מתי צריך לאבחן לקויות למידה?
לקויות למידה הפכו לאחד הנושאים המרכזיים בשדה החינוך בישראל בשנים האחרונות, מה שמכניס הורים וילדים רבים לבלבול. לקראת תחילת שנת הלימודים, זה הזמן לעשות אחת ולתמיד סדר בסבך המונחים והנתונים. מדריך
לקות למידה היא הפרעה נוירולוגית הבאה לידי ביטוי בקשיים לימודיים. לילד המתמודד עם לקות למידה יש קושי בקריאה או בחשבון, בכתיבה או בעיבוד מידע חזותי/שמיעתי. בדרך כלל הלקות מתגלה כשהילד מתקשה בביצוע מטלות לימודיות אף על פי שהאינטליגנציה שלו תקינה, כלומר נמצאת בטווח הממוצע, ואין לו שום לקות חושית, כמו לקות ראייה או שמיעה, שיכולה להסביר את הקושי.
חוזרים ללימודים:
איך להכין את הילד ליום הראשון בגן?
שלום כיתה א': כך תכינו אותם ליום הגדול
כיוון שמדובר בדרך שבה מעבד המוח את המידע, אין צורך "לרפא" את הלקות: זיהוי נכון של הבעיה יכול לסייע לילד להצליח בביצוע מטלות בית ספריות ולהגיע להישגים שייתנו ביטוי נכון ליכולותיו דרך עקיפת הלקות.
מהו לקויות אבחון למידה?
אבחון לקויות למידה נותן מענה לשאלה אם הילד שנמצא כבר בבית הספר היסודי מתקדם כראוי או שהוא נתקל בקשיים. אבחון הוא הערכה שיטתית של אופן החשיבה של הילד ושל האסטרטגיות שבהן הוא משתמש כדי לפתור בעיות ולבצע מטלות.
מתי צריך לאבחן?
לאבחון לקויות למידה מגיעים ילדים אשר ההורים או המורים שלהם זיהו אצלם קושי על רקע רגשי או קושי לימודי, או פער בין תפקודו ואופן התנהגותו של הילד ובין רמת התפקוד ואופן ההתנהגות המצופים ממנו בהתאם לגילו. יש לזכור כי פער כזה קיים לא רק אם ילד מתקשה בלימודים, אלא גם אם מדובר בילד מוכשר במיוחד. הפער אינו בהכרח בין הישגים ליכולות, אלא יכול להיות גם בין היכולות הקוגניטיביות ליכולות הרגשיות של הילד.
ישנן כמה סיבות מרכזיות לפנייה לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. למשל, אם ילד בכיתה ב' מגלה קשיים במיומנויות הבסיסיות - קריאה, כתיבה וחשבון - חשוב מאוד לפנות לאבחון כדי להתאים כמה שיותר מהר את אופן הלמידה ולמנוע תחושה של תסכול ושל חוסר הצלחה. אם יש צורך בהתאמות למבחנים ולבגרויות לתלמיד בעל לקויות למידה שאובחנו בעבר, יש לגשת לאבחון עדכני אשר מאמת את לקויות הלמידה וממליץ על התאמות בתהליך הלמידה ובדרכי הבחינה.
ההפניה שניתנת בדרך כלל על ידי בית הספר כללית מאוד, ומטרתה לגשת לאבחון אשר אמור לברר מהם הקשיים: האם מדובר בקושי שבא לידי ביטוי אך ורק במשימות לימודיות במסגרת בית הספר או שמדובר בקושי שבא לידי ביטוי גם בהתמודדות עם מטלות שאינן לימודיות? האם מעורבים קשיים רגשיים המשפיעים על התפקוד הלימודי ועל התפקוד הכללי?
על פי רוב, כאשר לילד יש לקויות למידה, יש להן השפעה רבה על מצבו הרגשי, עובדה אשר עלולה לפגוע עוד יותר בתפקוד הלימודי. האבחון מהווה כלי משמעותי שבאמצעותו נקבעת הדרך שבה ניתן לסייע לילדים המתמודדים עם קשיים שונים. האבחון מאתר ומגדיר את הקשיים, וכך ניתן להבנות את תהליך הסיוע לילד, אשר עשוי לכלול את המרכיבים הבאים: הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, בירור נוירולוגי וברוב המקרים גם הדרכת הורים.
אחת המטרות המרכזיות של תהליך כזה היא לסייע לתלמיד להתארגן וללמוד באופן שמתאים ליכולותיו ולתרום ליצירת חוויות למידה חיוביות יותר. אבחון שנערך בבית הספר היסודי אינו תקף לרוב עד למעבר לתיכון, ואילו אבחון שנערך בתחילת חטיבת הביניים תקף עד סוף כיתה י"ב.
סטודנטים בעלי לקויות למידה זקוקים לאבחון ולהתאמות למבחנים באוניברסיטה או במכללה. תלמידים שניגשים למבחני הפסיכומטרי וזקוקים לאבחון יכולים לעשות זאת רק אחרי גיל .16
מאיזה גיל ניתן לאבחן לקויות למידה?
את האבחון רצוי לעבור בסוף כיתה ב' או בתחילת כיתה ,'ג משתי סיבות: האחת, חלק מכלי האבחון והמדידה )בעיקר הדידקטיים( תקפים ומהימנים בגיל הזה בהתאם לנורמות שניתן להתבסס עליהן. הסיבה השנייה קשורה לשלבי התפתחות הילד, כל ילד בקצב שלו.
ישנם ילדים שצולחים את שלבי ההתפתחות לאט יותר מחבריהם לכיתה, אבל הם עדיין בטווח הנורמות. הציפייה מהילד היא שבסוף כיתה א' יקלוט את המיומנויות ובכיתה ב' ישכלל אותן. לכן, כדי לגלות לקות יש להמתין לסוף כיתה ב' או לתחילת כיתה ,'ג כשהילד כבר לא נמצא בטווח הנורמה ועדיין לא שולט בלימודי היסוד, לא הצליח לרכוש את המיומנויות הבסיסיות שלו. הסטייה מהטווח נחשבת מכיתה ,'ג ועל זה מבוססים גם כלי המדידה.
מי רשאי לאבחן?
אבחון לקויות למידה נעשה על ידי אנשי מקצוע מהתחומים הבאים: פסיכולוגים חינוכיים, שיקומיים או קליניים, נוירו-פסיכולוגים וכן מאבחנים דידקטיים שעברו הכשרה ייחודית לצורך כך.
מהם סוגי האבחונים הקיימים?
קיימים שני סוגי אבחונים: אבחון דידקטי ואבחון פסיכודידקטי, שהוא האבחון הנפוץ ביותר, בין השאר מפני שהוא בוחן גם את היכולת הקוגניטיבית וגם את השפעתם של החלקים הרגשיים על יכולת זו, מתוך הבנה שקיים קשר הדוק בין תפקוד נפשי ותפקוד לימודי, ושניהם משפיעים זה על זה.
יש צורך באבחון פסיכודידקטי גם במקרים שבהם התפקוד הלימודי הנמוך מופיע בעיקר על רקע רגשי ולא אורגני. כך, למשל, ילד יכול להתקשות בתפקוד הלימודי בגלל דימוי עצמי נמוך או סביבה רגשית שאינה מודעת לצרכיו. ליקויי הלמידה נובעים מכך שמבחינה רגשית הילד פנוי רק באופן חלקי ללמידה, או שהוא אינו פנוי לכך כלל.
מה קורה באבחון?
האבחון מתחיל באיסוף מידע על הילד מההורים או המורים. לאחר שמתקבלת תמונה ראשונית ממה שמספרים ההורים או המורים, מותאמת לילד סדרת מבחנים עם מטלות שונות. המבחנים מספקים מידע על אופן החשיבה של הילד, על אופן התמודדותו עם בעיות, על תפקודו במסגרת המשפחתית ובמסגרת חברתית באינטראקציה עם בני גילו, על דימויו העצמי ועל עולמו הפנימי. מקור אינפורמציה נוסף עבור המאבחן הוא דפוסי התנהגות גלויים של הילד, הבאים לידי ביטוי כאשר המאבחן מבצע תצפיות על התנהגות הילד בעת המבחן.
במקרים שבהם קיים צורך מיוחד יגיע המאבחן לצפות באופן השתלבותו של הילד בבית הספר. האבחון הפסיכודידקטי נעשה בשלושה מוקדים: מוקד תפקוד קוגניטיבי כללי, מוקד כישורי למידה ומוקד תפקוד רגשי. בחלק הקוגניטיבי בודקים תפקודי אינטליגנציה שונים.
ההורים והצוות החינוכי נוטים לייחס משקל רב לציון האינטליגנציה, כי הם מנסים להבין מהו הפוטנציאל של הילד ולאן הילד מסוגל להגיע, אולם יש לזכור כי הציון הכללי במבחן האינטליגנציה אינו הפרט החשוב היחיד באבחון. מבחן כזה משקף את תפקודי החשיבה של הילד נכון לתקופת זמן מסוימת בהווה, בעוד שתוצאות המבחן יכולות להשתנות במידת מה עם הגיל, ובעיקר בין בית הספר היסודי לתיכון, או כתלות במצב הרגשי של הילד.
החלק הדידקטי באבחון מיועד לבדיקת כישורי למידה ותפקודים קוגניטיביים הקשורים לכישורים אלה. הן באבחון הדידקטי והן באבחון הפסיכודידקטי בודקים את כישורי הלמידה של הילד, כמו יכולת קריאה, יכולת לבצע מניפולציות חשבוניות, ידע חשבוני, הבנת הנקרא, מודעות פונולוגית ותפקודי הזיכרון והתפיסה.
יש מבחנים שבודקים את יכולותיו הגרפו-מוטוריות (בעיות בכישור הכתיבה) של הילד. מבחנים אלה נותנים למאבחן מידע נוסף על הבשלות הגרפו-מוטורית של הילד ועל יכולתו להתארגן במרחב ולפעול בצורה שיטתית, מאחר שייתכן שהבעיה היא בכלל מוטורית ולא קוגניטיבית או רגשית.
לפייסבוק הורים כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
תפקודי האינטליגנציה וכישורי הלמידה מספקים מידע לגבי ליקויי הלמידה של הילד, אם ישנם כאלה. ליקויים אלה רבים ומגוונים; רק בתפקודי הזיכרון יכול להופיע מגוון הפרעות. לדוגמה, הפרעה ביכולת לשמר נתונים בעת פתירת תרגיל או בעיה בלשמר חומר מילולי רב לטווח ארוך. במוקד הרגשי יש מבחנים השלכתיים שונים. התפיסה העומדת מאחורי המבחנים ההשלכתיים הללו היא שהילד משליך על הסיטואציה הניטרלית את עולמו הפנימי ומכאן אפשר ללמוד איך הוא תופס את עצמו, את סביבתו ואת מקומו במשפחה. הסיפור שהוא מספר מלמד על החוויה הפנימית שלו, על חרדותיו ועל הפחדים שלו.
מהו אבחון דידקטי?
אבחון דידקטי נועד למפות את קשייו ואת כישוריו של האדם בלמידה תוך אפיון ומיפוי של מיומנויות למידה בסיסיות. האבחון מתמקד בבדיקה מקיפה של יכולות קשב וריכוז, זיכרון, יכולת למידה, הבנת הנשמע והנקרא, רמת תפקוד ביכולת לימוד שפה זרה, מיומנויות יסוד בהבעה, תפקוד גרפו-מוטורי ויכולות ומיומנויות יסוד בתחום החשבון. מדובר באבחון חשוב ביותר, המאתר קשיים ביכולות שעל פיהם נבנית תוכנית אישית הסוללת לתלמיד ולמשפחתו דרך טובה וקלה יותר להצלחה בלימודים.
אבחון דידקטי נערך לילדים ולבוגרים העומדים להתמודד עם לימודים, ומומלץ בעיקר בבית הספר היסודי. אבחון דידקטי נמשך חמש עד שש שעות (בדרך כלל מפוצל לשני מפגשים), ובסיומו מסכמת המאבחנת הדידקטית את ניתוח הנתונים של האבחון, ומתקיימת פגישה עם ההורים שבה מוסברים להם ממצאי האבחון וניתנות המלצות ותוכניות עבודה מעשית עם הילד, כמו המלצה ללימודי הוראה מתקנת או הארכת זמן במבחנים.
מדוע חשוב לעבור אבחון דידקטי?
ילד המשתלב במסגרות החינוך ומתקשה להתמודד עם מיומנויות בסיסיות עלול להיתפס כילד לא משקיע או מפריע וכך להתחיל את השתלבותו במערכת ברגל שמאל. אותו ילד יכול להיות אינטליגנטי ואף מבריק, אך מתקשה לתרגם את יכולותיו.
זיהוי הקשיים האובייקטיביים של הילד מאפשר לאתר לקות למידה ולחזק מההתחלה את הביטחון העצמי של הילד ואת מימוש פוטנציאל הלימודים שלו בהצלחה. כל אבחון דידקטי מסתיים בגיבוש המלצות שבית הספר בוחן ובודק, ומקל על התלמיד לפיהן. האבחון בודק את החוזקות ואת החולשות של הילד ומעריך כיצד הוא צפוי להתמודד עם האתגרים.
באיזה אבחון לבחור?
אם יש קשיים רגשיים או התנהגותיים אצל הילד מומלץ לבחור באבחון פסיכודידקטי, אשר נותן את המענה ובודק את הפן הרגשי נוסף על הפן הלימודי. עבור ילדים בגיל חטיבת הביניים או התיכון מומלץ לבחור באבחון פסיכודידקטי, כיוון שאבחון זה הוא המקיף ביותר ונותן מענה מפורט להתאמות ברמה גבוהה הדרושות לקראת הבגרויות. אם אין קשיים רגשיים או התנהגותיים, ובמיוחד בבית הספר היסודי, מומלץ לבחור באבחון דידקטי לילדים, כיוון שאבחון זה ממפה את הקשיים ואת היכולות של הילד ונותן המלצות לתוכניות של הוראה מתקנת שישפרו את יכולותיו.
מה עושים לאחר האבחון?
ההמלצות להמשך הן השלב החשוב ביותר באבחון. לאחר השלמת התהליך האבחוני ניתנות להורים ולילד המלצות בתחומים הקוגניטיבי והלימודי וכן המלצות בתחום הרגשי. מטרתן היא להדריך את ההורים ולתת לאנשי המקצוע הכוונה איך לסייע לילד במסגרות השונות. כדי שההמלצות יהיו מלאות ומקיפות חשוב להתייחס לא רק לקשיים, אלא גם לכישורים ולנקודות החוזק של הילד.
התייחסות כזו חשובה כדי שהגורמים המטפלים יידעו על אילו נקודות חוזקה הילד יכול להסתמך ובאילו מכישוריו הוא יכול להיעזר כדי להתגבר על בעיותיו. ההמלצות הנגזרות מן האבחון מגוונות. לדוגמה, אם מתגלה בעיה באבחון הדידקטי, כמו בעיית קריאה, ממליץ המאבחן על טיפול אישי בנושא הזה, כמו הפחתת העומס בשיעורי הבית, מתן התאמות בדרכי ההבחנות במבחנים ולעיתים קרובות גם הוראה מתקנת של מורה המתמחה בקידום תלמידים עם לקויות למידה. לעיתים תינתן הכוונה ספציפית למחנכת איך ניתן לתמוך בילד. אם מתגלה בעיה רגשית, ישנה המלצה לגבי טיפול רגשי בילד, לגבי הדרכת הורים או לגבי טיפול משפחתי.
עמדת משרד החינוך
הרפורמה "ישראל עולה כיתה" - התוכנית הלאומית ללמידה משמעותית של שר החינוך לשעבר שי פירון בנושא האבחונים - נכנסה לתוקפה לפני כשנה. הצוות החינוכי בבית הספר מתבקש לקבלהחלטות בעניין תלמידים עם לקויות למידה, וההחלטות האלה נשענות בראש ובראשונה על חוות דעת מקצועית של מורי בית הספר ונתמכות על ידי אבחון, ולא להפך.
במסגרת הרפורמה הוחלט לערוך פיילוט ראשוני על תלמידים בכיתות י,' שמטרתו הייתה לאפשר קבלת התאמות מסוימות, למשל הארכת זמן, לתלמידים מסוימים על ידי המלצת הצוות הבין-מקצועי של בית הספר ללא כל צורך באבחון פורמלי. אולם חלק ניכר מיתר ההתאמות עדיין כפוף לביצוע אבחונים מקיפים, המצביעים על הלקות ועל הדרך שבה ניתן לסייע לילד להוציא לפועל את יכולותיו.
בכל מקרה של פנייה לאבחון עדיף שההורה לא יבחר לבדו את סוג האבחון אלא יתייעץ עם יועצת בית הספר או עם איש מקצוע, כדי שאלה יעזרו לו לבחור בסוג האבחון הנכון עבור ילדו.
גם אם בית הספר מפנה לאבחון וגם אם ההורים יוזמים אבחון במסגרת פרטית, כדי לגשת לאבחון יש לקבל מסמך מבית הספר , אשר מפרט את ההישגים של הילד/ה ואת התפקוד החברתי בבית הספר.
הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנכ"לית ת.ל.מ, מרכזי מומחים לטיפול, ייעוץ ואבחון
רגע לפני תחילת שנת הלימודים, בני הנוער מבקשים לעצור ולהתייחס לכולם כשווים:
לפנייה לכתב/ת 
