שינוי מגמה? לא לרוץ לניתוח אפנדציט: אנטיביוטיקה תרפא
מחקר חדש מגלה כי טיפול אנטיביוטי בשלבים הראשונים של דלקת התוספתן - אפנדציטיס, מביא להחלמה מלאה, וכי אין צורך לשלוח את המטופל לניתוח באופן אוטומטי. כירורגית ישראלית: "ימאים בלב ים שלוקים באפנדיציטיס לוקחים גם הם אנטיביוטיקה ומגיעים לחוף שלמים ובריאים"
לא חייבים ניתוח לכל אפנדיציטיס: מחקר חדש שפורסם בגליון החדש של כתב העת JAMA Surgery מצא כי ילדים שסבלו מדלקת של התוספתן וטופלו באנטיביוטיקה במקום בניתוח, החלימו באופן מלא גם ללא ניתוח. ילדים אלה גם שוחררו מבית החולים מוקדם יותר מאשר ילדים שעברו את הניתוח.
על פי נתוני החוקרים מבית החולים לילדים בקולומבוס שבאוהיו ארה"ב, כ-11% מהילדים שמובהלים לחדרי מיון, סובלים מאפנדיציטיס. הטיפול המסורתי הנהוג בעולם וגם בישראל, כולל ניתוח להסרת התוספתן – חלק בגוף שאין בו צורך. גם אם נמצא בניתוח שאין כל דלקת, התוספתן מוסר כדי למנוע בעתיד דלקת בו.
קיראו עוד
אפנדיציט: איך מאבחנים ומטפלים בבעיה
במיון שחררו החולה - והתוספתן התפוצץ בבטנו
דו"ח: מהו הניתוח הנפוץ ביותר בישראל?
מחקרים מהשנים האחרונות כבר הראו כי במקרים רבים של אפנדיציטיס, ניתן להסתפק בטיפול אנטיביוטי, במקום ניתוח מיידי. הפעם החליטו החוקרים לבחון את ההשלכות של גישה זו.
במחקר החדש נבדקו 629 מטופלים בגילאי 7 עד 17 שהובהלו לחדר המיון בין אוקטובר 2012 עד מרץ 2013 כשהם סובלים מאפנדיציטיס. כ-22% מהם לא סבלו ממקרה חמור או סבוך של אפנדיציטיס כך שבסופו של דבר נכללו במחקר 102 ילדים אלו.
מתוך הנבדקים, 37 משפחות הסכימו כי ילדם יטופל ב-24 השעות הראשונות לאשפוז בעירוי אנטיביוטיקה, ולאחריו 10 ימים נוספים של טיפול אנטיביוטי דרך הפה. האחרים בחרו בניתוח מיידי.
שנה אחר כך, 76% מהילדים שטופלו באנטיביוטיקה היו עדיין בריאים, ולא נזקקו לטיפול נוסף. בהשוואה לילדים שעברו את הניתוח, אלה שטופלו רק באנטיביוטיקה גם נזקקו ל-13 ימים פחות של מנוחה. גם חשבון ההוצאות על האשפוז היה נמוך ב- 800 דולרים אצל אלה שטופלו באנטיביוטיקה, בהשוואה לאלה שעברו ניתוח.
"בעבר הטיפול בדלקת תוספתן חריפה היה ניתוחי באופן גורף", מסבירה ד"ר רונית ברק, כירורגית בכירה, "בהמשך נמצא כי במקרים של דלקת תוספתן חריפה אך מתקדמת עם בצקת נרחבת של הרקמות סביב התוספתן, יש הרבה יותר סיכונים וסיבוכים הכרוכים בניתוח ונמצא כי טיפול הבחירה במקרים הללו הוא שמרני וכולל צום מלא, למנוחת מעיים, נוזלים, טיפול אנטיביוטי רחב טווח ומשככי כאב עד להחלמה מלאה".
"ידוע מנסיון טיפול בכוחות עבודה מרוחקים דוגמת ימאים, שאלה הלוקים בדלקת תוספתן חריפה על הספינה למשל, מקבלים טיפול אנטיביוטי ומגיעים לחוף ברוב המקרים כשהם כבר חשים בטוב ללא צורך בניתוח", מוסיפה ד"ר ברק.
לדבריה, הדבר העלה מחשבה שייתכן ויש מקום לטיפול אנטיביוטי בכל דלקת תוספתן התחלתית ולהשאיר את הניתוח למקרים של העדר תגובה לטיפול השמרני או במקרה של דלקת תוספתן חוזרת בלבד. "הנושא עדיין שנוי במחלוקת בספרות הרפואית" מסכמת ד"ר ברק, "אך ברור כי הגישה לדלקת תוספתן חריפה איננה דוגמטית כבעבר".
התוספתן: איבר מיותר שעושה צרות
האפנדיציט הוא חלק המשתרך מראשית המעי הגס. הוא אינו נחוץ לגוף, והסברה היא שמדובר בשייר אבולוציוני שאנו, בני התמותה, "נתקענו" איתו. יותר מכך, נוטה התוספתן לחולל מרעין בישין. לעתים רבות מתפתחת בו דלקת, העלולה להתקדם ולגרום להתנקבות של המעי, לאבצס או לזיהום נרחב בחלל הבטן.
דלקת בתוספתן גורמת לרוב לחום גבוה, לבחילות, להקאות, ולכאב אופייני בבטן ימנית תחתונה. תוספתן מודלק הוא מצב חירום רפואי, שדורש ניתוח דחוף, שכן התוספתן המודלק עלול 'להתפוצץ' ולפזר את הדלקת בחלל הבטן – מצב של סכנת חיים מיידית.
כאמור, עד כה הטיפול היחיד באפנדיציטיס הוא בניתוח, במהלכו מבוצעת כריתה של התוספתן. כאשר קיימת הצטברות מוגלה (אבצס), מטופל החולה באמצעות אנטיביוטיקה בתוספת ניקוז המוגלה מהאזור, על פי שיקול הרופא המטפל. את הניתוח ניתן לבצע גם בשיטה הזעיר פולשנית (לפרוסקופיה) או בשיטה הפתוחה באמצעות חתך קטן בבטן ימנית תחתונה.
הניתוח נמשך כשעה, לאחריו מועבר המטופל לאשפוז למשך כ-48 שעות. הניתוח אינו פטור מסכנות: לעתים רחוקות מתפתח זיהום באיזור הניתוח, או באיזור שבו היה התוספתן בבטן הימנית התחתונה. כמו בכל ניתוח, עלול להתרחש גם דמם באיזור הניתוח או בתוככי הבטן.
במקרים מסויימים, עשוי המנתח לטפל באופן נסיוני באנטיביוטיקה לתוך הוריד, לפני ביצוע הניתוח. במידה והחולה משתפר באופן ניכר, כאב הבטן החום והבחילות חולפים לחלוטין - הוא משוחרר לביתו. עם זאת, סביר שבמקרה שהכאב חוזר - ייאלץ החולה לעבור ניתוח כריתה של התוספתן.
לפנייה לכתב/ת 
