מס הכנסה למושתל: "יש לך כליה – אין פטור"

חולה שעבר כריתה של הכליות ביקש לקבל הטבה שלטענתו מוקנית לו בחוק. הוא נענה בסירוב, אבל בית הדין לעבודה נתן לו הזדמנות נוספת

עו"ד איתי הכהןפורסם: 11.09.15 , 07:47

חולה שעבר כריתת שתי כליות והשתלה של כליה ביקש לקבוע לו אחוזי נכות כדי שיוכל ליהנות מפטור ממס הכנסה. אלא שהוועדה הרפואית של מס הכנסה סירבה וקבעה שמרגע שקיבל כליה – הוא נחשב לאדם בריא. בעקבות ערעור שהגיש הורה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לוועדה להתכנס בהרכב אחר כדי לבדוק את העניין מחדש.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

כבר ב-2010 פנה המערער למס הכנסה וביקש שייקבעו לו אחוזי נכות כדי לחשב את הפטור המגיע לו בהתאם להטבות הניתנות לנכים בעלי 90% נכות ומעלה. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה לו נכות זמנית בשיעור 100% לשנתיים, שבהמשך הפכה לנכות צמיתה, והוא קיבל זכאות לפטור מלא ממס.

תביעה

הביטוח לחולה כליות: 'אין תגמול על ההשתלה'

עו"ד גיל הראל

בן 45 מימן השתלת כליה דרך קופת החולים, אך "מנורה" דחתה את בקשתו לתגמול מיוחד כמתחייב מהפוליסה. שופט חייב אותה לשלם לו 133 אלף ש'

הביטוח לחולה כליות: 'אין תגמול על ההשתלה'

אלא שמס הכנסה החליט לערור על קביעת הוועדה. באוגוסט 2012 נענתה הוועדה רפואית לעררים לערר שהוגש והפחיתה את אחוזי הנכות של התובע ל-83% בלבד. במקביל היא סירבה לקבוע לו אחוזי נכות על כריתת הכליות, ובשל כך נשללה זכאותו לפטור.

הנכה פנה לעזרתו של בית הדין לעבודה, שהורה לוועדה הרפואית לבחון את המקרה מחדש ולנמק מדוע החליטה לא לקבוע לו נכות. הוועדה התכנסה מחדש וביוני 2014 העלתה את שיעור הנכות בחצי אחוז בלבד, תוך שציינה ש"ההיגיון אומר שכליה מושתלת מחליפה את שתי הכליות כאילו לא נכרתה כליה".

בנוסף, הדגישה הוועדה כי נושא השתלת איברים כלל לא מופיע בספר הליקויים של ביטוח לאומי, המנחה אותה בבואה לקבוע דרגת נכות.

התובע סירב לוותר והגיש ערעור לבית הדין האזורי שבו טען שהעובדה שהשתלת איברים לא מופיעה בספר הליקויים אינה מצדיקה את דחיית בקשתו, מה גם שאין כל הגיון בכך שהוועדה משווה מצב של מושתל כליה למצב של אדם בריא בעל כליות מתפקדות. הוא ציין את התכלית הסוציאלית שבמתן פטור ממס הכנסה לנכים, והוסיף כי קביעת דרגת נכות במקרה של השתלה, במיוחד לאחר כריתת כליה, היא קביעה נפוצה ומקובלת בקרב גורמים רפואיים.

מס הכנסה ביקש לדחות את הערעור בין השאר בנימוק שיש להתייחס למושתל כליה כמי ש"השיב את בריאותו".

השופטת אירית הרמל הבהירה למס הכנסה כי אחת החובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים היא לנמק את החלטותיה באופן ברור ומפורש. אלא שלדבריה, הוועדה לא מילאה כראוי אחר הוראות פסק הדין הקודם, ולא נימקה כמו שצריך ובמפורט מדוע לא העניקה למערער נכות עקב כריתת הכליה.

עם זאת הסכימה השופטת שקביעת שיעור הנכות עצמה היא עניין רפואי שהיא לא מוסמכת לפסוק בו, ולכן החליטה להחזיר את עניינו של המערער לוועדה רפואית, אולם הורתה לכנס אותה בהרכב אחר לגמרי. מס הכנסה חויב לשאת בהוצאות המשפט של המערער בסך 4,000 שקל.