כך הביא הספק הסביר לזיכוי נהג מגרימת מוות

ב-2007 הובילה התנגשות בין 2 מכוניות למותו של אדם ולפציעתם הקשה של אחרים. אחד הנהגים הורשע, אך הגרסה שהציג בערעור שינתה את התמונה

עו"ד רון סייגפורסם: 11.01.16 , 23:19

בית המשפט המחוזי בחיפה החליט לקבל ערעור שהגיש נהג שהורשע באחריות לתאונה קטלנית, וזיכה אותו מגרימת מוות ברשלנות. השופטים הסכימו שהטענות שהעלה נטעו ספק סביר באשמה הפלילית שלו.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

התאונה אירעה ב-2007, בכביש 65 מכיוון עפולה לחדרה, כתוצאה מהתנגשות בין יונדאי לסיטרואן שנסעו לכיוון דרום. התנגשות זו הובילה שרשרת של התרחשויות שבמסגרתה עלה נהג הסיטרואן על אי תנועה, המשיך לנתיב הנגדי עד שהתנגש בעמוד תאורה. נהג היונדאי פגע ברכב שלישי שעמד בצד הדרך. התוצאה הייתה קטלנית: אדם אחד נהרג וארבעה נפצעו, חלקם באורח קשה, כולל נהג הסיטרואן שנזקק לשיקום.

תאונה

נהג שדרס למוות הורשע בגלל "מחדלי חקירה"

עו"ד אביעד רייפר

המחוזי בחיפה קיבל ערעור שהגיש נהג שהורשע ברשלנות אחרי שפגע בקשיש בן 78. נקבע שהרשעתו התבססה על הערכות והשערות שלא הוכחו

נהג שדרס למוות הורשע בגלל "מחדלי חקירה"

על מה שהוביל לרגע ההתנגשות היו הדעות חלוקות. בסוף 2014 קיבל בית משפט לתעבורה בחדרה את טענות המדינה וקבע שנהג היונדאי אשם בתאונה מאחר שסטה לנתיב השמאלי והפתיע את נהג הסיטרואן. הוא הורשע בגרימת מוות ברשלנות וסטייה מנתיב נסיעה, ובית המשפט גזר עליו 10 חודשי מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.

בעקבות ההרשעה הגיש הנהג ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה וטען שמי שגרם לתאונה היה דווקא נהג הסיטרואן. על פי גרסתו, כ-100 מטר לפני ההתנגשות הוא כבר נהג בנתיב השמאלי, ואילו נהג הסיטרואן סטה ברשלנות מהנתיב הימני ופגע בו. סימני הצמיגים שנמצאו על הכביש, טען, מעידים בבירור על כך שנהג הסיטרואן איבד שליטה.

סגן נשיא בית המשפט רון שפירא הסכים ש"סבורני כי קיימות סתירות וקיימים 'חורים' בגרסת התביעה". לעמדתו, המערער הציג גרסה חלופית הגיונית לחלק הראשון של התאונה, כלומר עד "נקודת האימפקט" –הפגיעה הראשונה ברכבים. גרסה זו, המשיך, נתמכת על ידי ראיות לפחות במידה שמעוררת ספק סביר בנוגע לאחריותו לגרימת התאונה.

השופט שפירא סבר שבהכרעת בית המשפט לתעבורה "נפלו טעויות מהותיות כגון התעלמות מסתירות בעדויות או התעלמות מגורמים רלוונטיים להערכה של משקל העדויות". כך למשל, בית המשפט התבסס על עד ראייה שתמך בגרסת המדינה אך בהודעתו במשטרה מסר כי "ראה" את התאונה רק אחרי ששמע רעש.

כמו כן, נקבע במחוזי שבית המשפט התעלם מהעובדה שאחת העדות שעליהן הסתמך היא "עדה מעורבת", שנפגעה בתאונה וקרוב משפחה שלה נהרג בה, מה גם שהיא בעצמה לא זכרה פרטים מהתאונה.

השופטות בטינה טאובר ותמר נאות-פרי הסכימו עם השופט שפירא, ועל כן הוחלט לזכות את המערער.

השופטת נאות פרי ציינה כי אילו היה מדובר בתביעה אזרחית היא הייתה מכריעה אחרת, כיוון שהתרחיש שלפיו המערער הוא זה שסטה ממסלולו סביר יותר מהתרחיש ההפוך. אלא שכאן מדובר "בדיני נפשות" ובמשפט פלילי, שבו נדרשת רמת הוכחה גבוהה יותר – מעל לכל ספק סביר.