שתף קטע נבחר

העליון: מיליון ש' לבנות שנאנסו ע"י האב החורג

במשך שנים סבלו שתי אחיות מהתעללות מינית ונפשית קשה של בן זוגה של אמן. אחרי שהורשע בפלילים הן הגישו נגדו תביעה "נגררת"

בית המשפט העליון אישר לאחרונה פסק דין של המחוזי בחיפה ולפיו שתי אחיות יפוצו במיליון שקל מעזבונו של אביהן החורג, שבמשך שנים אנס והתעלל בהן. את הפיצויים הן יקבלו במסגרת תביעה "נגררת" שהוגשה לאחר שהורשע בפלילים. בפסק הדין, שהתקבל לאחר מותו בכלא, נקבע גם שניתן להסתמך על תסקיר נפגע כראייה לנזק.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

במשך שנים אנס האב והתעלל באשתו ובנותיו – שלוש בנות שלו ושתיים מנישואיה הקודמים של אשתו. ב-2003 הוגש נגדו כתב אישום ובית המשפט המחוזי גזר עליו 18 שנות מאסר, שנתיים מאסר על תנאי ופיצויים עבור טיפולים פסיכולוגיים.

 

ב-2007 הגישו שתי בנותיו החורגות תביעה למחוזי בחיפה בהליך שנקרא "תביעה נגררת להרשעה בפלילים", המאפשר להגיש תביעה לפיצויים מבלי להוכיח שוב את אחריות הפוגע למעשיו, שכבר הוכחה בהליך הפלילי.

 

השתיים לא הגישו ראיות מלבד הכרעת הדין, גזר הדין ותסקיר נפגע שנערך עליהן. המחוזי קבע כי מאחר שלא צורפו חוות-דעת רפואיות ולא נמסרו מספיק נתונים, לא ניתן לפסוק להן פיצוי בעד "נזק מיוחד" כמו נכות נפשית או אובדן כושר השתכרות. עם זאת, נקבע שניתן להסתפק בממצאים ובמסקנות שבהכרעת הדין כדי לפסוק להן פיצויים על הכאב והסבל שנגרמו להן.

 

בסופו של ההליך פסק המחוזי לכל אחת מהן פיצוי בסך 500 אלף שקל וחייב את האב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 100 אלף שקל. האב ערער לעליון וטען שלא היה מקום לפצות את השתיים בין כאב וסבל ללא חוות דעת מומחה. לפני כשלוש שנים, באמצע הדיונים בערעור, הלך האב לעולמו, אך ההליך נמשך.

 

לא תביעה רגילה

השופט חנן מלצר דחה את הערעור וקבע שניתן לבסס את הפיצוי על סמך הממצאים והמסקנות שבהכרעת הדין. השופט העיר כי תביעה נגררת של קורבנות עבירת מין אינה תביעה רגילה ושגרתית, ויש לקורבנות "לעשות שימוש בכלים הראייתיים שהמחוקק העמיד לרשותן, כדי לתבוע את נזקיהן ממי שהורשע בדין בפגיעה בהן".

 

השופט מלצר ציין שהמשיבות סבלו שנים של השפלה, אימה וסבל שאין להם מזור, ובהכרעת הדין יש מספיק ממצאים ומסקנות כדי לקבוע שאכן נגרמו להן כאב, סבל, עלבון, השפלה ועוגמת-נפש כתוצאה ממעשיו של המערער.

 

מעבר לכך נקבע כי אמנם תסקיר נפגע עבירה מוגש בהליך פלילי ואינו נחשב "חוות דעת רפואית", אך בכל זאת יש לו משמעות גם בגדרי ההליך האזרחי. לעמדתו, בית המשפט היה רשאי להסתמך גם על תסקיר הנפגע, שנערך על ידי אנשי מקצוע, כראייה לקיומו של נזק כללי שנגרם למשיבות כתוצאה ממעשיו הנפשעים של המערער.

 

המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין ציין כי הוא מוכן לראות בתסקיר מעין "עדות מומחה", אלא שמי שערך את התסקיר לא נחקר בהליך האזרחי והדבר עלול לפגוע בזכויותיו של הנתבע. מאחר שלא נדרשו הכרעות ברורות בשאלות אלה, השופטים לא קבעו מסמרות בעניין. השופט סלים ג'ובראן הצטרף לפסק הדין.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים