"מחאת הזבל" של יהודי לבנון: בית העלמין הפך למזבלה
מציבות מנותצות, צמחיית פרא וחמור מכל - מזבלה: בית העלמין היהודי בעיר צידון נמצא במצב של הזנחה מוחלטת. יהודי לבנון ובראשם היסטוריון נוצרי, החליטו לנסות לשנות את המצב. תורם אנונימי התגייס - ועיריית צידון אישרה תוכנית שיקום
310 מצבות מתפוררות – זה מה שנשאר מבית העלמין היהודי בצידון, שהפך ברבות השנים והתלאות למזבלה מקומית. על רקע "מחאת הזבל" שגודשת את לבנון, והביאה את ראש ממשלתה לאיומי התפטרות – ניהלה הקהילה היהודית הקטנה "מחאת זבל" בפני עצמה.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אחרי שנתיים של שתדלנות מקומית בחסות היסטוריון נוצרי, נראה כי הגיעה גאולתו של בית העלמין היהודי, ונמצא תורם (אלמוני) שישקם אותו בשקט ובדיסקרטיות שעליהן משתדלים יהודי לבנון לשמור יותר מהכל.
כל מה שחדש ומעניין - בערוץ היהדות :
- מארג' סימפסון וקייט מידלטון משלימות מניין
- צפו: תרם את כל מתנות בר המצווה - להצלת חיים
- לא בגלל הרכבת הקלה: תל אביב עוצרת
ה"טיים" מדווח כי בית העלמין היהודי בצידון, נמצא בשלבים שונים של הדרדרות והזנחה, כאשר המצבות ועליהן הכיתובים בעברית שבורות ופזורות ברחבי השטח. המצבה העתיקה ביותר שנמצאה עד כה בבית העלמין, היא משנת 1858, על קברה של נערה צעירה שנפטרה בגיל 12.
מי שחשף את המצבה ואת מצבו הכללי העגום של בית העלמין, הוא נאג'י זיידאן, היסטוריון נוצרי מקומי, שאף חיבר בעבר ספר על יהודי לבנון. בקבר אחר שהוא מציג, שמצבת הבטון שלו מחוררת, נקבר אחיה של הנערה, שנפטר שנים רבות לאחר מכן.
צה"ל שיקם, המקומיים חיבלו
כיום מצבו של בית העלמין בעייתי הרבה מעבר לשדרת המצבות המתפוררות שלו, ועשביית הפרא
שצמחה באין מפריע בתוכו. על פי הדיווח ב"טיים", הפך האתר היהודי העתיק וסביבותיו למזבלה מקומית.
בית העלמין ממוקם בשולי העיר, לצד בית מטבחיים, והרי הזבל שסביבו מעלים ניחוחות של פגרים מרקיבים ופסולת רבה. את פני הבאים לשער הכניסה למתחם בית העלמין, מקדמות ערימות של ביצים מרקיבות וצמר כבשים.
אך את המחזות האלה מבקשת הקהילה היהודית המקומית לשנות בסיועו של זידאן, והשתדלנות נושאת פירות קטנים: לראשונה זה שנים רבות, למתחם יש שער של ממש, המחובר לחומה. בשטח בית העלמין עצמו נעשים ניסיונות איטיים של תיעוד ושיקום העזובה.
מי שאחראי על התקציב לשיקום מתחם הקבורה המסריח והמוזנח, הוא לבנוני לשעבר המתגורר כיום בניו-יורק, והעדיף לשמור על אנונימיות. לדברי "הטיים" נדחו בקשותיו של זידאן לעמוד בקשר עם התורם המסתורי.
האתר "אל בוואבה" מדווח כי זידאן מתמקד בתיעוד מדוקדק של מצבות בית העלמין, שחלקן דרשו תיקון בסיסי, ובניקוי השטח הפנימי. לדבריו, הידרדרותו המשמעותית של המקום התרחשה במהלך מלחמת האזרחים במדינה, אך כוחות צה"ל שהגיעו לאזור במהלך מלחמת לבנון הראשונה, שיפצו אותו קלות בשנת 1982. מאז הוא שב והושחת באופן מכוון על ידי המקומיים.
מנסים לשמור על דיסקרטיות
בסוף המאה ה-19 מנתה האוכלוסייה היהודית של צידון כ-150 נפש, על פי מפקדיו המוקדמים של משה מונטיפיורי. בשנות השלושים היא צמחה עד לכ-500 משקי בית, אך האוכלוסייה היהודית נטשה בהדרגה את העיר במהלך מלחמת האזרחים. בשנת 1985, שלוש שנים לאחר שצה"ל עזב את המקום והשחתה המכוונת של מצבותיו - מתועדת הקבורה האחרונה בבית העלמין היהודי. בית הכנסת הקטן הפך לבית מגורים של משפחה מקומית, והקהילה היהודית הקטנה בלבנון מרוכזת כיום כולה בבירה בירות.
באסם אל הוט, עורך דין מקומי המייצג את הקהילה היהודית שנותרה במדינה, ציין כי פעולות השיקום "הכרחיות", כדבריו, והוסיף כי בפני המשקמים עומדת עבודה רבה. גם ראש עיריית צידון, מוחמד סעודי, ציין בראיון לרשת "אל ג'זירה", כי אישר את העבודות שביקשה "הקבוצה היהודית", כלשונו, לבצע. "זהו שטח שלהם, ועלי לכבד את דרישותיהם", אמר.
מאז יציאת צה"ל מלבנון פסקו החבלות המקומיות כלפי המצבות הדוממות בבית הקברות. אך זידאן לא מתכוון לקחת סיכונים, והודיע כי כל העבודות במתחם ייעשו "בדיסקרטיות", כדבריו. אלא שסיפור השיקום הלא שגרתי הזה במדינה השסועה והמסוכסכת, כבר גלש אל הרשתות החברתיות.
בקבוצה שנפתחה תחת השם "חבריהם של הקהילה היהודית בצידון", הועלו לצד תמונות של הקהילה ההיא גם סטטוס המבשר על התקדמות העבודות הגידור במתחם, ושיקום הרחוב הסמוך במהלכן, בצירוף תמונות.
כותב הסטטוס מקווה כי העבודות החדשות במקום יסייעו "לשלב את המתחם במארג החיים המקומיים של צידון הנוכחית", והוא מקווה עוד שהפריחה הנוכחית תביא בכנפיה "זיכרונות של שלום לצאצאיהם של הקבורים במקום. מאמץ זה ידגיש את מחויבותה של צידון לסובלנות ולפלורליזם".
