העובר מת והאם תבעה: למה נתתם לי לבחור?
בית החולים העמק הציע לאישה לעבור ניתוח קיסרי על רקע עברה הרפואי, אך היא בחרה להמתין. בית המשפט דחה את התביעה שלה
בית משפט השלום בחיפה דחה לאחרונה
אישה שילדה עובר מת ותבעה את בית חולים העמק בעפולה בגין רשלנות לכאורה, משום שלא חייבו אותה ללדת בניתוח קיסרי. השופטת כאמלה ג'דעון הסבירה לתובעת שבית החולים מילא את חובתו, ודווקא היא הייתה זו שלא שעתה לאזהרות נוכח עברה הרפואי.
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- תבע את העירייה: עיקול החשבון זה לשון הרע
- האם ניתן לחייב בגט בעל "מנותק רגשית"?
- הטראומה מלבנון? שיקר אך הוכר כנכה צה"ל
- קשישה נפלה בשוק נתניה: העירייה תשלם לה?
התובעת, שהייתה בשבוע ה-38 להריונה החמישי, נכנסה בתחילת דצמבר 2001 לבית החולים העמק שבעפולה. היא עברה כמה בדיקות ובגיליונה הרפואי צוין שהכול תקין, ושהיא ביקשה ללדת בלידה רגילה. לאישה עבר רפואי של ארבעה הריונות, בהם אחד שהסתיים בלידת עובר מת בשבוע ה-36 להריון, ואחר שהסתיים בניתוח קיסרי.
תביעה
בגלל המלצת הרב: עובר נולד עם שיתוק מוחין
עו"ד טל לביא
רופא של קופת חולים מאוחדת המליץ לזוג דתי להפסיק הריון בסיכון, אבל הם בחרו להקשיב לרב. בית המשפט העליון קבע שהאחריות המלאה עליהם
בשבוע ה-40 להריונה החמישי, כשהגיעה האישה לבדיקה השבועית, שוב נאמר לה שהכול תקין והוצעו לה שתי אופציות ללידה: האחת לידה לדנית (רגילה לאחר ניתוח קיסרי קודם), ואז תצטרך להגיע לביקורת מחודשת כל שלושה ימים עד שבוע 41, והשנייה בניתוח קיסרי. האישה בחרה להמתין.
ארבעה ימים לאחר מכן הגיעה האישה לבית החולים וטענה שזה יממה שהיא לא מרגישה את העובר. בבדיקה אובחן שהעובר מת, והוסכם שתתבצע לידה רגילה להוצאתו. לאחר הלידה האישה סירבה לבצע נתיחה שלאחר המוות, ולכן לא ניתן היה לדעת מהי סיבת הפטירה.
את התביעה היא הגישה כעבור שבע שנים וטענה שבית החולים התרשל בייעוץ שנתן לה. לטענתה, בהתאם ללידות שעברה, היה הצוות הרפואי צריך להציב בפניה אפשרות אחת ויחידה שהיא ניתוח קיסרי, וכך היה מונע את לידת העובר המת. בית החולים טען מנגד שהטיפול והייעוץ שניתנו לתובעת היו בסטנדרטים המקובלים, ולא נפל בהם רבב.
מאחר ששני הצדדים הגישו חוות דעת קוטביות, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, שהסכים לגישת בית החולים.
השופטת הבכירה כאמלה ג'דעון קיבלה את חוות הדעת של המומחה שלפיה מתן האופציות למטופל הוא אחת החובות של הצוות הרפואי, והיה מתרשל דווקא אם לא היה מאפשר לתובעת שיקול דעת ומציג לה חלופות.
השופטת גם קבעה שהסיכונים הצפויים לתובעת אם לא תלד בניתוח קיסרי הוסברו לה היטב בשפתה – ערבית - כך שהיא הבינה שמצבה בעייתי. למרות זאת, ואף שבבדיקה האחרונה נאמר לתובעת להגיע לאחר שלושה ימים, היא הגיעה אחרי ארבעה.
לבסוף סברה השופטת ג'דעון שהתובעת לא הוכיחה שהצוות הרפואי של בית החולים התרשל בייעוץ ובטיפול בתובעת ולכן יש לדחות את התביעה. היא עוד ציינה שבתביעות רשלנות רפואית היא לא נוטה לפסוק הוצאות, אולם במקרה זה, כשהתובעת הוזהרה מלכתחילה שסיכויי תביעתה נמוכים ובחרה להתעלם מכך, היא תשלם לבית החולים הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 6,000 שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ התובעים: עו"ד א. נחאס
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ש. אהרנסון
- עו"ד ארן אמיר ממשרד גוטמן-אמיר העוסק ברשלנות רפואית
- הכותב לא ייצג בתיק
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
