צבע אודום: הקריסה של למאר אודום
מכדורסלן ענק לכוכב ריאליטי. מאחד המחליפים הטובים שהיו ב-NBA למסומם. מגיבור ספורט אמריקאי לגיבור טראגי. כך התנפצה לרסיסים הקריירה של אחד הכדורסלנים הטובים של ל.א לייקרס בסוף העשור הקודם, כל הדרך אל השבוע האחרון המצער. בלוג ה-NBA מתחיל להיפרד ממספר 7
אבל האמת היא שחייו של אודום משובשים כבר זמן רב, והקריסה המהירה שלו לא התחילה ביום שבו הגיע לראשונה למכון הליווי של הוף המפוקפק. ההתמוטטות שלו ליד היצאניות במקום עשויה להתברר כסצנה האחרונה בסרט הארוך של חייו הלא ארוכים. חיים של ספורטאי בן 35 שידע איך לצאת מהתהום, והתעקש לחזור אליה תוך זמן קצר.
כבר קרוב לשנתיים שהקשר בינו ובין כדורסל מקרי בהחלט. השם שלו עדיין מצלצל לאוזניים האמריקאיות בכל הקונוטציות הלא נכונות. יחסית לגילו הצעיר, רשימת השערוריות בהן
כיכב ארוכה. ככה זה כשאתה עושה הסבה לכוכב ריאליטי, מעדיף טראש וסמים על חיים סולידיים, מתעקש להסתבך בכל פעם מחדש ומזמן לעצמך צרות בצרורות. האחרונה שבהן עשויה להתברר כצרה אחת יותר מדי.
בדיוק בגלל זה אין שום דבר באמת מפתיע בגסיסה של למאר אודום, שלא נכנס למסוק שהגיע לפנותו מנבאדה ללאס וגאס והועבר לבית החולים באמבולנס בלית ברירה. אין שום דבר סנסציוני באופן שבו מצאו אותו. כי אם כבר לומר שלום לכל מי שאהב אותי, אפשר להניח שחשב לעצמו, אז בדרכי. ולא לפני שחגגתי כמו שצריך. לא לפני שעוררתי עוד בלאגן, כמעט בלי לשים לב.
הקריירה שלו נגמרה הלכה למעשה בשנה שעברה. אז הוא חתם בקוצ'ה לבוראל, בה ראה מפלט אחרון רגע לפני שהוא מוריד את המסך מעל קריית הכדורסל שלו. הניסוי המוזר הזה, שלווה גם ברעש תקשורתי גדול בספרד, ארך בדיוק שני משחקים. מיד אחריהם אודום עלה בחזרה על טיסה לארה"ב. הוא חבר לניו יורק ניקס בשידוך שלא יכול באמת להוליד שום דבר טוב, לאף אחד מהצדדים. זה נגמר בלי שום דבר טוב, לאף אחד מהצדדים.
כדי לשרטט תחנות בחייו, שנעים כבר כמה שנים טובות על מסלול התנגשות עם כתובת מצערת אחת גדולה ובוהקת על הקיר, צריך לחלק את ציר הזמן לכמה חלקים. אבל עוד לפני שעושים את זה, נדרשים לחזור להתחלה.
הילדות
הוא נולד בניו יורק ועוד לפני שעבר ללמוד בנבאדה חווה ילדות עשוקה וקשה. אמו חלתה בסרטן ומתה כשהיה בן 12. אביו התמכר להרואין. הוא נותר כמעט לבדו בעולם, בלי כתף לבכות עליה או קרקע להישען עליה. היה לו רק כדור, שאותו אהב בכל מאודו ושבסופו של דבר גם הוציא אותו מהחושך והראה לו את האור. עם סבתא תומכת והמון כישרון הוא התחיל במסע ההתגברות שלו על הקשיים והמצוקות שהחיים זימנו לו. עונת מכללות מצוינת ברוד איילנד, שבה קלע בממוצע יותר מ-17 נקודות למשחק ושבסופה גם צלף סל ניצחון שהיה שווה אליפות מדהימה, עזרה לו לשים רגל בדלת לקראת הכניסה לליגה של הגדולים.
ההסתבכות
בדראפט 1999 הוא היה קרוב להיות שחקן שיקגו. אבל השוורים לא התלהבו מהאופי הבעייתי והסיפורים ששמעו עליו, והעדיפו לוותר על התענוג. ל.א קליפרס נהנתה מהחשש הטבעי של הבולס, חטפה
אותו בבחירה הרביעית ושפשפה את העיניים אל מול משחק הבכורה המפלצתי שלו, שכלל 30 נקודות אישיות, 12 ריבאונדים, 2 חטיפות ו-2 חסימות, הכל על הראש של סיאטל ההמומה. בגיל 21 הוא הפך, בהיעדר אלטרנטיבות ראויות אחרות, לקפטן.
שנתיים חלפו והאידיליה סביב אודום החלה להתפוגג. הסמול-פורוורד שסובב ראשים לכל מי שראה אותו כמעט מדי משחק ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה, הפר בשנת 2001 את מדיניות הסמים של הנוקשה של הליגה הטובה בעולם בפעם השנייה תוך שמונה חודשים. הגישה אליו השתנתה והפכה להיות חשדנית יותר. לאודום זה לא ממש הזיז.
הוא הודה שהשתמש במריחואנה, אבל לא הקרין חשש, שידר נינוחות ורוגע והמשיך הלאה. הוא הושעה למספר משחקים - לא יותר ממכה קלה בכנף עבורו - והתמקד בביצועיו על המגרש. כעבור זמן מה עזב את הקן של הקליפרס והתגלגל למיאמי, שם ניפק עונה משובחת (17.1 נק' ו-9.7 ריב' בממוצע) שגם נגמרה בפלייאוף. היכולת המפתיעה שלו הקנתה לו מקום בסגל של נבחרת ארה"ב, ובהמשך גם ביקור ראשון (וטראומתי למדי) במשחקים האולימפיים. השלב הבא היה מכונן: מעבר לל.א לייקרס. מי שעשה את הדרך ההפוכה לפלורידה, אגב, היה לא פחות משאקיל אוניל.
האסונות
הקדנציה בעיר המלאכים התחילה עם פציעה בכתף, שהשביתה אותו לעונת משחקים שלמה. בדיוק כשהיה נראה שאודום מצא את מקומו על היקום והתייצב, תקפו אותו שני אסונות משפחתיים שערערו את עולמו מחדש. ב-2004 מתה סבתו - אמו בפועל - שגידלה אותו עוד כשהיה בן 12. אחרי שהצליח לעמוד שוב על הרגליים ולהתאושש, הגיעה הטרגדיה השנייה. בנו הקטן בן החצי שנה, ג'יידן, מת מוות בעריסה. במשך חודשים לא נגע בכדור. מחשבות הפרישה לא הרפו ממנו. לאימון הראשון הגיע אחרי שלושה חודשים כשהוא קודר ופניו נפולות, עם ספר תנ"ך ביד. "אלוהים מחזק אותי", הסביר לכתבים. "אני מרגיש קצת אבוד לפעמים".
אודום החליט לוותר על השתתפותו הצפויה באליפות העולם ב-2006, וגם על אליפות אמריקה ב-2007. ואז, רגע לפני שהוא תולה את הנעליים, עשה "אתחול" לנפש וקם מהקרשים בדרך להצלת הקריירה שלו.
תקופת הזוהר
ב-2008 איבד את מקומו בחמישייה של הלייקרס. מאוחר יותר הסתבר שזה הדבר הכי טוב שהיה יכול לקרות לו. כשחקן ספסל הוא הפך למחליף שכל מאמן חולם עליו. בסדרת גמר ה-NBA מול אורלנדו קפץ מ-11.3 נק' בממוצע ל-13.4, בדרך לטבעת האליפות הראשונה בחייו. הפרס היה גביע מתוק שקיבל מחברת ממתקים מסחרית, שידעה על חיבתו למאכלים מסוכרים ופירגנה לו במתנה חביבה ומקורית.
בקיץ חוזר נמרצות על-ידי מיאמי, שרצתה להשיבו אליה, אבל אמר לה "לא" כדי ליהנות מחוזה של 33 מיליון דולר לארבע שנים. זאת הייתה בחירה מעולה: חודשים לאחר מכן כבר זכה באליפות שנייה ברציפות, ובעונת 2010/2011 - שנגמרה בלי תואר - שידרג את מעמדו וזכה בתואר השחקן השישי של העונה ב-NBA.
במקביל לשגשוג על הפרקט, חל מפנה גם בחייו האישיים. הוא פגש בקלואי קרדשיאן, שכבר אז הייתה כוכבת מפורסמת בזכות השתתפותה בסדרת הריאליטי "משפחת קרדשיאן". חודש וחמישה ימים של היכרות הספיקו להם כדי להחליט שהם לוקחים את מערכת היחסים ביניהם צעד אחד קדימה ומתחתנים. בכך נפרד ממוראלס, חברתו באותם ימים, אחרי שהשניים היו יחד 10 שנים והולידו שלושה ילדים. אודום, אגב, לא הסכים להתחתן איתה כי דבק בכך ש"נישואים ב-NBA לא מחזיקים מעמד". זה לא הפריע לו להיפרד ממנה בלי טבעת כדי להתמסד עם הקרדשיאנית.
לנישואין עם קלואי היה מחיר שאודום היה מוכן לשלם. הוא נכנס בשערי בית משפחת קרדשיאן והפך לדמות בולטת בסדרה המשפחתית. בין לילה הפך משחקן כדורסל טוב פלוס לסלב לכל דבר, שנהנה משעות מסך מרובות.
ההידרדרות
ב-2011 אודום וקלואי קיבלו סדרת-בת משל עצמם, שסיפקה לקהל צמא הרכילות "זום אין" על הזוגיות המתוקשרת והיציבה שלהם. בשלב הזה נגמרו מבחינתו הבשורות המשמחות. באותה שנה בן דודו נורה למוות בניו יורק. זמן קצר לאחר מכן נכח באוטו שפגע ברוכב אופנוע ובנער בן 15, שבעקבות התאונה מת מפצעיו. את הסטירה בצד השני של הלחי קיבל מאהובתו בכל אותם ימים, ל.א לייקרס.
רגע לפני תחילת 2012, בימי פוסט שביתת השחקנים ב-NBA, היא רצתה לרקוח טרייד שיעביר אותו לניו אורלינס כדי להיפטר ממנו ולהתחזק בכריס פול. דייויד סטרן הטיל וטו על המהלך, אבל מבחינת אודום, שנפגע עד עמקי נשמתו, זה לא שינה הרבה. בסוף הוא עבר לדאלאס, בדרך לעונה שהשאירה כתם גדול על מה שכבר השיג. הוא היה עד כדי כך גרוע, שבאמצע השנה ננזף בפרהסיה על-ידי מארק קיובן ומצא את עצמו "יורד" לשחק בליגת הפיתוח.
בסוף הוא חזר לקבוצה בה החל את דרכו, ל.א קליפרס. אבל מבחינת אודום, הרכבת יצאה מהתחנה אל עבר מקום שבו קורים דברים לא ממש טובים. הסיפור שלו כשחקן בקבוצה אלופה שיכול לעשות קאמבק נגמר, ואת מקומו פינו שמועות עקשניות על צריכה של חומרים אסורים באתרי רכילות עם מהימנות לא ברורה. השיקום מיאן להגיע.
הסוף?
מכאן והלאה חייו של אודום נעו בכיוון אחד - למטה. ב-2013, כשהוא מובטל, הסמים הפכו למוטיב העיקרי בעולמו. סביר להניח שתפקידם היה למלא את החלל שהשאירו אחריהם הימים היפים בכדורסל. הוא נכנס בהשפעת חבריו למכון גמילה ממנו יצא כעבור יממה, ובעיקר נעלם. נעלם מהבית, נעלם מהנוף. התפוגג אל עצמו. בין לבין הספיק להיתפס על-ידי המשטרה בשל נהיגה בשכרות ולראות איך אשתו מגישה בקשה להתגרש ממנו.
לאחרונה דיווח אתר TMZ, שהפך את אודום למושא הסיקור העיקרי שלו, כי הוא דאג להבהיר לה את מורת רוחו מהרומן המסתורי שלה עם ג'יימס הארדן. השניים נפגשו במקרה בחדר
כושר בבוורלי הילס. הוא צעק עליה וטען בראיון וידאו שנערך עימו: "אמרתם שאני פאקינג מכור לסמים. אני חייב להילחם". היא צעקה עליו ולפי הפרסומים שקלה לשכור מאבטח כדי להתגונן ממנו. עוד הרבה קודם לכן עבר לספרד בצעד שיותר משהיה הרפתקני, נועז או מעניין בעיקר שידר נואשות וחוסר תקווה, ונגמר במפח נפש צפוי עד אימה.
נכון להיום, גירושיו של אודום עם קלואי עדיין לא אושרו. לפיכך היא עדיין יכולה לקבל החלטות לגבי אופן הטיפול בו. בלילה שבין שלישי לרביעי הוא נמצא בבית הבושת בנבאדה כשהוא מוטל על פניו, "אומר דברים נוראיים" ומקיא דם. לפי הדיווחים אודום לקה בהתקף לב ושבץ, וגם אם ישרוד ("הסיכויים: 50:50") עלול לסבול מנזק מוחי. מי שהיה עד לחגיגה הפרטית שאירגן לעצמו סיפר כי הוא הרבה לצרוך קוקאין ונטל כדורי ויאגרה. כל הדרך אל הסוף. הסוף המר.
לפנייה לכתב/ת 
