואפילו חזרה לאחור של שנתיים-שלוש בהתנהגות הילד או הילדה. כל אחד מבטא את הקושי שלו אחרת, ובעוד חלק מהילדים מסוגלים לדבר על הקושי ולשתף את הוריהם במה שעובר עליהם, אחרים יבטאו אותו דרך התנהגות, בעיקר בגילאים הצעירים יותר. איך כדאי להגיב כאשר הילד מביע חששות? או כאשר שמים לב לשינוי התנהגותי? כיצד נעזור לילדינו להשתלב ולהסתגל?
ילדים, כמו מבוגרים, מרגישים בטוחים יותר אם מכינים אותם לקראת הבאות. לכן, עוד לפני תחילת השנה, מומלץ מאוד להורים ללכת עם הילד או הילדה לבית הספר או לגן, גם אם לראותו רק מבחוץ - וכך הלא נודע יהפוך לקצת יותר נודע, ובשל כך לפחות מאיים ומפחיד. גם פגישה עם המורה או הגננת תתרום מאוד להפגת חששות, אם הדבר מתאפשר.
עצה חשובה נוספת היא לשוחח עם הילדים ולעודד אותם להעלות את המחשבות והתחושות שלהם לגבי בית הספר או הגן. במצבים אלה חשוב שכהורים לא נפטור את אותם חששות במשפטים כמו "אל תדאג/י, יהיה בסדר". במקום זאת חשוב להתייחס לחששות הספציפיים שמביעים הילדים, להעמיק בהם, ולהציע את עזרתנו. פעמים רבות שאלה כמו "איך אפשר לעזור?" מרגיעה את הילד ומעבירה לו את התחושה שיש לו גב.
עם תחילת השנה ישנם כמה צעדים נוספים שיקלו על הילד או הילדה. הראשון הוא מעורבות - כדאי להשקיע בהיכרות עם המורה או הגננת, להגיע כמובן לימי ההורים, וגם להתנדב לליווי או להצגת דבר מה בכיתה או בגן. חשוב בוודאי להתעניין ולשאול את הילדים על מה שעובר עליהם, אך לצד זאת, לא ללחוץ או לצפות מהם ליותר מידי. כלומר, יש לתת לה את הזמן שלהם לעכל את השינויים השונים, להכיר ולהרגיש בנוח במקום החדש.
חשובות גם הפעילויות הנעשות מחוץ לשעות הלימודים, כמו פגישות עם חברים וחוגים, המאפשרות לילדים להתאוורר מעט ולפתח יכולות נוספות. עם קצת סבלנות
והרבה תמיכה ואהבה יסתגלו הילדים למסגרת ותוך מספר שבועות יתרגלו, ישתלבו ויהיו מרוצים. במקרה של קשיים נמשכים מומלץ לפנות למורה או ליועצת בית הספר, ובהמשך, אם אין שיפור, אף לייעוץ מקצועי.
מכיוון שהלחץ והחרדה שלנו כהורים מורגשים על ידי הילדים ועוברים אליהם, חשוב שנשתדל בעצמנו להיות יותר רגועים לקראת תחילת השנה ולאחריה. כך גם תשתפר היכולת שלנו לתמוך בילדינו. שיהיה בהצלחה!
נועה הרץ היא פסיכולוגית קלינית המטפלת במבוגרים, ילדים ונוער.
לפנייה לכתב/ת 
