הצנועה והחסידה: ברכה רוצה לשאנז-אליזה
היא מעריצה את ולנטינו, חולמת להגיע לשבוע האופנה בפריז - ובטוחה שהשידוך המיועד יקבל אותה כמו שהיא. "אני לוקחת אופנה, שזה דבר חומרי - ומקדשת אותה". איך הפכה תלמידת הסמינר ברכה בן חיים, לאחת המעצבות הלוהטות של המגזר החרדי?
להגדלת התמונה - לחצו כאן
עד לפני חמש דקות היא הייתה תלמידה בסמינר חרדי בירושלים, ולפני חודש בלבד חגגה את יום הולדתה ה-18. אך כל זה לא מפריע לברכה בן חיים להיות אחת המעצבות הלוהטות של המגזר החרדי. סוג של "ילדת פלא".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
מיוחד: בואו להיות אושפיזין בסוכה של ynet
בגילה האפרוחי מתחזקת בן חיים עסק משגשג ומותג משלה, שמטריף את בנות הסמינרים בירושלים. "תוך כדי הלימודים כבר התחלתי", מספרת בן חיים. לפני חודשיים היא עוד הייתה תלמידה מן המניין בסמינר החרדי "עלי באר" בירושלים.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- רבבות בברכת כהנים בכותל: "לא יפחידו אותנו"
- רוני אלשיך: לא רק אנליטי - גם מאמין
- בניתם סוכה יפה? שלחו אלינו תמונות - ונפרסם
בן חיים, תושבת שכונת בית וגן, הלכה כמו רבות מחברותיה לחוג תפירה. "התחלתי בלהכין בגדים לעצמי. מצד אחד, בדיוק לפי ההלכה, ומצד שני, בדיוק לפי הטעם שלי - בלי צורך בבגדים משלימים מתחת, כבסיס".
התגובות, היא מספרת, לא איחרו לבוא – וגם הבקשות מחברות, וחברות של חברות. אך המפנה שהפך את בן חיים מתופרת חובבת, למותג שמטריף את הצעירות החרדיות בירושלים (ולא רק) - הייתה מכירת בגדים ביתית שעשתה אחותה הגדולה.
"מכירה ביתית זה משהו מאוד מקובל במגזר החרדי", בן חיים מספרת. "אני זוכרת שאמרתי לעצמי, למה שלא אעשה סטנד קטן עם בגדים שתפרתי - ונראה איך זה יילך. אבל הבגדים נחטפו ונוצרה דרישה מצד הלקוחות לעוד".
די לשחור
הקולקציה של בין חיים, שונה מאוד מהקו הרגיל - שלא לומר לעוס - שמציף את הרחוב החרדי: ביגוד מבוגר, כבד, עשיר, שחור-לבן-כחול וכן גוונים פסטליים מרדימים. "הטעם שלי הוא צעיר", מבהירה בן חיים. "אני באה מתוך הקהל של בנות הסמינרים, ואני יודעת 'מכלי ראשון' מה הן אוהבות ולמה הן מתחברות. הבגדים, בהתאם, מאוד קלילים".
ברגע שהחלו לזרום גם לקוחות שהן לא חברות-של מהמגזר, כי אם דתיות ואף חילוניות – הבינה בן חיים שתחביב הפך לעסק, וכיום היא מנהלת מתפרה עצמאית משלה. "אני עובדת עם תופרות שהן 30 שנה במקצוע", היא מספרת. "היום כבר אין לי זמן לתפור בעצמי. אני מעצבת את הקו, בוחרת את הבדים, והן עושות את התפירה".
אז את בוסית?
"כן, אפשר להגיד", היא עונה בחיוך מבויש.
ואיך הסביבה החרדית מגיבה לבת סמינר שהוציאה את הראש מהמחברות והמבחנים והקימה עסק לאופנה?
בן חיים טוענת שעד – בפרגון מוחלט. "ברור שזה דבר חדש בשבילם", היא אומרת. "אבל הם רואים את זה בצורה חיובית. זה לא שאני עוברת על ההלכה, או עושה משהו לא בסדר. אני לוקחת אופנה, שזה דבר חומרי - ומקדשת אותה, הופכת אותה לצנועה ובהתאם להלכה".
את ההשראה לקולקציות שהיא מעצבת, לוקחת בין חיים מהמעצבים הגדולים. "אני מאוד אוהבת את הקו של ולנטינו, שנאל וגם דולצ'ה וגבנה. הם בעצמם משתמשים בסגנון מאוד שמרני, שעונה על דרישות הצניעות ההלכתיות.
"במקביל, אני לוקחת את העולמות שלהם למקומות שלי. יש לי המון עיצובים שהגיעו בהשראה של מראה או חוויה, ולא מתוך משהו שראיתי על המסלול. ההשראה הכי גדולה מגיעה לי מהבדים עצמם. אני רואה את הבד, וישר קופץ לי לראש הבגד שהייתי רוצה לעשות ממנו. הבדים הם בעצם ההשראה האמיתית".
מירושלים לשאנז אליזה?
את הסוכות בירושלים צובעות בנות המגזר בשמלות בגוונים קיציים וקלילים, המשתלבים עם העליזות החגיגית שסביב. בן חיים אוהבת צניעות – אבל לא מוותרת על גזרות מחמיאות "לכל מבנה גוף, ולאו דווקא לרזות. לקחתי כמה גזרות שבדקתי על מספר בנות, וראיתי שלא משנה מה מבנה הגוף או המימדים שלהן - הם יחמיאו".
את חושבת שהעובדה שאת "מותג", תהיה פלוס או מינוס כשמדובר בשידוכים?
"אהה, וואוו! שאלה", היא עונה במבוכה. "אני מאמינה שמה ששלי שלי, ומי שאתחתן אתו יקבל אותי כמו שאני. הרי אני לא עושה משהו רע, רק לא כל כך שגרתי".
ומה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?
"בא לי לפתוח חנות קטנה בשאנז אליזה", היא אומרת בצחוק. "אני מאוד מאמינה במה שאני עושה".
יש מצב שיום אחד, בשבוע האופנה בפריז, נראה ליד אלבר אלבז מלנווין גם את ברכה בן חיים?
"בעזרת השם'".
