המחוזי: "אין להוציא צו הבאה לבדיקת רקמות"

גבר שעמד בפני תביעת אבהות התחמק מבדיקה בבית חולים, וביהמ"ש הוציא לו צו הבאה. המדינה ערערה בטענה שהמשטרה אינה שירות הסעות

עו"ד עודד פסקלפורסם: 23.11.15 , 23:25

מהי סמכות בית המשפט בטיפול בגבר המסרב להגיע לבדיקת רקמות במסגרת אבהות? בית המשפט לענייני משפחה הוציא צו הבאה לגבר שהתחמק שוב ושוב מהבדיקה, אולם בעקבת ערעור למחוזי בוטל הצו בנימוק שהמשטרה אינה "שירות הסעות חינמי" לצדדים המתבקשים להגיע לבית חולים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בפברואר 2015 הגישה אישה תביעה לקביעת אבהות על בנה הקטין. האב לכאורה לא השיב לתביעה, ובאפריל החליטה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ענבל קצב-קרן, להורות למשרד הפנים לבצע בדיקת רקמות במעבדה בבית החולים רמב"ם בעיר. לאחר כמה התחמקויות של האב הנטען מלהתייצב לבדיקה הוציאה נגדו השופטת צו הבאה.

תביעה

דרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידה

עו"ד אורנה גלברד

גבר ערך בדיקה גנטית בחו"ל שהוכיחה לכאורה כי בנותיו אינן שלו. כשביקש לעשות בדיקה דומה גם בארץ הוא נתקל בסירוב של בית המשפט

דרש בדיקת רקמות: שתי הבנות נולדו מבגידה

על בסיס החלטה זו פנה משרד הפנים אל בית המשפט לקבל הבהרה. לעמדתו, צו ההבאה נועד לגרום לאדם להתייצב בבית המשפט לצורך דיון, אך לא ניתן להשתמש בו כדי לגרום לאדם להתייצב לבדיקה רפואית.

השופטת דחתה את הבקשה, ומשרד הפנים ביקש לערער עליה בבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענתו, בית המשפט נהג בחוסר סמכות כשהוציא צו ההבאה במקום להפעיל את סמכותו לפי פקודת ביזיון בתי המשפט.

שופט המחוזי חננאל שרעבי קיבל את הערעור, לאחר שהסכים עם משרד הפנים שהדרך הנכונה שבה היה צריך בית המשפט לפעול הייתה דרך פקודת הביזיון. מקריאת סעיף החוק המורה על צו ההבאה עולה כי מטרתו היחידה היא להבטיח את התייצבותו של אדם בבית המשפט. אם הוא לא התייצב או לא הביא עמו מסמך שנדרש, "אז ורק אז יבוצע צו ההבאה על ידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט".

השופט הוסיף שאין זה תפקידה של משטרת ישראל להביא אדם לבדיקת רקמות בבית החולים, ובכך למעשה לשמש "שירות הסעות". הדבר עלול להוביל למצב שבו נתבעים, עדים או צדדים אחרים לדין המשפטי יסרבו לבצע את הפעילות כדי לקבל שירות הסעה חינמי על ידי המשטרה במסגרת צו הבאה לא תקין.

לכן סבר השופט שרעבי כי בית המשפט לענייני משפחה היה צריך להשתמש בפקודת הביזיון שעמדה לרשותו, מאחר שבאמצעותה לא רק שניתן היה לגרום לאב הנטען להתייצב לבדיקת הרקמות, אלא גם היה אפשר לאכוף עליו לבצע את הבדיקה בחסות חוק המידע.

מאחר שהערעור התקבל נקבע כי יש לבטל את הצו ולשופטת לענייני משפחה הומלץ להשתמש בדרך שהמליץ המחוזי כדי לאכוף את הבדיקה.