סיבוכי הסוכרת: חשיבות האבחון והטיפול היעיל
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר חולי הסוכרת. איך מאבחנים, מהם הסיכונים, איך זה עלול להשפיע על העור ומה ניתן לעשות? מדריך להתמודדות לרגל יום המודעות לסוכרת החל היום
בשיתף סופר-פארם
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית במספר חולי הסוכרת בעולם כולו ובישראל בפרט. "הגורמים העיקריים לכך הינם: תופעת ההשמנה המתרחבת וכן אורח חיים נטול פעילות גופנית", מסבירה שני דוזטס, רוקחת סופר-פארם. היא מוסיפה כי חולי סוכרת לא תמיד מודעים לחשיבות ההיענות לטיפול התרופתי ולמשמעויות הנלוות לאי ציות למשטר הטיפולי שניתן על ידי הרופא והרוקח.
קיראו עוד כתבות במדור פארם נט
ד"ר מוניקה אלמן, מומחית לרפואת עור, מסבירה מהי מחלת הסוכרת ולמה היא נגרמת: "מדובר במחלה מטאבולית הנגרמת עקב הפרעה בחילוף החומרים הגורמת לעלייה ברמת הסוכר בדם. ניתן להבחין בשני סוגים של סוכרת. סוכרת מסוג 1 (בעבר נקראה סוכרת נעורים), המופיעה כתוצאה מהרס של תאים המייצרים אינסולין בלבלב וכך נגרמת הפסקה בהפרשתו. לכן, החולים בסוכרת מסוג 1 זקוקים להזרקה קבועה של אינסולין.
"בסוכרת מסוג 2 (הנקראת סוכרת מבוגרים) הלבלב ממשיך לייצר אינסולין אך נפגמת יכולת הגוף להשתמש בסוכר ויש פגיעה חלקית ביכולת הלבלב להפריד אינסולין.
פעולת האינסולין החשובה ביותר היא הכנסת הסוכר לתאים. כדי ליצור אנרגיה, התאים זקוקים לסוכר לשם פעילות תאית תקינה ובניית חומרי שימור התאים".
הסימפטומים לסוכרת מסוג 1: הטלה מרובה של שתן, צמא, חולשה ואובדן משקל, הרגשת נימול והפרעה בריפוי פצעים. ואילו בסוכרת מסוג 2 התופעות קלות יותר כי המחלה מתפתחת באיטיות, הגוף מתרגל לרמות סוכר גבוהות ולומד לחיות איתן בלי לדעת שיש סוכרת.
איך מאבחנים את הסוכרת?
דוזטס מפרטת: סוכרת מאבחנים בבדיקת דם פשוטה על פי פרמטרים כמו למשל,
1. המוגלובין מסוכרר HbA1C
המוגלובין זה יוצר תגובה עם מולקולת גלוקוז ונהפך להמוגלובין מסוכרר. היות ואורך חיי כדוריות אדומות הוא 120 יום ניתן לעקוב באופן זה אחר רמת הסוכר בדם בשלושת החודשים האחרונים. (מעל 6.5% מאבחנים סוכרת)
2. רמות גלוקוז בצום
הבדיקה הנפוצה יותר לאבחון, יש לצום לפחות 8 שעות טרם הבדיקה. (מעל 126 מ"ג/ד"ל מאבחנים סוכרת).
3. העמסת סוכר
בדיקה הנעשית לאחר שעתיים של מבחן העמסת סוכר. (מעל 200 מ"ג/ד"ל מאבחנים סוכרת).
4. בדיקה רנדומלית של גלוקוז (ללא קשר לצום או ארוחה)
מעל 200 מ"ג/ד"ל בנוסף לאחד מהתסמינים של סכרת (כגון פגיעה בראייה, אי ספיקת כליות וכו') מאבחנים סוכרת.
הסכנות והסיבוכים של מחלת הסוכרת
ד"ר אלמן מסבירה: בסוכרת משני הסוגים יש פגיעה בכלי דם ולכן תופעות הלוואי השכיחות הן פגיעה בכלי דם במוח עד כדי אירוע מוחי, חסימת כלי דם ברשתית העלולה לגרום להפרעות בראייה עד כדי עיוורון, פגיעה במערכת העצבים ההיקפית עם תחושת נימול בידיים וברגליים, חסימת כלי דם בלב המובילה לתעוקת חזה והתקפים וכן פגיעה בכליות.
השינויים החלים בעור
הביטויים העוריים של מחלת הסוכרת מופיעים ברגליים כיובש ניכר בעור, הפרעת כלי דם הגורמת לירידה בתחושה (נוירופטיה) שמובילה לריבוי פציעות. עלייה בשכיחות זיהומי עור כמו זיהומים חיידקיים עד כדי דלקת, שושנת הרגל או צלוליטיס (דלקת עמוקה של הרקמה הרכה).
שכיחות יתר בפטרת של העור והציפורניים, גרד, כאבים בכפות הרגליים, ובמקרים קשים כיבים עמוקים הדורשים פתרון כירורגי עד כריתת איברים.
בקיפולי העור, הכוללים צדי הצוואר, בתי שחי, מפשעות ועכוז, מופיעה שכיחות יתר של פטרת העור המלווה בגרד, עקצוץ, פריחה, קשקשת מגרדת וחשיפה לזיהומים עוריים.
מה הטיפול היעיל?
ד"ר אלמן מפרטת את הטיפולים היעילים בעור עבור סוכרת מסוג 1: מאחר ומדובר בילדים ובני נוער, על ההורים מוטלת המשימה החשובה ללמד את הילד ללבוש בגדים נוחים ולא לוחצים, לאוורר היטב את כפות הרגלים, לייבש את הרגליים היטב אחרי האמבטיה.
"מומלץ וחשוב להימנע מלבישת נעליים במהלך כל היום ללא אוורור טוב של הרגל, שימוש בבגדי כותנה. במידה ויש שפשוף באזורי חיכוך וקיפולים, יש למרוח לאחר ניקיון וייבוש של המקום. אם נצפה תהליך פטרייתי בציפורני הרגליים, יש לטפל במיידי כדי למנוע פגיעה בציפורני ידיים ורגליים.
בסוכרת מסוג 2 השכיחה בקרב מבוגרים נדרשת בדיקה תקופתית אצל רופא עור כדי לראות שאין דלקות ברגליים, במיוחד עבור אלו עם בעיות ניורופטיות. במידה והפצעים בקרב מבוגרים אינם נרפאים, נדרש מעקב גם של כירורג כלי דם ופלסטיקאי. יש טיפולים שונים בכיבים עוריים באמצעות משחות, רטיות מיוחדות ועד כדי התרייה והשתלת עור.
הכללים שיעזרו
דוזטס מוסיפה כללים שיעזרו להתמודד ולאזן את מחלת הסוכרת:
א. מעקב:
1. הדרכה- קבלת הסבר מקצועי על המחלה וחשיבות איזון רמות הסוכר, השומנים ולחץ הדם.
2. מעקב אחר: משקל הגוף, לחץ הדם, רמות הסוכר בדם.
3. בדיקות מעבדה: פרופיל שומנים, תפקודי כבד וכליות, בלוטת התריס.
4. הפניה לרופא עיניים אחת לשנה.
5. הערכה נוירולוגית.
6. בדיקות תדירות של כף הרגל (מעקב אחר כיבים וזיהומים).
7. הדרכה תזונתית אצל דיאטנית.
8. טיפול פסיכולוגי להתמודדות עם המחלה במידת הצורך.
ב. שינוי אורח החיים:
1. שינוי תזונתי
2. פעילות גופנית
3. ירידה במשקל
4. טיפול תרופתי על פי הצורך.