המוני ישראלים לחייל הבודד: "אנחנו המשפחה שלך"
"אחותי שחיה בארה"ב, פרסמה פוסט שקורא לישראלים להגיע לטקס סיום מסע הכומתה של בנה - ועם ישראל לא נותר אדיש: מתושבת מיגדל שבאה עם סיר קובה - ועד לשופטת מחוזית בחיפה. משוטרי נצרת - ועד לתושב מאה שערים. כולם הגיעו כדי שהאחיין שלי יידע שאין דבר כזה חייל בודד". אבי בנטוב היה שם, והתרגש פעמיים
צפו: שוטרים מגישים ליהונתן פרחים - והציבור מריע
צל"ש לעם ישראל: אחותי נסעה בשליחות הוראה לארה"ב, וכיום היא מנהלת בית ספר יהודי בברוקלין, ניו-יורק. כשבנה יהונתן הגיע לגיל גיוס, הוא חזר ארצה "להיות חייל בצבא של עם ישראל", כלשונו הציורית, ו"לשמור על ירושלים".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אמר – ונסע. לקצינת המיון הודיע: רק גולני, וכך שובץ בסיירת כ"חייל בודד". אתמול (יום ד') הגיעה לסיומה תקופה מפרכת של טירונות ואימונים – עם סיום "מסע כומתה" בצומת גולני.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הקרב החרדי על הר הבית: "העלייה מסכנת את כולנו"
- שייח'ים ורבנים: די לשפיכות הדמים
- הרב סתיו: לא לחסל מחבל שנוטרל. "קלקול מוסרי"
אחותי, אם דואגת, פרסמה פוסט בפייסבוק, שזו לשונו: "הבן שלי, יהונתן הדר, 'חייל בודד' בגולני, בא לשרת את המדינה שבה לא גדל, אך ורק מתוך ציונות ואהבת הארץ... מסיים מסע כומתה בצומת גולני... אם אתם באזור ורוצים לשמח אותו (כי נבצר מאתנו, הוריו, להגיע) – נודה לכם מאוד. זהו רגע מרגש שבו המשפחה המורחבת של החייל באה לקבל את פניו. שתפו כמה שיותר כדי שיידע שאין דבר כזה חייל בודד!"
הפוסט חצה גבולות ויבשות, אנשים, נשים וטף. עם ישראל לא נותר אדיש לקריאה של אחותי-אמו, ומכל רחבי הארץ נהרו לשמש לו משפחה. מסעודה הגיעה מדימונה עם מגש עוגות; פרחה זילפה הכורדית הגיעה עם סיר קובה עבורו מהמושבה מיגדל.
שופטת מחוזית הגיע עם כמה עורכי דין מחיפה; ניצב משנה שלמה אביטן, מפקד משטרת נצרת, הגיע עם עשרה משוטריו; משפחה שלמה של מתנחלים מהשומרון הגיעו על ילדיהם ונכדותיהם; זוג פנסיונרים מדרום הארץ, אלמן מבוגר ממאה שערים, ועוד המון-המון אזרחים טובים באמצע הדרך.
כולנו אוהבים אותך, יהונתן
אבל החייל הבודד שלנו לא ידע מכל התכונה סביבו, כי הוא היה במסע, מחזיק את חברו על האלונקה, יחד תמכו האחד בשני וצעקו בגרון ניחר: "גולני הכי אחי", תוך שהם מתקדמים בכוחות אחרונים לצומת גולני. כשהגיע לטקס, עמד נדהם ומשתאה, ובנאומו הרים מח"ט "גולני" על נס את יהונתן הדר, ואת עם ישראל שהגיע לכבודו בהמוניו.
יהונתן היקר, פאר המשפחה, באת ממרחקים לשרת את המדינה ולהיות חלק מההוויה הישראלית. ייתכן שאף לא ממש הבנת את משמעות החלטתך בזמן הגיוס, ולא שיערת בנפשך אילו קשיים אתה הולך לעבור. אני משער שאתה לעתים בודד, אולי מתגעגע לנוחות של הבית שהשארת מעבר לים.
אולי ישנם רגעי תסכול כשהמפקד לא מבין אותך, אולי כחייל דתי קשה לך בשעת כניסת השבת והדלקת הנרות, כאשר אתה נזכר באמא הפוכרת את ידיה אל מול הנרות ומתפללת עליך שתחזור חי בריא ושלם מהפעולות היזומות, שאתה אף פעם לא מרבה לפרט.
כשתסיים את השירות ותביט אחור ולצדדים, תראה על הכתפיים והחזה דרגות שיוכיחו שיש שכר לפעולתך. התקופה הלא קלה הזו תעצב את אישיותך, תבנה לך עוד כמה נדבכים בחיים. נדבכים של עזרה לזולת, חלוקה בנטל, התמקדות במטרה ומנהיגות. בוודאי למדת שאנשים מצליחים מובילים, לא משתלבים.
אני כותב לך את המילים האלו כדוד אוהב לאחיין אהוב. למרות המרחק הגיאוגרפי כולנו מרגישים קרובים ואוהבים אותך.
אבל לא רק אנחנו: עם ישראל שוב הוכיח שהוא עם סגולה. העם היהודי כולו הוא משפחה אחת גדולה – וגם המשפחה שלך. גם כאן בישראל אוהבים אותך, ואחיך הישראלים הצביעו ברגליים למענך ולמען צה"ל. ברגעים קשים אנא זכור: אתה לא "חייל בודד".
לפנייה לכתב/ת 
