כל הג'אז החסידי הזה
מ"אגדלך" הספרדי - ועד "שמח תשמח" החסידי, וגם "שחרחורת" של עופרה חזה: הכל הופך לבלוז ג'אזי תחת האצבעות והנשמה של הסקסופוניסט דור אסרף. מי שליווה להקות חסידיות "בשביל הפרנסה" - החליט יום אחד שהוא לא מוריד את הכיפה אחרי ההופעה
בגיל 23, בעקבות מקרה שולי לגמרי, לכאורה – החליט דור אסרף להשאיר את הכיפה ששם "רק לרגע" על ראשו. מאז, משך שבע שנים, הוא עובד את הקב"ה דרך הנשמה והנשימה – בנגינה של מוזיקה יהודית בסקסופון.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
שבע שנים – זה גם הזמן שלקח לו להגשים חלום ולהוציא אלבום אינסטרומנטלי, ובו ביצוע מחודש לשירים דתיים מוכרים. שבע שנים, וגם הרבה מאוד כסף - ומיזם אדיר שהצליח להרים לגמרי לבד, מתוך קושי – אך בהצלחה.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- מופע: פסטיבל הפיוט מגיש: הרב חיים לוק
- קליפ: יהודי העולם עושים הבדלה
- פרויקט: גיא זו-ארץ נכנס לכור ההיתוך הישראלי
אסרף (30) גדל במשפחה חילונית, וגילה מגיל צעיר חיבה ברורה למוזיקה. "ניגנתי בכל אירוע פתיחה או טקס ממלכתי בפתח תקווה", הוא צוחק. לימודים אצל הסקסופוניסט הידוע פטר ורטהיימר, גרמו לו לשנות גישה – ולהתייחס למוזיקה כאל מקצוע.
כדי להתפרנס ליווה זמרים, נגנים ומוזיקאים דתיים, והעבודה – כך הוא מעיד - שינתה את חייו בהדרגה, וגרמה לו להתקרב למסורת. "את המוזיקה החסידית לא היכרתי קודם, אבל הכל התחבר - והבאתי את שני העולמות לעולם אחד", הוא מספר.
"שאלתי את עצמי מי אני, מה אני, ומה אני רוצה מעצמי. ניסיתי להבין מה זה 'בית יהודי', וכל השאלות הללו חיברו אותי לעולם הדתי".
הכיפה: "החלטה גורלית של רגע"
במהלך מסע הופעות של "אוף שימחעס" בארה"ב, כשהיה בן 23 – ביקרה הלהקה את המפיק החרדי יוסי טיברג. "ישי לפידות אמר לי 'שים כיפה, רק בשביל שלא יחשבו שאתה גוי'", מספר אסרף.
"בהתחלה נפגעתי, אבל אמרתי, אשים כיפה כדי לכבד את טיברג - והאמת שהרגשתי טוב. זו הייתה החלטה גורלית של רגע, והכיפה נשארה גם אחרי שיצאנו משם. כשחזרתי לארץ החלטתי להישאר עם הכיפה. כל החברים הסתכלו עלי מוזר, אבל המשכתי בשלי".
אסרף החליט שלא להיות מחובר לזרם ספציפי ביהדות, אלא ללמוד קצת מחב"ד, קצת מברסלב - ולעטר את ראשו
לאחר שנים שבהן ליווה אחרים – ביקש אסרף לעשות צעד לקדמת הבמה, לא אקט פשוט עבור סקסופוניסט במדינת ישראל. "בהתחלה לא חשבתי בכלל להוציא דיסק ולמכור אותו. רק רציתי להקליט שירים שאני אוהב", הוא מספר. "חברים ניגנו איתי ולקראת החתונה, המיזם והתפתח. זו הייתה הקרבה עצומה מצד אשתי. היא ראתה שאני מתעסק עם משהו שאני צריך בשביל הנשמה, ותמכה בי".
"נשמה" היא מילת מפתח בקרב נגני סקסופון – ועל אחת כמה וכמה כשמדובר במוזיקת נשמה יהודית. את "השבעתי", למשל, הוא החליט לחדש עוד הרבה לפני שידידו, ישי ריבו, הפך ללהיט. "הוד מושונוב, שהוא גם חבר וגם עיבד שני שירים באלבום, שילב בתחילת השיר, לבקשתי, קטע מוקלט של סבי ז"ל. שנה לפני שהוא נפטר, הקלטנו אותו מברך על נרות החנוכה, והשילוב מרגש".
מה עופרה חזה הייתה אומרת?
את האלבום פותח הפיוט הספרדי "אגדלך". "זה פיוט ספרדי שמאוד אהוב עלי. יוני אליאב ביצע עיבוד מאוד מיוחד ליצירה הזו - וכשהקשבתי לזה אחרי ההקלטה, אמרתי: 'זה יהיה שם האלבום".
11 רצועות, רובן מוכרות, ב"אגדלך" - אבל העיבודים והביצועים לוקחים את השירים לכיוון הג'אז, מה שעשוי להפתיע מאוד את המבצעים המקוריים. כך למשל הפך "שמח תשמח" ו"בואי בשלום" הפופיים, " במקור של יעקב שוואקי, לבלוז ג'אזי – וגם "ישימך" ו"מוריה" של אברהם פריד, "ענווים" ו"מכניסי רחמים" של מרדכי בן דוד.
יוצא דופן הוא "שחרחורת" - במקור שיר לאדינו, שזכה לפרסום בזכות הביצוע המרגש של עופרה חזה ז"ל, שדווקא לא הייתה מבכירי הזמר החסידי. עוד ביצוע מפתיע הוא "אני מאמין" שהלחין ר' עזריאל דוד פסטג, וביצע במקור בן ציון שנקר. "כנער הייתי מנגן את השיר הזה בטקסי יום השואה. עכשיו החלטתי לתת לו כיוון עולמי - לא במובן העצוב, אלא כדי שהוא ידבר למיינסטרים".
