איש ההפתעות מאתונה
ראש ממשלת יוון, אלכסיס ציפרס בן ה-41, הוא אחד האישים המפתיעים של השנה. עם עלייתו של ציפרס לשלטון היו חששות שהיחסים המיוחדים עם ישראל ייפגעו - אבל הם יתחזקו. מחר הוא יגיע לארץ
מחר (יום ד') יגיע לארץ לביקור רשמי אלכסיס ציפרס, ראש ממשלת יוון. הוא ייפגש עם הנשיא ריבלין וראש הממשלה נתניהו ויבקר ב"יד ושם", כמקובל בביקורים מסוג זה. ביום חמישי הוא יגיע לרמאללה וייפגש עם אבו מאזן, כפי שעושים כל ראשי הממשלות מאירופה שמגיעים לישראל.
עוד בערוץ הדעות:
אלכסיס ציפרס בן ה-41 הוא אחד האישים המפתיעים של השנה, והשבועון "טיים" בחר בו ב-2015 כאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם. למרות שמוצאו ממשפחה אמידה למדי באתונה, ציפרס נמשך מגיל צעיר לפוליטיקה של השמאל והיה חבר בנוער הקומוניסטי. הוא למד הנדסה ובלט כמנהיג סטודנטים. ב-2009 נבחר לראשונה לפרלמנט והפך למנהיג "סיריזה", ראשי תיבות ביוונית של "קואליצית השמאל הרדיקלי". בבחירות 2012 קיבלה מפלגתו 22% מן הקולות וציפרס הפך למנהיג האופוזיציה. בינואר השנה התקיימו שוב בחירות. ציפרס ניצח והיה לאחד מראשי הממשלות הצעירים באירופה.
מאז, ציפרס לא הפסיק להפתיע. הוא נבחר משום שקרא תיגר על האיחוד האירופי, ובעיקר על גרמניה, והודיע שלא יקיים את ה"ממורנדום", ההסכם שעליו חתמו ממשלות יוון הקודמות עם האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית. על פי ההסכם קיבלה יוון כ-240 מיליארד אירו להצלת כלכלתה השוקעת, ובתמורה נדרשה לרפורמות וצעדי צנע כגון הקטנת כוח האדם במגזר הציבורי, הפרטת נכסים ממשלתיים, קיצוץ במשכורות ובפנסיות, שיפור מערכת גביית המסים ועוד צעדים שהציבור היווני ראה כ"גזירות".
ואולם, עד מהרה נוכח ראש הממשלה הצעיר לדעת, שמה שרואים משם לא רואים מכאן - כלומר מכס ראש הממשלה. יוון עדיין הייתה במצב כלכלי קשה, וציפרס החל במשא ומתן עם ה"טרויקה" - האיחוד האירופי, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית. ציפרס ניסה לדבוק בעקרונותיו, אך עד מהרה התברר שזה בלתי אפשרי. בצר לו הכריז בסוף יוני על משאל עם על תוכנית החילוץ החדשה שהטרויקה של המלווים הציעה לו, וקרא לציבור להצביע "לא". הציבור נענה לו ו-61% מן הבוחרים הצביעו נגד תוכנית החילוץ. פידל קסטרו שלח לו איגרת ברכה, וציפרס הפך ליקיר השמאל באירופה, ובעולם כולו.
אף על פי כן ציפרס נאלץ לחדש את המשא ומתן וכעבור ימים אחדים בלבד חתם על הסכם חילוץ שגרוע אפילו מההסכמים הקודמים. בתגובה פרשו עשרות מחברי הפרלמנט של "סיריזה" מן המפלגה. ציפרס איבד את הרוב הפרלמנטרי והכריז על בחירות חדשות, אך למרות התפנית החדה במדיניותו, הציבור היווני שמר לו אמונים ובספטמבר הוא ניצח שוב את הבחירות וחזר לראשות הממשלה.
הקשר לישראל
גם בהקשר הישראלי ציפרס הפתיע. מפלגתו "סיריזה" ראתה עצמה כתומכת הפלסטינים והייתה ביקורתית מאוד כלפי ישראל. לציפרס עצמו היו התבטאויות נגד ישראל, במיוחד במהלך מבצע "צוק איתן", ולפחות אחד ממנהיגי המפלגה השתתף אישית באחד המשטים לעזה.
עם עלייתו של ציפרס לשלטון היו חששות שהיחסים המיוחדים עם ישראל, שמתקיימים מאז 2010 , יפגעו. יחסי יוון-ישראל, שהיו קרירים במשך עשרות שנים, שופרו מאד על ידי ראש הממשלה הסוציאליסטי ג'ורג' פפנדראו, שביקר בארץ ב-2010 , ובהמשך על ידי המנהיג השמרני אדוניס סמאראס, שהשתתף באוקטובר 2013 בירושלים במפגש ממשלות עם נתניהו ושרים משתי המדינות. כיום היחסים המיוחדים נשמרים ואף מתהדקים, בעיקר בתחום הבטחוני, אך גם בתחומי התרבות, התיירות, ועוד וישראל נהינית מאהדה יחסית אפילו בתקשורת היוונית ובדעת הקהל.
התחום הביטחוני מהווה כר נרחב לשיתוף פעולה. מתקיימים תימרונים משותפים של חילות האוויר, ובשנה האחרונה יושב באתונה נספח קבוע של צה"ל. מי שמטפל בכך ישירות הוא שר ההגנה פאנוס קאמנוס, שעומד בראש "היוונים העצמאיים", מפלגת ימין קטנה, שהיא שותף קואליציוני של "סיריזה" וציפראס. קאמנוס תמך מאז ומתמיד ביחסים הדוקים עם ישראל. השנה הוא ביקר בארץ וכך עשה גם שר החוץ ניקוס קוציאס. ביקורו של ראש הממשלה ציפראס הוא גולת הכותרת.
פגישותיו של ציפראס עם ראשי השלטון בארץ לא יהיו ראשונות מסוגן. בקיץ 2012 הוא נפגש באתונה עם הנשיא דאז שמעון פרס, שהגיע לביקור רשמי. ציפרס היה אז מנהיג האופוזיציה.
כמנהגו הגיע ללא עניבה והתעקש לדבר יוונית ולא אנגלית. פרס נמנע מפוליטיקה, כדי לא להכנס לוויכוחים מיותרים ודיבר על חזונו לדור הצעיר בעולם. ציפרס שצעיר מפרס בחמישים שנה ישב מרותק, כתלמיד בפני רבו.
באחרונה אישרו המלווים העברת סכומים ראשונים ליוון מכספי תוכנית החילוץ החדשה. כספי החילוץ אמורים להגיע לשיעורין, במשך שלוש שנים, וייתכן מאד שציפראס יהנה עד אז מיציבות פוליטית. מלבד זאת, לאירופים יש בעיות דחופות יותר, כגון גלי הפליטים מהמזרח התיכון והפיגועים בערי אירופה, והם מעדיפים לא לטפל עכשיו בנושא היווני, גם אם הדבר יעלה להם 86 מיליארד אירו בשלוש השנים הקרובות.
אריה מקל הוא דיפלומט בכיר שמילא תפקידים רבים בשירות הדיפלומטי. בשנים 2010 עד 2014 היה שגריר ביוון. כיום הוא עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים איסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן.
לפנייה לכתב/ת 
