כך תדעו: הילד שלי התחיל לדבר בזמן?
כשהילד לא מתחיל לדבר, ההורים עלולים לחשוש כי מדובר באיחור בהתפתחות השפה ולא בטוחים האם לפנות לאבחון וטיפול קלינאי תקשורת. איך אפשר לדעת האם הילד אכן מאחר או שהוא בטווח הנורמה? מומחית מסבירה
על פי הנורמות הקיימות, סביב גיל שנה ילד אמור להתחיל להפיק מילים ראשונות. מילה ראשונה נחשבת כהפקה קבועה שהילד מפיק עבור חפץ מסוים. למשל הפקת קולות של חיות כמו: 'הב הב' לכלב, או הפקת צלילים קבועים עבור חפצים חשובים לילד כמו: 'צצי' למוצץ גם הן נחשבות כמילים ראשונות.
לפייסבוק הורים של ynet כבר הצטרפתם? היכנסו עכשיו
בסביבות גיל שנתיים הילד אמור להתחיל לצרף מילים, כאשר הצירופים הראשונים בנויים ממילת ציר + מילה, כמו למשל: 'הנה אבא', 'הנה צצי' וכדומה.
אולם חשוב לזכור כי טווח הנורמה הוא רחב וההבדלים בין הילדים גדולים מאוד. יש ילדים שמתחילים להפיק מילים ראשונות בגיל צעיר, אפילו לפני גיל שנה. ולעומת זאת ישנם ילדים המאחרים יחסית ומתחילים להפיק מילים ראשונות מאוחר יותר, אפילו לאחר גיל שנה וחצי.
כמו כן, גם באופי ההפקות קיים שוני רב בין הילדים, יש ילדים שבהפקות הראשונות מפיקים רק הברה אחת מהמילה, כאשר בדרך כלל הילדים מפיקים את ההברה האחרונה והמודגשת במילה, למשל: 'דור' לכדור או 'דה' לילדה.
ישנם גם ילדים אשר מבטאים את המילה כולה כבר בהפקות הראשונות. נוסף על כך, יש ילדים שההפקות שלהם בנות מילה אחת לאורך זמן ממושך, וישנם ילדים שמתחילים להפיק צרוף מהר יחסית לאחר זמן התחלת הדיבור. ישנם ילדים המפיקים מילים בודדות, וישנם ילדים המפיקים ג'יבריש ובתוכו משבצים מילים ראשונות.
ובכל זאת למרות ההבדלים הקיימים בין הילדים, כאשר ההורים חוששים כי ילדם מאחר בשפתו, חשוב לבחון כמה מאפיינים בתקשורת וביכולת ההפקה וההבנה של הילד.
חשוב לבחון האם קיימות הפקות קוליות ומלמול ולבחון האם הילד הפיק ומפיק קולות במהלך התפתחותי של; חשוב לבחון האם ההבנה תקינה, האם הילד מבין מילים והוראות פשוטות כמו 'לא', 'בוא אליי' או 'תן לי'; חשוב לבחון האם התנהגותו התקשורתית של הילד תקינה האם וכיצד יוצר קשר עם סביבתו. למשל, האם יוצר קשר עין, משחק במשחק משותף, צוחק ונהנה מפעילות הדדית ומתקשורת עם מבוגר.
אולם, חשוב לדעת כי בכל מקרה בו קיים חשש של ההורים כדאי לפנות לאבחון וייעוץ של קלינאי תקשורת.
מה עשויות להיות הסיבות לליקוי בהתפתחות השפה והדיבור?
במרבית המקרים קשה לקבוע מהי הסיבה הממשית ללקות השפתית של הילד. אולם ידוע כי הגורמים עשויים להיות מולדים או נרכשים, כמו למשל: ליקוי שמיעה מולד או נרכש שגורם לאיחור שפתי; קשיים שנגרמו בהריון ובלידה למשל, ציון אפגר נמוך לאחר הלידה, או משקל לידה נמוך.
מחקרים אף מצביעים על בסיס גנטי שקיים בחלק המקרים שנבחנו. גם הסביבה בה גדל הילד עשויה להשפיע על התפתחות השפה שלו, כמו במקרים בהם ישנה חשיפה מעטה לשפה בסביבתו של הילד.
מדוע חשוב לפנות לאבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר?
איתור ואבחון מוקדמים של קשיי תקשורת שפה ודיבור הינם חשובים מאוד, מאחר וטיפול מוקדם יאפשר את קידומו של הילד. הטיפול המוקדם ימנע מהילד חוויות של תסכול, כישלון ותחושת אי מסוגלות, ויתרום רבות להתפתחותו השפתית, הרגשית והחברתית.
מוחם של ילדים צעירים הינו גמיש יותר כך שהם מגיבים טוב ומתקדמים בעקבות התערבות וטיפול. נוסף על כך, ישנה חשיבות רבה לטיפול בגיל צעיר גם כיוון שרכישת השפה בגילאים הצעירים הינה הבסיס לתהליכי הקריאה והכתיבה שאליהם ייחשף הילד בהגיעו לבית הספר, נרצה לאתר ולטפל בילד מוקדם גם בכדי להבטיח יכולת התמודדות טובה עם הלמידה הבית ספרית וכן בטחון עצמי ואמונה ביכולות הלמידה שלו.
איך פונים לאבחון וטיפול של קלינאי תקשורת?
איתור הקושי אצל הילד נעשה בדרך כלל על ידי ההורים, הגננת, אחות טיפת חלב, מטפל אחר (למשל מרפא בעיסוק) או רופא הילדים. כאשר חשים שיש לילד קושי בהתפתחות התקשורת, השפה והדיבור יש לפנות לרופא הילדים ולבקש ההפניה לאבחון קלינאי תקשורת.
כל הילדים המופנים לקלינאי תקשורת חייבים לעבור בדיקת שמיעה לפני האבחון. לפני בדיקת השמיעה יש להגיע לרופא אף אוזן גרון ולעבור בדיקה אוטוסקופית, את תוצאות בדיקת השמיעה יש למסור לקלינאי לפני האבחון.
מה עושה קלינאי התקשורת באבחון ובטיפול שפה ודיבור?
לפני האבחון הקלינאי לוקח מן ההורים אנמנזה מפורטת ופרטי רקע על אבני הדרך ההתפתחותיות של הילד כולל התפתחות מוטורית, אכילה, גמילה וכדומה. לאחר מכן הקלינאי מעביר אבחון לילד, האבחון יכול להיות פורמלי או במקרים מסוימים אם קיים קושי לאבחן את הילד ניתן לאסוף נתונים על היכולות השפתיות והתקשורתיות של הילד מההורים ומהגננת.
לאחר האבחון קלינאי התקשורת בונה תכנית טיפול עבור הילד לפי תוצאות האבחון ולפי הקשיים שהעלתה המשפחה ושעלו במסגרת החינוכית. לאחר סיום התהליך האבחוני וקביעת המטרות הטיפוליות, נקבע לילד טיפול, הטיפול ברב המקרים ניתן ביום ובשעה קבועה כפעם בשבוע. הטיפול עשוי להיות פרטני או קבוצתי, במקרים מסוימים הקלינאי יחליט על הדרכת הורים ומעקב בלבד.
הכותבת היא קלינאית תקשורת, מנהלת חטיבת טיפולי שפה ודיבור, שטיינר
לפנייה לכתב/ת 
