החצופים והמבריזים: הסיוט של מגייסי העבודה
לא רק המועמדים לעבודה נתקלים בראיונות שמותירים אותם בפה פעור. מרואיינים שלא חוששים להגיע עם לבוש מרושל, ללעוס מסטיק, לענות לשיחות טלפון, לספק הוראות מדויקות להכנת הקפה או להבריז בלי להודיע - מגייסים מספרים על מרואיינים מהגיהנום
המראיין הדליק סיגריה, הניח רגליים על השולחן והחל ברצף שאלות חטטניות וחודרניות - התרגלנו כבר לשמוע ממועמדים לעבודה על ראיונות מוזרים ולא מקצועיים, אבל פניות שקיבלנו מצד מגייסים ומעסיקים בעקבות פרסום הכתבה "ראיונות עבודה מהגיהנום" מוכיחות שראיונות הזויים אינם רק מנת חלקם של המועמדים.
טלפונים בלתי פוסקים באמצע הראיון
ש', בעלים של משרד יחסי ציבור, מספר כי הוא נתקל בלא מעט מקרים מוזרים כשהוא מראיין מועמדים לעבודה. "יש כאלו שמגיעים עם מסטיק, שזה ממש לא לעניין", הוא מדגים. "יש גם את אלו שכששואלים אותם מה ירצו לשתות, הם מתחילים עם רשימת דרישות כאילו הם בבית קפה - כוס קטנה או גדולה, חצי סוכר או חלב בצד, שזה כבר ממש הזוי".
במקרה אחר הוא נתקל במועמדת שסירבה לספק על עצמה פרטים. "שאלתי אותה שאלות קלאסיות כמו "מה את יכולה לספר על עצמך" או "מה היתרונות שלך", והיא השיבה לי: "מה, לא קראת את הקורות חיים?". אמרתי לה שקראתי אבל אני רוצה שהיא תספר על עצמה קצת, והיא השיבה: "מה שכתבתי זה מה שאני", אז אמרתי לה תודה ונפרדנו. גם היא לא שידרה שהיא מרגישה שקרה פה משהו מוזר".
לעתים האבסורדים נוסקים לשיא. "היה מרואין שהניח תיק גב גדול על השולחן ביננו, ותוך כדי הראיון ביקשתי ממנו להזיז את התיק שאוכל לראות אותו", הוא מספר. "אם זה לא מספיק - תוך כדי השיחה הוא קיבל טלפונים בלי סוף ואמר שהוא מתנצל אך הוא חייב לענות. בטלפון הראשון אמרתי לעצמי, 'אוקי, אולי קרה משהו בבית', אבל הטלפונים לא הפסיקו עד שלבסוף עצרתי את הראיון ושלחתי אותו לדרכו. הוא לא שאל מדוע, אבל הבעת הפנים שלו היתה מופתעת ובדרכו החוצה הוא אף הוסיף שהוא מקווה שנהיה בקשר".
תופעה נוספת אותה הוא מתקשה להבין, היא מועמדים שמקדימים יותר מדי. "אם מישהו רוצה להראות רציני, זה בסדר אם יקדים ב-5-10 דקות, זה בטוח עדיף על אחור של 2 דקות", הוא מסביר. "אבל יש כאלו שמגיעים שעה לפני הראיון ואומרים שהיו בסביבה. לרוב אנחנו מבקשים מהם לצאת ולחזור בשעה הייעודה, כי אנחנו לא רוצים שיסתובבו לנו במשרד בין הרגליים ויחשפו למידע. בנוסף חשוב לנו להבהיר שמילה זו מילה - קבעו שעה מסוימת. כשמקדימים בשעה - זה לא מכבד ולא מכובד מבחינת אף אחד מהצדדים ומראה בעיני דווקא על חוסר רצינות".
גם האופן בו בוחרים מרואיינים רבים להתלבש לראיונות העבודה - מפתיע אותו לא פעם. "אצלנו למשל, הולכים בלבוש מכופתר, אבל יש מעומדים שמגיעים עם טי-שירט, בלבוש לא רשמי, ולא מנסים להרשים. אני מבין שיש מקומות עבודה כאלו, אבל כשמתנהלים מול לקוחות - יש להקפיד על קוד לבוש".
'שומעת? שיקרתי בראיון אחר'
גם ליאת בן תורה שושן, מנהלת המחלקה לליווי אישי למציאת עבודה ב-AllJobs, מעידה כמי שפוגשת מדי יום מחפשי עבודה - כיצד היא נתקלת בלא מעט אנשים שלא מבינים את החשיבות של התנהגות נכונה בראיון. "ראיינתי בעבר מישהי שנכנסה לראיון עם טלפון, תוך כדי שהיא מסמנת לנו להמתין עד שהיא תסיים את השיחה", היא מספרת. "לבסוף, כששאלנו אותה למה כדאי לנו להעסיק אותה, היא השיבה 'כי אני פשוט גורפת'".
במקרה אחר, היא פגשה במועמד לעבודה שששיתף אותה בלקח שלמד על בשרו - לא לשקר בקורות החיים. "הוא סיפר שהגיש לראיון עבודה קורות חיים, עם ציין פרט שקרי על מוקד מסוים שהוא כביכול עבד בו בתפקידו האחרון, אך הוא לא ידע שהמראיינת היא חברה של המנהלת באותו המוקד ושהיא בדקה מולה מראש לגביו וגילתה שלא היו דברים מעולם. כמובן שכל המשכו של אותו הראיון היה מאוד מביך עבורו, ומאז הוא נשבע לא לשקר עוד לעולם בקורות החיים או בראיונות עבודה".
"אפשר לצחוק על המקרים הללו, אבל חשוב להבין שראיון עבודה הוא ההזדמנות להרשים את האדם שמולכם ולהראות לו למה אתם המתאימים ביותר לתפקיד", מוסיפה בן שושן. "אם לא תשאירו רושם רציני, וחשוב מכך - תהיו כאלו, המראיינים יעדיפו לעבור למועמדים אחרים".
דרישות מנותקות והברזות
ר', בעלים של משרד בתחום המס, מספר על תופעה אותה הוא מגדיר כ"מחלה" בשוק העבודה - מועמדים שלא טורחים להודיע שלא יגיעו לראיון. "כמעסיק שמחפש מעת לעת עובדים אני יכול לומר שזו משימה מאוד מורכבת", הוא מעיד. "אני משתדל לדחות את ההתעסקות עם נושא זה עד כמה שאפשר, רק להמנע מהחוויה הנוראית הזו".
מה שפת הגוף שלכם אומרת עליכם בראיון עבודה?
כך למשל הוא מתאר מקרה שבו תיאם ראיונות ל-13 עובדים, אך 12 מתוכם לא הגיעו. "שקדתי ומיינתי, התקשרתי למועמדים ולמועמדות, תיאמתי רצף של ראיונות שבוע מראש, פיניתי שש שעות לטובת ראיונות וביטלתי פגישות ועבודה. תכננתי לקיים 13 ראיונות עבודה - אך רק אחת הגיעה. אחת הודיעה שלא תבוא, והשאר פשוט לא הגיעו. זה יותר מ-92%.
"זו ההתנהלות בכל גיוס עובדים", הוא מוסיף. "זה הכל עניין של חינוך והיעדר מקומם של דרך ארץ מינימאלית. מסתבר שיש אנשים שלא רוצים לעבוד בכלל וכי חיפוש עבודה זה רק תירוץ שלהם לנהל שיחות טלפון מחוץ למאגר חבריהם. הם עובדים בלחפש עבודה ותו לו. פשוט בושה. אני למדתי את הלקח שלי - אני מתאם ראיונות עבודה וממשיך בשגרת יומי. אם המועמדים יגיעו לראיונות העבודה שתואמו להם - אפנה כמה דקות".
לצד הברזה מראיונות - ר' מספר על "דרישות מופרזות ומנותקות מהמציאות" של מועמדים. "היתה מועמדת שהסכימה לעבוד אצלי בתנאי שתעבוד מהבית, ומועמד שהודיע לי שיום עבודה מבחינתו, הוא ארבע וחצי שעות. האם זה הגיוני?", הוא אומר. "עוד ברור, כי העובד מבחינתו גם אינו מתחייב לדבר, וגם אם יתחייב – אין שום סנקציה חוקית לכפות עליו עמידה בהתחייבויותיו אלו".
עוד הוא קובל כי חוקי העבודה, האוסרים לשאול מועמדים שאלות שעלולות להצביע על אפליה - אינם מאפשרים לו לקבל מידע בסיסי אודות זמינותם לעבודה. "היו מועמדות בחודש שלישי להריונן או בהליכי הפרייה ולא אמרו דבר, או גבר שאמר שהוא זמין לעבודה מיידית, רק שכח לציין שחודש לאחר מכן הוא זומן לארבעה שבועות מילואים", מספר ר'. "כמובן שלי אסור לשאול את המועמדים על הסטטוס המשפחתי שלהם ועל תוכניות להרחבת המשפחה, כי אם אעשה זאת - אעבור על חוקי העבודה".
אין ממליצה בשם הזה
ענבר ברכה, מנהלת גיוס ורווחה בחברת בזק און ליין מספרת על מקרה שבו מועמדת העבירה טלפון של ממליצה - המנהלת שלה במקום העבודה האחרון שלה, אבל כשהתקשרו למקום התברר שאין מנהלת בשם הזה בחברה. במקרה אחר, מועמדת עם המון נכונות ומוטיבציה, לא קיבלה בצורה טובה את ההודעה כי לא עברה את הראיון. "היא התיישבה על הרצפה ולא הפסיקה לבכות ולצעוק "למה?", "תגידו לי למה?", "זה לא פייר". לא הצלחנו להרגיע אותה עד שבעלה הגיע, לחש לה משהו באוזן והחיוך חזר אליה".
גם עובדים שעוברים את משוכת הראיון הראשון - עלולים להפתיע לרעה בהמשך. ד', שעובד אף הוא ביחסי ציבור, מספר על מקרה שבו עובד עבר בהצלחה ראיון ראשון לתפקיד בכיר בחברה, אבל התנהלותו מרגע זה ואילך גרמה להם לוותר על שירותיו. "הוא היה צריך להגיע למשרדים בהרצליה מביתו ברחובות והחל לדון איתנו במשך שעות, איך יביא איתו את האופניים החשמליות שלו", מספר ד'.
"מדובר היה במישהו בתפקיד בכיר, עם שכר של 20-30 אלף שקל לחודש, אבל כל מה שהעסיק אותו זה איך הוא יפרק את האופניים, איך יכניס אותם לרכבת ואפילו איפה יקשור אותם במשרדים. הוא כבר היה בתהליך של סגירת חוזה אבל פשוט שיגע אותנו, עד שמנהל הפיתוח אמר לי "תקשיב, אני לא רוצה אותו". כך זה נגמר".
