איפה כנסת ישראל נכשלה בתור מעסיק?
בזמן שחבר כנסת אחד מקניט חברת כנסת אחרת על מוגבלות שמונעת ממנה להשתתף בהצבעות, צריך להתחיל את הדיון עם שאלה שעדיין לא נשאלה
יום לפני היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, אישה עם מוגבלות מותקפת על רקע מוגבלותה, בצורה מכוערת ובפרהסיה וממשיכה להיות שקופה. התוקף מציג את מי שמנסה להגן עליה כ"מתבכיין" ומגחיך את הסיטואציה. קשר השתיקה שאופף את הנושא המורכב הזה נמשך, גם כשזה קורה בכנסת ישראל, לעיני כל.
עוד בערוץ הדעות:
הרבה שאלות מהותיות יכולות לעלות מהתנהגותו של חבר הכנסת שלעג לחברת הכנסת קארין אלהרר על חוסר יכולתה להשתתף בהצבעות בכנסת בשל נכות המגבילה את תפקודה. החשובה מכולן היא השאלה שעדיין לא נשאלה: מדוע עד עתה לא הונגשה עמדת ההצבעה של ח"כ אלהרר באופן שבו תוכל להצביע בעצמה? הנגשת כפתור ההצבעה היא עניין טכני פשוט, אך מעבר לכך היא חובת המעסיק.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שחוקק בישראל ב-1998 הוא אחד החוקים המתקדמים בעולם בתחום זה. החוק קובע כי המעסיק מחויב לערוך התאמות אשר יאפשרו לעובד עם מוגבלות השתתפות שוויונית במקום העבודה. חובה זו הופכת את המוגבלות מעניין פרטי לבעיה של החברה כולה אשר ברוב המקרים מייצרת חסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות ומונעת מהם השתתפות מלאה ושוויונית. כך לדוגמה, אם בעבר אדם לא התקבל לעבודה היות ועקב מוגבלותו, למשל לקות שמיעה, התקשה להשתתף בדיונים, היום מחויב המעסיק להתקין מערכות הגברה על מנת לאפשר לאותו עובד שוויון מלא.
לצד החובה לספק התאמות, קובע החוק איסור להפלות עובדים עם מוגבלות ובלבד שהם כשירים לתפקיד. אז איך זה שבית המחוקקים שחוקק את אותו החוק לא מבצע את אחת הדרישות המהותיות שקבע? ואיך אנו יכולים לדרוש ממעסיקים אחרים לספק התאמות לעובדים עם מוגבלות כאשר כנסת ישראל אינה עומדת בחובה זו ?
לפני כמה שבועות נידונה בכנסת הצעת חוק בנושא התעמרות בעבודה המגדירה אותה כהתנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת העבודה. אין ספק שהשפלה של חברת כנסת, אישה עם מוגבלות, בשני אירועים שונים בשבוע, עונה באופן מושלם להגדרה זו כמו גם להגדרה של אלימות - אחת מהפנים המוכרות של דיכוי כלפי אנשים עם מוגבלות. ההקשר החברתי המאפשר אלימות זו הוא שהופך את האירועים הללו לאפשריים ומקובלים.
אנשים עם מוגבלות מהווים מטרה לאלימות רק בשל השתייכותם לקבוצה זו. רובם גם יודעים כי ברוב המקרים אין ענישה על מעשי אלימות אלו. בדיוק כפי שמתקיים כאן.
כמי שאמונה על יישום צו ההרחבה בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות, אני מצפה מכל מעסיק ובוודאי מכנסת ישראל להוקיע מן היסוד מקרים כאלו ולאפשר לעובדים עם מוגבלות הגנה מלאה מהתעמרות ושוויון זכויות מלא במקום העבודה.
ד"ר נצן אלמוג, אחראית תחום בלשכת הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות ומרצה באוניברסיטת בר אילן.
לפנייה לכתב/ת 
מליאת הכנסת
צילום: גיל יוחנן
ד"ר נצן אלמוג
מומלצים
