שתף קטע נבחר

לא ישנת עם בן זוגך במיטה? אין קצבת שארים

אישה שבן זוגה התאבד זמן מה לפני הולדת בתם נתקלה בסירוב של הביטוח הלאומי להכיר בה כידועה בציבור. בית הדין לעבודה נחלץ לעזרתה

הביטוח הלאומי סירב לשלם קצבת שארים לאישה שבן זוגה ואבי בתה התאבד, בטענה שלא הייתה "ידועה בציבור" של המנוח, משום שבחלק ממערכת היחסים ביניהם הם ישנו יחד באותו בית. רק תביעה שהגישה האישה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייבה את ביטוח לאומי להכיר בה כידועה בציבור.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

בני הזוג, שהכירו ב-2007, היו שניהם גרושים עם ילדים מנישואים קודמים. למשך תקופה קצרה ב-2008 עבר הגבר לגור בדירתה, אך לאחר מכן עבר למחסן של המעסיק שלו, שם החזיק רק מיטה וציוד בסיסי. בתחילת 2010 נכנסה האישה להריון.

 

זמן קצר לאחר מכן שם הגבר קץ לחייו, ולפני כן השאיר פתק לזוגתו: "אהבתי ואוהב אותך גם בקברי. סליחה וסליחה". לא ברור מה גרם לו לעשות זאת, אך עלתה סברה שחלה בסרטן לנוכח ממצא מחשיד שנמצא ברישום הרפואי שלו.

 

ביטוח לאומי דחה את תביעת האישה לקצבת שארים עבור הבת שנולדה לאחר מות האב, בטענה שהאישה לא ענתה להגדרה של "ידועה בציבור": לא הוכח שהשניים ניהלו משק בית משותף, לא היה להם חשבון בנק משותף ולא הייתה ביניהם תלות כלכלית.

 

האישה לא ויתרה וב-2011 הגישה באמצעות עו"ד איתן ליברמן תביעה לבית הדין שבמסגרתה טענה שהמנוח והיא ניהלו בית משותף וזוגיות לכל דבר ועניין. לגרסתה, המנוח נאלץ לעבור למחסן בלית ברירה, מפני שגרושתו לא אִפשרה לו לארח אצלה את ילדיו, וכן משום שבנה הגדול התקשה לקבל את מרותו. בנוסף היא סיפרה שלאורך כל אותה תקופה תרם הגבר לאחזקת הבית והשתתף בהוצאות, התקלח, סעד וכיבס את בגדיו בדירתם המשותפת.

 

ביטוח לאומי טען מנגד שמערכת היחסים בין השניים קרסה ובאה לקצה הרבה לפני ההתאבדות. הוא הסתמך בעיקר על דברים שסיפרה בתו של המנוח, ולפיהם אביה לא רצה ולא התכוון לגור עם התובעת כיוון שהיו ביניהם מריבות קשות. היא גם סתרה את דברי התובעת כשלדבריה אמהּ מעולם לא מנעה מאחיה לראות את אביהם אצל התובעת.

 

אלא שהשופט שמואל טננבוים התרשם שבין בני הזוג היה קשר חזק ורציני. ראשית, משום שהם היו ידועים בציבור לפחות עד שהוא עבר להתגורר במחסן. גם העובדה שהם קנו רכב במשותף והמנוח נתן לה להשתמש בחופשיות בכרטיס האשראי שלו ואף טיפל בילדיה כשהייתה בחו"ל, חיזקו התרשמות זו.

 

בנוסף, השופט חלק על ביטוח לאומי וקבע שגם בתקופה שבה המנוח התגורר במחסן, בני הזוג עדיין ניהלו משק בית משותף, אף שלא ישנו תחת קורת גג אחת. לעמדתו, גרסת התובעת לא הופרכה ודבריה יכולים להתקבל על הדעת. המנוח לא שכר דירה נפרדת, ויש להניח שהוא תרם את כספו לניהול הבית.

 

השופט טננבוים הבהיר כי מאחר שבתו של המנוח לא זומנה להעיד בבית הדין, אין לייחס לעדותה משקל מכריע, שכן לתובעת לא ניתנה הזדמנות לקעקע את דבריה. בסיכומו של דבר קיבל השופט קיבל את התביעה והצהיר שהתובעת הייתה הידועה בציבור של המנוח.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים