למה החינוך החקלאי חשוב בימינו?
הקלשון התחלף במקלדת, והטרקטור - התחלף בטרקטורון, הדור הצעיר מעדיף את הטכנולוגיה, הקדמה והנוחות ונראה כי הוא מתעניין פחות ופחות באדמה ובמלאכת הכפיים. דווקא משום כך, עלינו לעודד את הדור הצעיר ולהציג בפניו את עולם החקלאות, ובצורה של הנגשתו - להפוך אותו לחלק מחייהם
מאז החלה העלייה היהודית לישראל, הבינו המייסדים כי דרך השבחת האדמה תיבנה לנו מדינה, ופעלו להקמת יישובים בכל חלקי הארץ. מקוה ישראל, לדוגמה, שהוקם כיישוב העברי הראשון בעת החדשה, ביקש לתת פתרון לעצמאות היהודים, כשקרל נטר, מנהלו הראשון של הכפר, הכריז ש"במקום דגים, נביא להם חכות". ואכן, חלוצי החקלאות של היישוב העברי עסקו בעבודת האדמה, בגידול בעלי חיים, ובאקלום זנים של עצים מרחבי העולם לאדמת הארץ. בין חורשת האקליפטוסים של כפר הנוער החקלאי הראשון עברו אלפי צעירים את תהליך התבגרותם ברחבי המשק החקלאי. המסורת היהודית, החקלאות והציונות חברו יחדיו לתהליך חינוכי שהוביל לבניית מדינת ישראל, מתוך שליחות לשמירת המורשת היהודית, הציונית והחינוכית.
עוד דעות ב-ynet:
גל הירש - האדם הנכון במקום הנכון
אבל מאז עברו יותר מ-145 שנים, ונראה שהקלשון התחלף במקלדת, והטרקטור - התחלף בטרקטורון, הדור הצעיר מעדיף את הטכנולוגיה, הקדמה והנוחות, ונראה כי הוא מתעניין פחות ופחות באדמה ובמלאכת הכפיים.
דווקא משום כך, עלינו לעודד את הדור הצעיר ולהציג בפניו את עולם החקלאות, ובצורה של הנגשתו - להפוך אותו לחלק מחייהם.
החינוך החקלאי נועד להנחיל את ערכי אהבת האדם, האדמה, הטבע והמולדת. במקוה ישראל, כמו גם ב-40 כפרי נוער נוספים בארץ, נותנים שירות לתלמידים הרבים המבקשים להתחנך בצורה אחרת, לתת דגש על ערכים שנראים אולי "מיושנים", כאלו שאפיינו את בני העלייה הראשונה והחלוצים או את הפועל בשדות.
עבודת השדה, החממה ומשק החי אמנם תמיד תהיה מושתתת על עבודת כפיים ועל תשומת לב ונוכחות בשטח. כיום העולם החקלאי טומן בחובו דברים רבים נוספים: מסורת מחד, אך בעיקר תוספת של קדמה והתחדשות מאידך. תחומים שנחשבים נחשקים - הייטק ומדעים - בהם המיקרוביולוגיה, ביוכימיה, גנטיקה ותזונה הם שמהווים חלק בלתי נפרד מהחינוך החקלאי. בכפרי הנוער מתפתחת מגמה, השואפת לחזור לחקלאות המקיימת - כלומר, המנצלת משאבי טבע ומנצלת את האנרגיות המתחדשות עם ביטוי לאהבת הטבע ולחשיבותו.
דווקא הלימוד המדעי, אשר מיושם בשטח, הוא הדבר הבא בתחום החינוך הייחודי של החקלאות.
תלמידים אשר במסגרת לימודיהם עושים רישיון נהיגה על טרקטור כבר בגיל 16, נחשפים בצורה מעשית לתחומי דעת וערכים של אחריות, דיוק וסבלנות. תלמידים שמעבירים ביצים מהלול וחולבים את הפרות ברפת, רוכבים על סוסים ומגדלים כלבים, זוכים לחינוך לעצמאות ולאהבת הטבע והחי, תוך כדי הערכת התהליכים והתוצרים של פועלם ביחס למחזוריות הטבע.
לא זו אף זו, תלמידי בתי הספר החקלאיים, בשונה מבתי הספר המסורתיים, זוכים ליהנות מתוצריהם. בחממה ובשדה מגדלים בני נוער עגבניות שרי, מלפפונים ופלפלים, חורשים את האדמה וזורעים חיטה ובשבועות קוצרים. בגן הבוטני הראשון בארץ במקוה ישראל ובגינות הנוי התלמידים מגלים זנים נדירים של עצים בני מאה שנים ויותר, אשר ספק אם מבוגרים מהם זכו ליהנות מילם ומיתרונותיהם.
התלמידים שזוכים לקחת חלק בתהליך חינוכי ייחודי זה הם חלק ממורשתה של מדינת ישראל ושל העולים הראשונים, חלק משרשרת ציונית שמתחברת באופן בלתי אמצעי לאהבת האדמה.
לכן, ישנה אלטרנטיבה איכותית ללמידה הקונבנציונלית. לא עוד ישיבה מול ספר הלימוד אלא עשייה בידיים. לא עוד גלישה באינטרנט אלא העצמה וטיפוח תכונות אישיות. חינוך לאחריות, לעמידה בזמנים, לשותפות ולחברות - על ידי התנסות ומעשה.
בזכות החקלאות הוקמה מדינת ישראל, ובזכותה היא תתפתח ותשגשג - עם אזרחים ערכיים ואיכותיים יותר, אשר התבגרו קרוב לאדמה ולטבע, ואשר הצליחו לקבל ולייצר דברים בזכות ידיהם - שכן לא קיבלו את הדגים - אלא דגו אותם בעזרת החכות שניתנו להם.
לפנייה לכתב/ת 
