איך המפולת בבורסה תשפיע על החסכונות?
קרנות הפנסיה, קופות הגמל ופוליסות החיסכון שלנו מושקעות בשוק ההון, ומפולת עלולה לגרוע מכספינו. אלא שההיסטוריה מוכיחה שרוב החוסכים ירוויחו אם יחכו לחידוש העליות - מלבד פלח חוסכים אחד הנמצא בסיכון. בתוך כך הציבור מגיב בפאניקה: פדיונות של 2 מיליארד שקל מהקרנות
הירידות החדות בשקי ההון גורמים גם ללא מעט הפסדים לחסכונות הפנסיוניים שלנו – קרנות הפנסיה, קופות הגמל ופוליסות החיסכון השונות. החסכונות הללו מושקעים בשוק ההון, ברמות סיכון שונות, וטלטלה מעבר לים וגם בישראל צפויה לגרוע מכספי החוסכים.
דרמה בבורסה: ירידות בעקבות שוקי העולם
הנפילות בשווקים: "סיכוי להורדת ריבית"
החולשה מדאיגה: "להימנע מחשיפה לסין"
נזכיר כי בחודש יוני, רשמו קופות הגמל וקרנות הפנסיה תשואה שלילית של כ-2% ברקע המשבר היווני שהשפיע על השווקים בעולם. נראה כי המשבר הנוכחי חמור יותר והירידות הנוכחיות צפויות לגרוע באופן ניכר מהתשואה בחסכונות בסיכום חודש אוגוסט. בנוסף, בשנים האחרונות, ברקע הריבית הנמוכה בעולם ובישראל, ומתוך ניסיון להגדיל את התשואה, מנהלי ההשקעות הגדילו את החשיפה של החסכונות למניות והמצב הזה ישפיע כנראה לרעה.
בעוד קרנות הפנסיה נהנות מ"כרית ביטחון" בדמות אגרות חוב של מדינת ישראל עם תשואה מובטחת, על 30% מנכסיהן, בקופות הגמל וביטוחי המנהלים אין הגנות ממוסדות, ויש להניח, כמו במשברים קודמים כי הפגיעה בקרנות הפנסיה תהיה מעט מתונה יותר.
"מי שעושה דברים היסטריים בימים אלה - מפסיד כסף". צפו בראיון עם אלדד תמיר
למרות האמור, כדאי גם לזכור כי הפנסיה היא חיסכון לטווח ארוך, ולאורך השנים שוק המניות מוכיח את עצמו כהשקעה מוצלחת. כך קרה גם במשבר בשנת 2008 שהביא לנפילות חדות בשערי המניות: מספר חודשים לאחר מכן, בתחילת 2009 וכן בשנת 2010, השוק תיקן בחזרה ואף נרשמו שיאים חדשים. בשורה התחתונה, המציאות מוכיחה שהסבלנות משתלמת ומי שפועל בחיפזון ומתוך לחץ, לרוב מפסיד.
חוסכים מבוגרים בסיכון
המשבר הנוכחי, בדומה למשבר העולמי של שנת 2008, מציף שוב את סוגיית סיכון החוסכים בגילאים המבוגרים. מדובר בחוסכים העומדים לקראת גיל הפרישה, שערב יציאתם לגמלאות חותך משבר פיננסי אחוזים ניכרים מהכסף שחסכו כל חייהם.
נזכיר כי כיום, מרבית כספי החוסכים מנוהלים בקופה משותפת, ללא התאמה הרלוונטית לגיל החוסך. מאז 2008 נעשו ניסיונות לקדם בישראל מודל (הנהוג גם במקומו אחרים בעולם), המתאים באופן אוטומטי את רמת הסיכון בהשקעת כספי החוסך, לגיל שלו. ככל שהחוסך מתקרב לגיל הפרישה, כך גם החשיפה לנכסים מסוכנים מצטמצמת.
המודל החכ"מ (חיסכון כספי מותאם, או בשמו האחר - המודל הצ'יליאני), עבר כמה ניסוחים וטיוטות בשנים האחרונות, ובמסגרתו יוחייבו מנהלי ההשקעות להתאים את החיסכון לחוסך. המודל אמור להיכנס לתוקף בתחילת 2016, מה שאולי לא כל כך יעזור למי שעומד לפרוש בעוד שבועות ספורים.
פאניקה: פדיונות של 2 מיליארד שקל מהקרנות
בתוך כך, מאז תחילת ירידות השערים החדות בבורסה בתל אביב אתמול, משכו המשקיעים הישראלים 2 מיליארד שקל מקרנות הנאמנות. אתמול פדו המשקיעים מיליארד שקל מקרנות הנאמנות והיום נרשמו פדיונות נוספים של מיליארד שקל, עם כניסתם לתוקף של הפקודות שניתנו אתמול לקרנות חו"ל עם חידוש המסחר בבורסות העולם. ההערכות הן שעד סוף היום (ב') יירשמו פדיונות של מיליארד שקל נוספים.
פדיונות של 3 מיליארד שקל בשני ימי מסחר הם סכום חריג בתקופת זמן כה קצרה, והם משדרים פאניקה של הציבור הישראלי בנוגע לעתידו של שוק המניות.
רק לצורך השוואה, בחודש יולי כולו נרשמו פדיונות 2.4 מיליארד שקל, מהם 1.5 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות ו־959 מיליון שקל מהקרנות הכספיות שאיבדו כ־20 מיליארד שקל מתחילת השנה בשל סביבת הריבית האפסית.
בהכנת הידיעה השתתף אורן פרוינד, כלכליסט
לפנייה לכתב/ת 
