"האויב יעדיף לפגוע במחשבים מאשר בטנקים"
מפקד ממר"ם היוצא אמר ל-ynet: "במלחמה הבאה לאויב יהיה הרבה יותר חשוב ומשמעותי להפיל לנו מערכת תקשוב מבצעית"
בבסיס צבאי בלב רמת גן, מתחת לאדמה, נערכים בצה"ל למלחמה מסוג אחר. בתוך חדרים גדולים, עם מסכי ענק, חמ"לים מתקדמים נטולי חלונות, חיילי תקשוב צעירים הופכים מדי יום את התלות של צה"ל הגדול במחשב הקטן - לעובדה מוגמרת.
לפני כשנה הוכרז מבצע צוק איתן כמלחמה התקשובית הראשונה בהיסטוריה של צה"ל, שבה הרמטכ"ל יכל לראות מולו בשידור חי את המרדף אחר חוטפיו של הדר גולדין ז"ל ביום שישי השחור ברפיח ואף לעלות בקשר ישירות מול מח"ט גבעתי עופר וינטר; מלחמה שבה כמעט לכל מג"ד ומ"פ שנלחם הוזרמו אונליין למסך קטן מאמ"ן מיקומי חוליות המחבלים שארבו להם בפינת הרחוב בסג'עייה; המלחמה שבה חיל האוויר, החי"ר, ההנדסה, הטנקים והתותחנים - רוכזו למסך אחד, כמו במשחק מחשב, וכולם ראו ודיברו עם כולם, בטאץ' אחד.
תלויים במחשב - לטוב ולרע
צה"ל פועל על רשתות פנימיות שמנותקות פיזית מרשת האינטרנט החיצונית, וגם הן מוגנות 24/7 בחומות מעובות לצד חיילים, מגני סייבר, ששומרים ומנטרים את המערכת בשגרה ובחירום. ובכל זאת, חדירה מוצלחת של האויב, כמו איראן או שלוחתה חיזבאללה, עלולה להתבטא בכל תחום מבצעי שנשען על מחשב, וכך כיום כמעט שאין מערכת לחימה כזו - ממערכות ההפעלה של מטוסי קרב, דרך טילי כיפת ברזל ועד לצופרים של פיקוד העורף. השתלטות, ולו לדקה על המחשבים שלהם ומתן פקודה הפוכה עבורם, תחולל אסון וכאוס שכמותו צה"ל לא ידע.
אבל בדומה ללחימה אמיתית בשטח, הסיכון קיים ככל שצה"ל מגדיל את התלות שלו במחשב ובמתכנתים המשרתים בו. לצבא יש כיום עשרות אלפי שרתים מתחת לאדמה, בקצב גידול של כאלף שרתים בשנה, לצד תהליך וירטואליזציה שחוסך בחשמל – דחיסת יותר אפליקציות לשרת אחד. "הפכנו לחברת הברודקאסט הגדולה בישראל", מודה אל"מ ח'. "אנו יודעים לקחת כל תמונה מאמצעי חוזי צה"לי ולהזרימו למי שצריך. להוט וליס יש עשרות ערוצי שידור, לנו מאות".
הדרך העיקרית של ממר"ם לאפשר רציפות מבצעית תקשובית צה"לית ולמנוע סיכון שייצור מהתלות במחשב, הוא
הכתבה והתמונות אושרו לפרסום על-ידי הצנזורה הצבאית
לפנייה לכתב/ת 
