האם בקרוב יהיו משאיות אוכל גם בתל אביב?
כמו בלונדון, ניו יורק ואמסטרדם: בפסק דין חשוב שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חויבה עיריית תל אביב לדון בבקשת העותרים להפעיל משאית מזון בתחום העיר. האם זה אומר שמעתה צפויות לכסות את רחבת כיכר רבין משאיות מזון? לא כל כך מהר. העותר, ליאור בן עדי: "אין לי ספק שהמלחמה הזאת תימשך עוד הרבה זמן"
כמעט בכל בירה מרכזית בעולם אפשר למצוא אותן, מציעות אוכל טעים, זול וזמין. רק תעמדו בתור - וגם אתם תוכלו להיות חלק מהחגיגה: לא מעט משאיות מזון פזורות בכיכרות מרכזיות בעולם ומציעות אוכל מהיר לכל - נקניקיות, פיצה, המבורגר, לחמנייה עם הרינג ובצל כבוש, ולאחרונה אפילו שקשוקה טראק - משאית לממכר שקשוקה, השייכת לישראלים, שעוגנת בניו יורק ומעיפה לאמריקאים את הראש.
ומה עם תל אביב? אנחנו עדיין לא שם. חוץ מאוטו גלידה אבל עכשיו, בזכות פסק דין חשוב שניתן השבוע בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אולי יש תקווה שנוכל גם אנחנו לנשנש, יום אחד, המבורגר או פיצה, מתוך דלפק של משאית.
הכל התחיל לפני כארבע שנים, כשהמסעדן ליאור בן עדי והשף אמיר מרקוביץ' ("האיטלקיה בתחנה", "הרובע השישי") פנו לעיריית תל אביב וביקשו רישיון עסק להפעלת משאית מזון בשטח העיר, במקום שהעירייה תייעד לכך.
ימים ספורים לאחר מכן, נדחתה הבקשה לרישיון בנימוק שבעיר תל אביב חל איסור על כל רוכלות שהיא מזה שנים רבות, הן מתוקף החוק והן מתוקף מדיניות העירייה. "על פי העולה מפניתך מדובר במשאית לממכר המבורגרים, עסק העונה לשם רוכלות", כך כתב לעותרים אלחנן משי, מי שהיה אז מנהל אגף רישוי עסקים בעיריית תל אביב, במכתב התשובה לפנייתם, "אשר הפעילות בו נעשית לא מתוך מבנה קבע שיש לו היתר בניה מאושר. רוכלות הינה פעילות אשר אסורה בכל רחבי העיר תל אביב יפו. לסיכום: לא ניתן לאשר מתן רישיון עסק למשאית לממכר המבורגרים. לאור האמור, לא נוכל להיענות לבקשתך ובקשתך לתיאום פגישה איננה נחוצה".
עד כאן מדובר כנראה בתשובה שיגרתית שקיבלו לא מעט אזרחים בעבר, אבל מה שעיריית תל אביב לא ידעה זה שלפני שבן עדי היה מסעדן הוא למד משפטים, ובקיאותו בחוק היא קצת מעל בקיאותו של האזרח הממוצע. לטענתם של העותרים לא הופעל שיקול דעת בדחיית בקשת הרישיון לפתיחת עסק לרוכלות מזון ניידת, ודחיית הבקשה נעשתה בצורה כוללנית וגורפת.
"לא קיבלתי תשובה מספקת מהעירייה", מספר בן עדי, "יש לי תואר במשפטים ואני מתמצא קצת במדיניות ציבורית והבנתי שמה שהם עושים זה לא תקין כי הם צריכים להסביר למה הם לא מאשרים. הם קיבלו הסמכה משר הפנים להסדיר את נושא הרישיונות בעיר, כולל רישיונות לעסק נייד. הם מוסמכים להגיד מתי כן ומתי לא, אבל משרד הפנים בשום אופן לא אמר להם שהם מוסמכים לא לתת לאף אחד רישיון".
בן עדי ומרקוביץ' פנו לעורך דין והגישו עתירה לבג"צ. בג"צ דן בעתירה והחליט שהערכה המוסמכת ביותר לטפל בנושא היא בית המשפט המחוזי בתל אביב, ולשם אכן עבר הטיפול בבקשה. לפני כשנה, בשלב הדיון בהוכחות בבית הדין המחוזי, השתתפה, כך לפי פסק הדין, גם נציגה של עיריית תל אביב, הגב' איילת וסרמן, מי שמכהנת כיום כראש אגף רישוי עסקים, שציינה כי העירייה אינה מאשרת באופן גורף העמדת משאית מזון, והיא אינה דנה בבקשה של אף אחד.
השבוע ניתן פסק דין של השופטת יהודית שיצר מבית המשפט המחוזי, שקבע כי המדיניות של עיריית תל אביב בכל הנוגע למשאיות מזון פסולה, וכי יצטרכו לדון שוב בבקשה לרישיון, רק שהפעם יצטרכו נציגי העירייה להסביר לעותרים היכן למקם את המשאית, באיזה אזורים מותר להם למקם אותה ובאילו שעות.
"את טענותיה למתן רישיון עסק מבססת העותרת על זכותה של העותרת לחופש העיסוק שהינה זכות יסוד במדינה דמוקרטית", כך לפי פסק הדין, "וכן על ליקויים שקיימים לטענתה בחוק העזר וביניהם הפליה, אכיפה בררנית וחוסר סבירות קיצונית. העותרת טוענת שהיא מופלית לרעה יחסית למספר רכבי גלידה שקיבלו רישיונות לרוכלות מרכב בעיר תל אביב.
"פרט לכך, מסתמכת העותרת על אופייה של העיר תל אביב-יפו, כעיר חדשנית ומתקדמת המצדיקה רוכלות מזון ניידת בעיר, כפי שקיימת בערים מתקדמות שונות בעולם. מעיון בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו על-ידי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין די בנימוקי המשיבים בהחלטה.
"...אין עיריית תל-אביב-יפו, או ראש העיריה הפועל בענין זה מטעמה, יכולים לשאוב ממנה את הכוח להגביל באופן כללי, לא-כל-שכן לאסור, עיסוק מסויים בתחום העירייה... על ראש העירייה לדון בכל בקשה לגופה ובכוחו לסרב לה כשיש לו צידוק חוקי או נימוק עניני לכך... איסור מוחלט זה מנוגד להסמכה שהוענקה למשיבים בחוק רישוי עסקים, מנוגד לחוק העזר ומנוגד להחלטת רשות הרישוי משנת 1979.
"איסור מוחלט זה, מעבר לכך שהוא נעדר הסמכה בחוק או מכוח החוק, הוא גם בלתי מידתי אינו מפנה לתכליות החוק ואינו מבוסס על ניתוח של מערכת איזונים ראויה שיש בה כדי להצדיק את התוצאה במקרה הפרטני... לפיכך אני מוצאת להחזיר את הדיון בבקשת הרישיון של העותרת לגורמי הרישוי בעירייה, לצורך דיון מחדש ומתן החלטה מנומקת בבקשת העותרת, בהתבסס על התכליות ויישומן בנסיבות המקרה הספציפי... העתירה מתקבלת, החלטה של מנהל האגף לרישוי עסקים מבוטלת, ואני מורה למשיבים לערוך דיון מחדש בבקשת העותרת ולתת החלטה מנומקת כראוי", כך דברי השופטת.
אז האם תוכלו בקרוב לזלול כל טוב ברחבת כיכר רבין בתל אביב? לא בהכרח, ובטח שלא כל כך מהר. "מבחינתי זה היה ניצחון חמוץ מתוק", מוסר בן עדי, "למרות שניצחנו בבית משפט הדרך להעמדת משאית מזון בתל אביב עוד ארוכה, כי אני מאמין שאין רצון אמיתי לתת רישיון למשאית. אי אפשר לגבות ארנונה מרכב נייד, מפסידים את אגרת סגירת החורף, מפסידים אגרת כיסאות ושולחנות, ואין לעירייה שום תמריץ לתת את הרישיון הזה. אני צופה שימשיכו לתזז אותנו.
"משאיות מזון עונות על הצורך באוכל מהיר, זמין וזול. כל משאיות המזון היום מצויידות בטכנולוגיה חדישה שממחזרת את המים, לא צריכים להתחבר לשום דבר חוץ מחשמל. אם העירייה יודעת לאפשר למכונית להתחבר לחשמל, אז היא לא יודעת לאפשר למשאית המבורגר להתחבר לחשמל? ואם אני מחנה את המשאית שלי מול חוף הים ומוכר סלט ב-30 ש"ח ובחוף מוכרים סלט ב-60 ש"ח, איפה אנשים יקנו? יש ביקוש ויש צורך, ובכל ערי העולם יש את זה, אבל עיריית תל אביב מפגרת מאחור".
בהחלטתה קבעה השופטת שיצר כי עיריית תל אביב מחוייבת גם לשאת בהוצאות המשפט בסך כולל של 15,000 ש"ח.
