"זו לא תאונת עבודה כי נפצעת בדרך לתפילה"

מוזיקאי שהיה בדרכו להופעה בכותל בחר להקדים כדי שיספיק להתפלל. בדרך הוא נפגע בעינו, אבל ביטוח לאומי סירב להכיר בכך כתאונת עבודה

עו"ד זהר וכנרפורסם: 28.10.15 , 19:20

מתופף שהוזמן להופיע במסיבת בר מצווה בכותל המערבי, ונפצע בדרכו לירושלים, נתקל בסירוב של הביטוח הלאומי להכיר באירוע כתאונת עבודה, בנימוק שלפני ההופעה הוא התכוון להתפלל, ולכן לא מדובר "בדרך לעבודה". רק בעקבות תביעה שהגיש הורה לאחרונה בית הדין לעבודה בבאר שבע לביטוח הלאומי להכיר בפציעה כתאונת עבודה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

ביום האירוע יצא המתופף מביתו שביישוב טנא עומרים ב-4:00 לפנות בוקר כדי להספיק לתפילה בכותל לפני ההופעה. בדרך הוא עצר כדי למלא אוויר באחד הצמיגים, כשלפתע אחד מהם התפוצץ והתובע נפגע בעיניו. הוא פונה לבית חולים "הדסה" בירושלים והחמיץ את האירוע.

תביעה

הפיצוי על פציעה במנהרת הכותל: 246 אלף ש'

עו"ד רוברט פאר ופליקס גרובשטיין

במסגרת עבודות תחזוקה נפל מתקן פלדה על ראשו פועל פלסטיני שהועסק ע"י חברת קבלן. בית המשפט קבע שהתאונה נגרמה מרשלנות

הפיצוי על פציעה במנהרת הכותל: 246 אלף ש'

לימים פנה המתופף לביטוח לאומי כדי שיכיר במקרה כתאונת עבודה, אך תביעתו נדחתה בנימוק שהתרחשה בדרך לתפילה ולא בדרך לעבודה. בעקבות זאת הוא הגיש באוקטובר 2014 תביעה בבית הדין שבה סיפר כי לפני כשנתיים החל בתהליך של חזרה בתשובה, ומאז הוא נוהג בימי שני וחמישי להתפלל תפילת "ותיקין", שחרית שאורכת כשעה וחצי ומסתיימת בסביבות 7:00 בבוקר.

לדבריו, בשל אורך התפילה הוא יוצא לכל אירוע שלוש שעות קודם כדי להתכונן ולהגיע בזמן. לטענתו, בהתחשב בכך שביום התאונה הוזמן לנגן בכותל, היה עליו להגיע לשום בשעה מוקדמת. הוא תיאר את דרכו המפותלת לירושלים וסיפר שיצא מוקדם גם מכיוון שלוקח זמן למצוא חניה באזור הכותל.

הביטוח הלאומי טען מנגד שמטרת הנסיעה הייתה להגיע בזמן לתפילה, שאמורה הייתה להסתיים כשעתיים וחצי לפני תחילת בר-המצווה. לשיטתו, קבלת התביעה תוביל לכך שעובדים יהיו מבוטחים בצורה חריגה הרבה מעבר לשעות עבודתם. עוד נטען כי לא ניתן להכיר בתפילה בכותל בימי שני וחמישי כמקום תפילה קבוע של התובע (כפי שדורש החוק על מנת שהעצירה תיחשב חלק מיום העבודה), מכיוון שבשאר ימי השבוע הוא מתפלל בבית הכנסת ליד ביתו.

הזכות להתפלל

השופט צבי פרנקל הבהיר כי תאונה שאירעה בדרך למקום העבודה לא תיחשב תאונת עבודה לצורכי גמלה במקרה שבו העובד סטה מהדרך "סטייה של ממש" שלא למטרת העבודה. אלא שלכלל זה יש כמה חריגים, ובהם עצירה לשם קיום מצוות תפילת הבוקר בבית תפילה שבו נוהג העובד להתפלל.

השופט בחר להאמין לתובע כי הוא עובד הרבה בירושלים ומתפלל באופן קבוע ברחבת הכותל, ועל כן סבר שבמקרה הזה הוא נכנס לגדר החריג האמור. השופט גם קיבל את ההסבר של התובע שלפיו יצא מוקדם מאוד מהבית כדי להספיק להגיע בזמן לאירועים, ושאם אם היה מתפלל בבית הכנסת שליד ביתו היה סיכוי גבוה שיאחר לעבודה.

לפיכך נקבע כי התאונה שאירעה לתובע התרחשה כתוצאה מ"עיסוקו במשלח ידו" והשופט הורה לביטוח הלאומי להכיר במקרה כתאונת עבודה.

מאחר שמצבו הרפואי של התובע לא נבדק, הורה השופט לביטוח לאומי להודיע תוך חודש ימים אם הוא מכיר בנזק לו טוען התובע או שהוא מעוניין במינוי מומחה רפואי.