שתף קטע נבחר
 

פלוג: בנק ישראל תומך באימוץ מתווה הגז

נגידת בנק ישראל בוועדת הכלכלה: " מנקודת המבט של המדינה והציבור הוא מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות מבחינת ניצול המאגרים, הקדמת השגת היתירות באספקה והמחירים"

"בנסיבות הקיימות, ולאור הצורך להתקדם בפיתוח מאגרי הגז, בנק ישראל תומך באימוץ המתווה שאישרה הממשלה" - כך אמרה היום (ג') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בוועדת הכלכלה בהמשך ההתייעצויות לגבי הפעלת מתווה הגז הטבעי. הוועדה, בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) קיימה היום דיון נוסף בעניין מתווה הגז שמקדמת הממשלה.

 

להשקיע בתמר? "מניות הגז עדיין מסוכנות"

השר גבאי לא יוכל להתבטא נגד מתווה הגז

 

לדברי הנגידה, "חשוב להכיר בכך שכדרכם של הסדרים המושגים במשא ומתן, המתווה הסופי הינו תוצאה של פשרה ועל כן איננו מביא לשני הצדדים את ההישג המרבי האפשרי מבחינתם, אך מנקודת המבט של המדינה והציבור הוא מביא לתוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבות הקיימות מבחינת ניצול המאגרים, הקדמת השגת היתירות באספקה והמחירים".

 

הנגידה ציינה בדיון, כי למתווה הנוכחי יש יתרונות כשלצדם גם נקודות חולשה וסיכונים. הנגידה ציינה את היתרונות הבאים של המתווה המוצע:

 

"1. זירוז פיתוח מאגר לוויתן, בהשוואה לאלטרנטיבות, והקדמת יצירת יתירות של היצע גז טבעי למשק.

• המתווה מסיר את המחלוקת בעניין הכניסה של החברות להסדר כובל.

• המתווה מסדיר את מיסוי היצוא. היצוא יסייע משמעותית ליכולתם של היזמים לממן את הפיתוח.

• היצוא שיאפשר את פיתוח לוויתן יצור תנאים לתחרות על מחיר הגז לצרכנים המקומיים הנובעת מגידול ניכר בהיצע.

• אפשרות לחתימת חוזי יצוא לפני החיבור לחוף.

• אבני הדרך שנקבעו מעודדות את זירוז הפיתוח.

הפגנה נגד מתווה הגז בבאר שבע (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
הפגנה נגד מתווה הגז בבאר שבע(צילום: הרצל יוסף)
 

"2. הסדרת מספר אופציות לקביעת מחירי הגז, תוך מתן בחירה לצרכנים בשוק המקומי.

• המתווה מסיר את חוסר הוודאות בעניין המחירים בתקופת המעבר.

• החברות מוגבלות ביכולתן ליצור אפליית מחירים כנגד צרכנים ספציפיים.

• על החברות להציע את מחיר היצוא גם בשוק המקומי.

 

"3. מימוש חוזי יצוא עם מצרים וירדן משיקולים כלכליים ומדיניים.

 

"4. פתיחת הדרך ליצוא כאפיק למימוש חלק מהפוטנציאל הכלכלי של מאגרי הגז, תוך שמירה על ביטחון אנרגטי.

 

בנוגע לחסרונות והסיכונים ציינה הנגידה את הסעיפים הבאים:

 

"1. המתווה מייצר יתירות באספקה רק בשנת 2020, כאשר יפותח מאגר ליוויתן, אך אינו פותר את בעיית חוסר היתירות והסיכונים הכרוכים בכך ב-4 השנים הקרובות. לפיכך חשוב שהממשלה תפעל לצמצום סיכוני האספקה על ידי בנייה מוקדמת יותר של צינור כניסה נוסף למערכת הגז.

 

"2. הכרזת המדינה על כוונתה לקיים סביבה רגולטורית יציבה ב-10 השנים הקרובות עלולה להקשות על הממשלה לנהל את משק הגז בתנאים משתנים. בנסיבות שנוצרו לא ניתן היה להגיע למתווה מוסכם ללא הכרזה כזו . בעתיד רצוי שהמדינה תתנהל תוך תיאום בין הרגולטורים השונים ותכלול של עמדותיהם. כך יימנע הצורך בהכרזות דומות שעלולות להפוך לתקדים ביחסי הממשלה עם גופים נוספים".

 

דיוויד גילה: במתווה הזה לא תהייה תחרות

פרופ' דיויד גילה, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים, אמר: "בתור מומחה לתחרות האמנתי ואני מאמין שמבנה תחרותי הוא הטוב ביותר לטפל במבנה מונופוליסטי. לקחתי ברצינות את האיום של המונופול שאם אלך לבית הדין להגבלים מולו אז הוא לא יפתח את המאגרים. לכן עשיתי מאמצים גדולים להגיע לפתרון מוסכם.

 

"החשש שמונופול יגרום נזקים גרם לכך שהייתי מוכן לוויתורים מבחינת התחרות ומבחינת הצרכן. לא חשבתי רק על תחרות אלא גם על תחרות, אבל היה לי קו אדום. יש גבול כמה אפשר להקריב. המתווה עבר את הקו האדום כי הוא לא שם מספיק משקל על רווחת צרכן ועל התחרות. במתווה הזה לא תהייה תחרות וגם אין הסדר של פיקוח שיגן על הצרכן. זו הסיבה שלא הסכמתי לחתום עליו ופרשתי כי אני מתנגד למתווה.

 

"מהרגע שהבנתי שאי אפשר לגשר בין עמדתי לעמדת שאר משרדי ממשלה, שלא נוכל לפעול יחד, הבנתי שאין לי סיכוי לפעול לבד בבית הדין. הבהירו לי כי או שהממשלה תעקוף אותי או שמשרדי הממשלה המרכזיים יפעלו נגדי בבית הדין. בנושא כזה בעל חשיבות כה גדולה ראוי שכל המשרדים ישתפו פעולה למצוא פתרון לבעיית המונופול.

 

"המונופול אמר: תבחרו או גז או תחרות, ואני אמרתי כי לצרכן מגיע גם גז וגם מחיר תחרותי. אני מודאג מהכוח שיש למונופול מול קובעי המדיניות. אני מודאג איפה זה שם את המדינה בפעם הבאה שיהיה ויכוח בין מדינה למונופול.

 

"גם בשוק עם מעט שחקנים יש סיכוי לתחרות. עובדה שכשהיה גז מצרי, תמר גבתה מחיר ב-30% פחות מהיום. כשיש מעט שחקנים חשוב שלא יהיו מכשולים לתחרות והמתווה שם מכשול גדול לתחרות. במצב שנובל מחזיקה ב- 25% מתמר ו-40% מלווייתן - זה אומר שהיא תהיה שותפה למו"מ עם כל הלקוחות ותנסה לדחוף למחירים גבוהים. כי היא גם המפעיל והאחרים תלויים בה. תמר לא תרצה להתחרות בלווייתן ולהיפך.

 

"תחרות הייתה מורידה משמעותית את מחיר הגז ומאפשרת להילחם בבעיית יוקר המחייה. המחוקק רוצה תחרות, לכן היה צריך ללכת יותר רחוק למען הצרכן במתווה, אם בהכנסת מפעיל אחר לתמר או בפתרון אחר, יצירתי, שמשאיר את הגז ללקוחות מקומיים בתמר מבעלות צולבת, או לחלופין לפקח על מחירי גז טבעי על סמך עלויות של תמר ולווייתן". 

 

"המוצר דורש חישוב מחדש"

"יצא מוצר שלדעתנו דורש אולי חישוב מסלול מחדש, כדי לתקן את הדברים. פסקת היציבות במתווה הגז אינה נוחה לנו", כך אמר המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה ומנהל החטיבה הכלכלית, צבי ורטיקובסקי, בדיון בוועדת הכלכלה על מתווה הגז.

 

"לא מצאנו חלופות לרעיונות שונים ולא ראינו רעיון ממשי בהולכה של הצנרת הזאת ואנו חושבים שקודם אישור המתווה יהיו מנגנוני פיקוח, כך שהתחייבויות הספקים יצאו מהכוח אל הפועל, וזאת כדי שתהיה בידי המדינה סמכות ויכולת לדאוג לקיומם של התחייבויות אלו ולמרות ספקת היציבות", אמר.

 

הוא התייחס לדו"ח מבקר המדינה על משק הגז שיצא לפני מספר חודשים, שם העריך משרד המבקר שמתווה הגז גובש מעמדה של חולשה מול חברות הגז ושיש לשקול פיקוח מחירים. "אנו מצפים שההערות שלנו יילקחו בחשבון כבר עכשיו. חלק מהדברים אולי לא ניתנים לתיקון מיידי אבל יש לתת את הדעת על סיכוני המדינה והמשק מול הבעיות שקיימות".

 

בהכנת הידיעה השתתפו עמרי מילמן ליאור גוטמן ותומר גנון, כלכליסט

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים