כללים למציאת בן-זוג
המדע כבר הוכיח כי בלי רגש - אי אפשר לקבל החלטות. גם ההחלטה של יצחק להינשא לרבקה באה מרגש: נחמה על פטירת אמו
מקומו של הרגש
בשנות ה-80 המוקדמות נתקל הנוירו-פסיכולוג אנטוניו דמאסיו בפציינט ייחודי, שאותו כינה מאוחר יותר בכתביו "הפציינט אליוט". אליוט שהיה אדם נורמטיבי לחלוטין, וגם בעל עסק משגשג, עבר ניתוח מוח בעקבות גידול באונה הימנית. לאחר הניתוח ולמרות שחזר לתפקד, הוא איבד את היכולת לקבל החלטות ולו הפרוזאיות ביותר: היכן ומה לאכול לארוחת צהרים, באיזה עט לכתוב - והיכן להניח חפצים שונים.
לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
חייו הידרדרו וחיי המשפחה שלו התפרקו. דמאסיו הפסיכולוג זיהה שמקור הבעיה היא בכך שאליוט לא מסוגל להרגיש. מנת המשכל נותרה כשהייתה, אבל היכולת להרגיש נעלמה כלא הייתה. הגילוי פורץ הדרך של דמאסיו נבע מההבנה שהיעדר רגש לא תורם לקבלת החלטות רציונליות יותר. בדיוק להפך, מוח שלא מרגיש, לא יכול להחליט בכלל.
המחשבה שלנו שאם נצליח לסלק את הרגש, נותיר מקום לשיקול דעת טהור - שגויה מיסודה. רק אדם רגיש ובעל נפש יכול להגיע להחלטות.
מקומו המשמעותי של הרגש בקבלת החלטות מסביר מדוע חינוך תקין, בית חם וגדילה במקום אמפתי, נחוצים לילד כדי שיוכל לחיות חיים מסודרים, ולנהל בשום שכל את משאו-ומתנו ואת בחירותיו, ובכלל זה היכולת שלו להתמודד עם קשיים.
ואצל בן הזוג
מקור עממי אומר שאם רוצים לבדוק את בן הזוג, כדאי לבדוק כיצד הוא מגיב למתח. הד לכך קיים גם במקורותינו. במסכת קידושין קיים דיון בשאלה האם אישה שמגיבה להצעת קידושין בזריקת מטבע-הקידושין לאש - דוחה במעשה זה את ההצעה, או דווקא להיפך - מקבלת אותה תוך כדי שהיא בוחנת את כושר הסיבולת של החתן (קידושין ח, ב).
יצחק ורבקה
בפרשה שלנו, חיי שרה, המתנהלת לאחר פטירת שרה, אם המשפחה - אין תיעוד של ההתמודדות של יצחק
עם פטירת אמו. לא מסופר לנו לא על בכיו, לא על אבלו, ולא על הספדיו. צוהר קטן לסערות המתרחשות בלבו של יצחק נפתח דווקא ביום נישואיו לרבקה.
התורה מתארת במילים ספורות ביותר, במעין "פלש בק", את הקשיים שנושא יצחק לאחר אובדן אמו: "ויביאה יצחק האוהלה שרה אמו, וייקח את רבקה ותהי לו לאישה, ויאהבה, ויינחם יצחק אחרי אמו" (בראשית כ"ד, ס"ו-ס"ז).
אפשר להסיק מהפסוק התמציתי והאינפורמטיבי הזה מספר מסקנות: האחת, שיצחק שרוי בעצב גדול אחרי מות אמו, ושהחסר הוא גדול. ובכל שעה שהוא נכנס אל אוהלה הריק הוא נזכר בדאגתה, בליטוף ידיה, בריח תבשיליה, ובשמחה שהיתה משרה על הבית.
מסקנה שנייה, שיצחק ידע שהצלחתו בבחירת אישה תימדד באופן שבו זו תתפקד בבית, כהמשך למודל שאותו הכיר. מסקנה שלישית, שרגישותו של יצחק הייתה גבוהה, ושהייתה לו היכולת להחליט להינשא ולהביא את רבקה אל ביתו.
והמסקנה הרביעית, היא המסקנה מכלל דברינו כאן: שיש קשר בין כלל חלקי הפסוק. יש קשר בין היכולת לקבל החלטות, לבין היכולת להיטלטל וליפול למעמקים, היכולת לאהוב ולהיקשר, והיכולת להתנחם ולהבין שהאם אמנם איננה - אך גם שהיא חיה וקיימת. שהיא קיימת ברגישות האנושית שלנו. שהיא קמה ומתחייה בזכות היכולת שלנו להמשיך לנשום, לחיות.
