זה לא אנחנו, זה אתם: האם קיים אבחון יתר על הספקטרום האוטיסטי?
ג'רי סיינפלד, וורן באפט ומרק צוקרברג לגמרי לא לבד. נתונים חדשים מלמדים שבמהלך 30 השנה האחרונות שכיחות המאובחנים על פני הספקטרום האוטיסטי עלתה פי 20. מה הביא לעלייה הדרמטית הזאת והאם ייתכן שזה בכלל טוב לנו?
אחרי שהתרגלנו לכך שכמעט כל אחד מאיתנו לוקה בסוג כלשהו של הפרעת קשב, נראה שבקרוב נצטרך להתרגל גם לעובדה שלא מעט מאיתנו ומילדינו לוקים בסוג כלשהו של הפרעת קשר. או במילים אחרות: מתמקמים איפשהו על הספקטרום האוטיסטי. אם אתם הורים לילדים קטנים, ייתכן שכבר נוכחתם לגלות שאחד החברים של הילד הופנה ל"גן תקשורת."
אם יש לכם ילד בגיל גן חובה או בית ספר, יכול להיות שנתקלתם ב"מורה משלבת" שיושבת ליד אחד מהילדים. לא בלתי סביר שנתקלתם באמא של ילד מאובחן שהחליטה לאבחן גם את עצמה ונכנסה גם היא באיחור מה אל הספקטרום האוטיסטי, או באמא אחרת שהצהירה שאביה של בתה המאובחנת בעצם סובל מאותה בעיה ופשוט טרם אובחן על ידי בעל מקצוע. ייתכן גם ששמעתם שאחד הצעירים סביבכם לומד לימודי אוטיזם באוניברסיטה או מתמחה באבחון או בשילוב של בעלי הפרעות כאלה.
במקביל גדלה גם רשימת הסלבס שמצהירים על עצמם, או מתוארים על ידי אחרים, כמסתופפים תחת הקשת האוטיסטית. רשימה מקוצרת תכלול אתג'רי סיינפלד,מרק צוקרברג, וורן באפט ואפילו ולדימיר פוטין. ולא, לא מדובר רק בתחושות או בשמועות. מחקרים שנערכים במקומות שונים ברחבי העולם מצביעים על עלייה עצומה במספר האוטיסטים המאובחנים בשנים האחרונות.
קיראו עוד
בחנו עצמכם: האם אתם על הספקטרום האוטיסטי?
פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI
1 מ-150 סובל מאוטיזם: האם קיים אבחון יתר?
לפי מחקרים שונים, לפני כ-35 שנה 1 מתוך 2,000 ילדים בארצות הברית אובחן כאוטיסט. ב-2002 דיווח ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית) על שכיחות של 1:150 ילדים על הספקטרום האוטיסטי, וב-2014 על פי אותו המקור השכיחות האמירה ל-1:68 - עלייה של פי !20 ה"מגפה" הזאת לא פסחה גם על ישראל.
על פי ממצאי מחקר שבוצע על ידי ד"ר רענן רז, אפידמיולוג מבית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית ושותפיו, ופורסם השנה בכתב העת הרפואי ,Journal of Autism and Developmental Disorders בין השנים 1992 ל-2003 עלה מספר הילדים בני השמונה המאובחנים פי !10 וכשבחנו גילאים צעירים יותר, נמצאה עלייה גדולה עוד יותר.
עם נתונים כאלה, קשה שלא לתהות: מה בדיוק קורה כאן? ובכן, יש לא מעט כיוונים אפשריים.
1. נישואים מאוחרים
השערה זו מעמידה במוקד את השינוי בדפוס ההתחתנות וההולדה בשנים האחרונות. בשנות ה-60 וה-70 ואפילו ה-80 של המאה הקודמת נישאו רוב הצעירים בטרם מלאו להם ,25 ושנה-שנתיים אחר כך העמידו צאצאים. כיום, כידוע, רבים דוחים את ההתמסדות הזוגית, או מוותרים עליה לגמרי, ויולדים בגיל 30 וצפונה, כשהם נזקקים לא פעם לטיפולי הפריה.
"טיפולי ההפריה העלו את השכיחות של הריונות מרובי עוברים והביאו בסופו של דבר לעלייה במספר הפגים," מסבירה ד"ר לידיה גביס, נוירולוגית ילדים התפתחותית, מנהלת המכון להתפתחות הילד ומרכז קש"ת לאוטיזם בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, המרכז הרפואי שיבא, "ופגות, כפי שהוכח במחקרים רבים, ידועה כמעלה את הסיכון ללקות בספקטרום האוטיסטי."
אבל גם אצל זוגות מבוגרים שאינם נזקקים לטיפולי פוריות כדי להרות, הגיל עצמו מעלה את הסיכון. מחקרים שנערכו בארץ ובעולם הוכיחו קשר בין גיל האב לסיכון להפרעת תקשורת. במחקר שנערך על ידי ד"ר גביס ושותפים ופורסם ב-2011 בכתב העת Pediatric Neurology, נמצא שלאבות מעל גיל 45 סיכוי של פי 1.5 ללדת ילד עם אוטיזם או הפרעת קשב.
מחקרים אחרים הצביעו על סיכון גדול עוד יותר. כך למשל, מחקר שוודי שהתפרסם ב-2014 הוכיח שהסיכון של גבר בן 45 להוליד ילד עם לקות בספקטרום האוטיסטי גבוה פי 3.5 לעומת גבר בן .24 "מאחר שגיל האבות הממוצע בעת הלידה עלה בהרבה בשנים האחרונות, ייתכן שגם זה תורם לעלייה במספר המאובחנים," מסבירה ד"ר גביס.
2. זיווג הדומים הריאליים
השערה אחרת ופרובוקטיבית שנסבה גם היא על דפוסי ההתחתנות שלנו נשמעה על ידי פרופ' סיימון ברון כהן, חוקר אוטיזם ומנהל המרכז לחקר האוטיזם באוניברסיטת קיימברידג' בריטניה. במחקר שערך הראה פרופ' ברון כהן שאנשים בעלי נטייה למקצועות ריאליים, שעוסקים בהנדסה, פיזיקה ומתמטיקה, נוטים ללדת ילדים בספקטרום האוטיסטי יותר מאשר אלה שעוסקים במקצועות הומניים כמו פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית או ספרות.
הממצא הזה השתלב עם ממצאים שמראים שמדובר בהפרעה בעלת בסיס גנטי. כך למשל, נמצא שאצל תאומים זהים, הסיכוי של התאום השני להיות מאובחן, אם אחיו כבר אובחן, הוא בין 70% ל-90%.
התיאוריה הכוללת של פרופ' ברון כהן גורסת שלאנשים על הספקטרום האוטיסטי יש מוח שנוטה ומוכשר להבנת מערכות וניתוחן, בשונה מאנשים שמוחם נוטה ומוכשר להבנת אנשים, ושלמעשה אוטיזם הוא הקצנה של המוח הגברי. פרופ' ברון כהן המשיך את קו המחשבה הזה ושיער שאם אכן המוח הסיסטמטי עובר בירושה מהורה מהנדס לילדו, הרי שאם שני ההורים נושאים אותו, הסיכון של ילדיהם להיות אוטיסטים גבוה עוד יותר.
למעשה, ההשערה הזאת נראתה לו כהסבר אפשרי לעלייה בשכיחות האוטיזם בשנים האחרונות. הוא סבר שבניגוד לעבר, גברים שעובדים בהנדסה או בתכנות נוטים כיום להתרועע בעבודה עם נשים דומות להם, מתאהבים בהן ונישאים להן. התוצאה - זוג המורכב משני "גיקים." ההשערה שלו, שנקראת "השערת זיווג הדומים," לא זכתה אמנם לביסוס נרחב, אבל נתמכה על ידי הממצא שבעמק הסיליקון של הולנד יש שיעור גבוה במיוחד של ילדים אוטיסטים.
3. החיסון המשולש
חוקרים אחרים סבורים שהשינוי אינו מתחולל ברגע בחירת בני הזוג, וגם לא ברגע ההפריה או הלידה, אלא קצת אחר כך - במהלך הינקות המוקדמת. אחת ההשערות המפורסמות ביותר תלתה את האשמה בשגרת החיסונים שמאפיינת את העשורים האחרונים. ההשערה הזאת קיבלה חשיפה במחקר שהתפרסם בשנת 1998 בכתב העת המדעי .Lancet
לימים הוכח שנתוני המחקר היו מזויפים, וכתב העת, כמו גם כותב המאמר, נסוגו מהם ואף התנצלו. עם זאת קבוצת הורים, בראשותה של השחקנית ג'ני מקארתי, שבנה אובחן ב-2005 כאוטיסט בהיותו בן שלוש, המשיכה להאמין בתיאוריה. ההורים טענו שילדיהם החלו להפגין תסמינים אוטיסטיים מיד לאחר החיסון המשולש (MMR) שניתן להם, ותלו את האשם ברעילות העופרת שמצויה בתרכיב.
אלא שמחקרים רבים ומהימנים שבדקו את הטענה הזאת הגיעו למסקנה שאין בה ממש. רק באפריל האחרון פורסם בכתב העת היוקרתי JAMA מחקר גדול במיוחד שהפריך אפילו את הטענה שחיסונים מעצימים את הסיכון של ילדים באוכלוסיית סיכון, כלומר כאלה שאחיהם אובחנו כאוטיסטים.
4. זיהום אוויר
במחקר נוסף שלד"ר רז, שפורסם השנה בכתב העת ,Environmental Health Perspectives נמצא קשר בין חשיפה לזיהום אוויר בזמן ההיריון להפרעה על הספקטרום האוטיסטי. המחקר שלו אינו יחיד, ויחד עם ממצאים ממחקרים אחרים עולה האפשרות שהחשיפה למזהמים שונים בסביבת החיים הנוכחית נותנת את אותותיה במוחות הילדים.
"לפחות עשרה מחקרים הראו קשר בין זיהום אוויר לאוטיזם," מסביר ד"ר רז. "אחת ההשערות המובילות היא שחלק מהמזהמים עוברים את השליה ויוצרים תהליכי דלקת במוח העובר, דבר שעלול להגביר את הסיכון לפגיעה בהתפתחות המוח. עם זאת, צריך לזכור שבשנים האחרונות יש ירידה ברמות זיהום האוויר בעולם המערבי, כך שסביר להניח שזיהום האוויר מגביר את הסיכון לאוטיזם, אבל איננו גורם מרכזי בעלייה שאנחנו רואים במקרי האוטיזם בשנים האחרונות."
5. שינוי בקריטריונים
למרות המחשבה שמדובר במגפה שמעוררת את הרצון להגיף את החלונות, לשלוח את הנער ללימודי ספרות וללחוץ על חובבת אלתרמן הנבחרת ללדת בשנות 20-ה לחייה - אפשר להירגע. גם כשמחברים את כל הגורמים האלה יחד, הם אינם יכולים להסביר את העלייה העצומה באבחון האוטיזם.
אז מה כן? נראה שאת ההסבר יש לחפש במרכזי האבחון ובספרי האבחנות, שממקמים כיום הרבה יותר ילדים על הספקטרום האוטיסטי בהשוואה לעבר. רוב המומחים אכן מאמינים שהגידול במספר האוטיסטים נובע מהעלייה באבחון. לדברי ד"ר גיל אייל, ראש המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת קולומביה ומחבר הספר ,The Autism Matrix "יש הסכמה של הממסד הרפואי, של CDC-ה ושל המומחים בתחום שחלק גדול מהעלייה בשכיחות האוטיזם, הגם אם לא כולה, נובע משינוי הקריטריונים האבחוניים."
במילים פשוטות, הקריטריונים הנוכחיים גרמו לכך שילדים שבעבר לא מוקמו על הספקטרום האוטיסטי מאובחנים כיום כבעלי הפרעת תקשורת. מדובר בעיקר בשתי קבוצות של ילדים. "חלק מהילדים שמאובחנים היום כלוקים באוטיזם (ברמת תפקוד נמוכה) אובחנו בעבר כבעלי לקויות או מוגבלויות שכליות, מה שהיה קרוי בעבר פיגור," מסבירה ד"ר גביס.
"מהצד השני של הספקטרום מאובחנים ילדים עם לקות תקשורת בתפקוד גבוה שבעבר נחשבו ילדים 'מוזרים', 'לא שגרתיים' או 'לא חברותיים', אבל לא אובחנו כלל". לדברי ד"ר רז, גם המחקר האפידמיולוגי שערך בישראל תומך בהשערה הזאת. "הממצאים מראים שהעלייה שהתחוללה בקרב יהודים לא חרדים בשנות ה-90 נבלמה ב-2004, ומאז כל העלייה מתרחשת בעצם רק בקרב ערביי ישראל ובקרב החרדים. נתונים אלה תומכים בהסבר שלפיו העלייה בעיקרה נובעת מהרחבת המודעות לאוטיזם בקרב הורים, צוותים רפואיים וצוותים חינוכיים."
"קיים מחקר אנגלי," מספרת ד"ר גביס, "שנערך במיוחד כדי להוכיח את ההסבר הזה. במחקר ערכו למבוגרים את האבחון שעורכים כיום לילדים. נמצא כי שכיחות האוטיזם אצלם דומה לזו שבקרב הילדים."
למען האמת, כמעט שאין צורך במחקר. התבוננות בתאריך של "התפרצות המגפה" מלמדת שהשינוי בקריטריונים באבחנה היה מחולל המחלה. "העלייה הגדולה במספר המאובחנים התחוללה ממש אחרי שהתפרסם ה-4DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטריות) ב-1994", אומרת פרופ' דיצה ענתבי-צחור, מומחית בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד ומנהלת המרכז לאוטיזם במרכז הרפואי אסף הרופא, ומסבירה: "ב-4DSM הוצגה קטגוריה בשם הפרעה התפתחותית נרחבת ,(PDD) שכללה תחתיה חמש תסמונות שונות.
"האוטיזם הייתה אחת מהן, אבל הוצמדו אליה תסמונות נוספות: אספרגר, הפרעה התפתחותית לא ספציפית ,(PDDNOS) רט ו-CDD - הפרעה המאופיינת בנסיגה התפתחותית והופעת חסרים תקשורתיים לאחר גיל ארבע. החשובה ביותר מבחינת שינוי התודעה הייתה האספרגר. העובדה שהכניסו לקטגוריה אנשים בעלי יכולות שפתיות וקוגניטיביות תקינות רק בשל ההפרעה שלהם ביכולות החברתיות, היא זו שגרמה למעשה להתרחבות הגדולה של הקטגוריה."
במהלך השנים שחלפו עד לפרסום ה- DSM 5 הוצאו מהקטגוריה שתיים מהתסמונות שנתפסו כקשורות פחות לתפקוד חברתי-תקשורתי, ואילו כל היתר - האספרגר, ההפרעה הלא ספציפית והאוטיזם - התמזגו יחד תחת אבחנה אחת: הספקטרום האוטיסטי (ראו מסגרת בעמוד הבא.( לדברי פרופ' ענתבי-צחור, "השינוי התקבל עקב מחקרים שהראו שבמקרים רבים אנשי מקצוע מובילים אינם תמימי דעים לגבי מי לוקה באספרגר ומי באוטיזם."
למעשה, העובדה שהאספרגר, בניגוד לאוטיזם, אינו מחייב תפקוד קוגניטיבי נמוך, ושלא פעם הוא מתאפיין ביכולת להשתקע ולהתעמק בתחום תוכן אחד, ולא פעם בסוגיות מתמטיות או הנדסיות, גרמה לכך שהאבחנה הפכה לתואר של כבוד המוצמד לכל ענקי ההייטק, החל במרק צוקרברג, דרך ביל גייטס ועד לסטיב ג'ובס. היה אפילו מי שחש שלא יפה לשלול מגיבורי התרבות האנושית את הכבוד רק מכיוון שהלכו לעולמם טרם הומצאה האבחנה.
מייקל פיצג'רלד, פסיכיאטר מאוניברסיטת דבלין, אף הגדיל לעשות כשהוציא בשנת 2007 ספר בשם ,Genius Genes שהעניק אבחון לאחר המוות לרשימת דמויות הכוללת את אייזיק ניוטון, ג'ורג' אורוול, לודוויג ויטגנשטייין, הנס כריסטיאן אנדרסן, בטהובן, מוצרט וכמובן גם לגדול הגאונים - איינשטיין.
6. שינוי מוסדי
אבל מעבר לאבק הכוכבים האספרגריים טמונה שאלת העומק: מדוע השתנו הקריטריונים של ה-DSM? בעוד שבדרך כלל עלייה במספר הסובלים מבעיות רפואיות מעלה את השאלה שמא עומד מאחוריה אינטרס כלכלי של חברות התרופות, הרי שנכון להיום אין מי שמוכר תרופה לאוטיזם, ולכן אי אפשר לחשוד בתעשיית הפארמה שהיא נהנית מעלייה במספר המאובחנים.
ואכן, המומחים מאמינים שהעלייה בשכיחות האוטיזם נובעת מהעובדה שהידע שלנו גדל ודרך האבחון שלנו נעשתה טובה יותר. פרופ' ענתבי-צחור, לדוגמה, נמנית עמם. ". פרופ' ענתבי-צחור, לדוגמה, נמנית עמם. ה-DSM יצר סט קריטריוני ברור לאבחון על הרצף. שמאפשרים לנו לתאר את הילד באופן ברור יותר, לתכנן את ההתערבות הטיפולית ולהביא להתקדמות רבה יותר בתפקוד ובכישורים של הלוקים בבעיה."
סוציולוגים שבחנו את השאלה, העמיקו עוד אחורה בזמן כדי למצוא הסבר לשינוי הקריטריונים. חלקם מתמקדים בשינוי המוסדי, בייחוד המעבר לטיפול קהילתי ויצירת מערכת שלמה של שירותים ומקצועות עזר שנועדה לאבחן ולספק טיפול תומך וחינוך מיוחד שיאפשרו לילדים עם הפרעות התפתחותיות להשתלב במשפחה, בבית הספר ובקהילה. ד"ר אייל, שחקר את השאלה מצא ששורשי התהליך נמצאים כבר בשנות ה-50 של המאה הקודמת, עם התחזקות המעמד הבינוני בארצות הברית והתגבשות קבוצות הורים לילדים שהיו קרויים אז "מפגרים."
"שנות ה-50 היו השנים של התפתחות הפרברים המאוכלסים במשפחות מהמעמד הבינוני שבהן שני הורים ו-2-3 ילדים מתגוררים בבית פרטי וגינה," מסביר ד"ר אייל. "היה חוזה לא כתוב בינן ובין המדינה שעל פיו המשפחה מהמעמד הבינוני שיחקה את משחק הנורמליות, ובתמורה המדינה נתנה לה הטבות. בניגוד להורים עניים לילדים עם לקויות שקולם ממילא לא נשמע, ובניגוד לעשירים שמימנו את התמיכה בילד הלקוי בכוחות עצמם - בני המעמד הבינוני שהיו הורים לילדים עם לקויות התחילו לתבוע מהמדינה תמיכה בשם הזכות להיות נורמליים כמו כל המשפחות האחרות."
קבוצת הורים זו הלכה והתחזקה והביאה בהדרגה לפירוק המוסדות לילדים מפגרים וליצירת מערכות תמיכה שסייעו לגדל אותם בבית ולשלב אותם בקהילה. "בעוד שבמוסד היה כמעט בלתי אפשרי לעשות אבחנות דקות בתוך הקטגוריה של ',"רוגיפ מסביר ד"ר אייל, "בקהילה החלו לבלוט הבדלים ביניהם במידת שיתוף הפעולה, בעיות התנהגותיות, יכולת תקשורתית וכישורים אקדמיים וחברתיים."
במקביל להתארגנות ההורים של ילדים עם "פיגור" החלה להתארגן גם קבוצת הורים לאוטיסטים. ההורים האלה הפעילו לחץ נוסף להכיר בכך שילדיהם שונים מהאחרים ויכולים להיות בעלי אינטליגנציה גבוהה או לפחות בעלי כישורים מיוחדים (Splinter Skills) כמו זיכרון מעולה, יכולת מוזיקלית וכדומה.
"בלי ההורים כל זה לא היה קורה," אומר ד"ר אייל, ומביא כדוגמה מסמך מ-1978 שיצרה קבוצת ההורים, ובו מופיעה רשימת הקריטריונים שהם דורשים שעל פיהם יאובחנו הילדים האוטיסטים - רשימה שלימים הופיעה במדויק ב-."DSM
לדבריו, השילוב של שינוי מוסדי עם הפעילות של ההורים הוא שהוביל בסופו של דבר לעלייה האדירה באבחון האוטיזם. "מה שקרה איננו 'מגפה' אלא שינוי פרדיגמה של האופן שבו אנו מבינים את ההפרעות ההתפתחותיות בילדות ומטפלים בהן," הוא מסביר.
"אנחנו קוראים לתוצאות של הפרדיגמה החדשה 'אוטיזם', אבל אולי עדיף לוותר על השם ולהתרכז בצד המתקדם של הפרדיגמה החדשה - טיפול פרטני בכל ילד על פי אשכול המוגבלויות והיכולות המיוחדות לו או לה."
אז אולי זיהום האוויר, הנישואים המאוחרים, ולא פעם נישואים בין מתכנת למתכנתת או מהנדס למהנדסת אכן גורמים לכך שאנחנו מולידים יותר צאצאים עם גוונים אוטיסטיים. עם זאת, כנראה מאז ומתמיד חיו בינינו הרבה יותר ילדים על הקשת ממה שידענו. הם לא אובחנו ולכן למדו לחיות עם ההפרעה שלהם בדרכים מאולתרות, בהתאם לתמיכה שזכו לה ולכישרונות האחרים שהיו להם. כשחושבים על זה, מתחילים להבין שאולי כל מיני ילדים שצחקנו עליהם בבית הספר כי היו חייבים שהקלמר והעיפרון יהיו מונחים בדרך מסוימת על השולחן, או הדודים המוזרים שידעו בעל פה את כל החזקות המשולשות של המספרים אבל מעולם לא התחתנו, היו בעצם על הספקטרום.
וכשרואים כמה כאלה יש כיום, נדמה שהממסד הרפואי הצליח להדביק פתולוגיה לכל אחד מאיתנו. נראה שקשה למצוא היום ילד אחד שטרם אובחן כלוקה בהפרעת קשב, לקות למידה, אובססיביות ועוד, אבל לא בטוח שמדובר במגמה שלילית. כפי שמצביעים המומחים, אפשר להסתכל על התופעה לא כעל חברה שמייצרת לכל אחד בעיה, אלא דווקא כעל חברה ששואפת להעניק לכל אחד בה פתרון.
הספקטרום האוטיסטי: קווים לדמותו
אנשים על הספקטרום האוטיסטי מתאפיינים בליקויים בתחום החברתי־תקשורתי, ובדפוסי התנהגות, עניין ופעילות מצומצמים וחזרתיים. פרופ' דיצה ענתבי־צחור, מומחית בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, מפרטת את הקווים המרכזיים בקשת האוטיזם:
יכולות חברתיות תקשורתיות: הקושי עשוי להתבטא בהיעדר הדדיות בשיחה ובמשחק ובאמפתיה לאחר, במיעוט פניות חברתיות, בחוסר מיומנות בהתנהגויות לא מילוליות כמו יצירת קשר עין ושימוש או קריאה של הבעות פנים ובבעיה בפיתוח יחסים עם בני גילם. אצל ילדים קטנים: קושי ליזום קשר או פעילות, קושי בהבנת סיטואציות חברתיות ועוד.
נטייה לחזרתיות: זו יכולה לבוא לידי ביטוי בתחום המוטורי בתנועות מוטוריות חוזרות כמו נפנוף ידיים, בתחום השפתי בחזרה על אותם משפטים שוב ושוב, בציטוטים מספרים, קלטות או שיחות קודמות ובשימוש בשפה מליצית, ובתחום המשחק בהעדפה לסידור חפצים בשורה ועניין בחלקי חפצים (למשל, גלגלי מכונית.(
נטייה לרוטינות קבועות: לילדים על הרצף האוטיסטי יש קושי בולט עם שינויים, ולפעמים הם עסוקים בריטואלים שחייבים להיות באותו האופן וגורמים להפרעה בתפקוד.
התעמקות אובססיבית: לחלק מהילדים על הרצף האוטיסטי יש תחומי עניין המביאים להתעמקות אובססיבית בתחום מסוים. לדוגמה: ידע על גרמי השמים, סוגי הדינוזאורים, כל דגמי המכוניות, התל"ג של כל מפעלי הקיבוצים בארץ.
הפרעה בוויסות החושי: הילדים יכולים לסבול מרגישות רבה לגורמים שונים כמו רעשים בסביבה או רתיעה ממרקמים שונים הבאה לביטוי בסלקטיביות רבה באוכל. וההפך - לעתים יש עניין חושי רב בדברים. לדוגמה, בגירויים ויזואליים (אורות של חפצים מסתובבים,( במגע (שמים דברים בפה, ממששים בדים,( בריח (הרחה של חפצים,( ולעתים באדישות לכאב ולשינויים בטמפרטורה.
צפו בשיחה לקראת תחילת שנת הלימודים על ילדים עם הפרעות קשב וריכוז:
לפנייה לכתב/ת 
