2016 רק התחילה והסכסוך השיעי-סוני בשיאו
"אינתיפאדת הסכינים" לא מתפתחת, חמאס במצור, חיזבאללה שקוע במלחמה בסוריה, צבא אסד נשחק במאבק נגד המורדים, סעודיה ואיראן מנתקות יחסים ודאעש עדיין רחוק מהגבול. הסכסוכים הפנימיים בעולם הערבי מנטרלים את האיומים על ישראל, אך היא עדיין נחשבת ל"אויבת של הערבים"
מה מצפה לנו במזרח התיכון של 2016? שנת 2015 הייתה שנת מעבר, כלומר לא נראו בה תוצאות מיידיות או דרמטיות בשטח: משטרו של בשאר אסד בסוריה ניצל שוב מהתמוטטות בזכות התערבותה הישירה של רוסיה. ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) ספג אבדות רבות ודלדול משמעותי בכוח אדם ומקורות הכנסה, אך הצליח עדיין לשמור על רוב שטחיו. המלחמה של סעודיה נגד השיעים בתימן לא הגיעה להכרעה, אך החות'ים השיעים נסוגו מעדן ומדרום מזרח המדינה. המלחמה בלוב ממשיכה ללא הכרעה, אך הג'יהאדיסטים הגדילו את אזור שליטתם בצפון ומתקרבים ל"סהר הנפט".
העולם הערבי ישמח לשכוח את שנת 2015, שבה מתו עשרות אלפי אזרחים מהפצצות, במלחמות האזרחים ובפיגועי הטרור ברחבי המזרח התיכון. איזו שנה תהיה 2016 במזרח התיכון? כיצד נראית מפת האיומים על ישראל?
הסלמה משמעותית בסכסוך הסוני-שיעי
בשנת מלכותו הראשונה הפך מלך סעודיה סלמאן בן עבד אל-עזיז למנהיג המאבק הסוני נגד הציר השיעי. שנת 2016 החלה עם הוצאתו להורג של מנהיג המחאה השיעית בסעודיה השייח נימר באקר א-נימר. איראן הגיבה בשריפת השגרירות הסעודית בטהרן על ידי מפגינים. בתגובה הפציצה סעודיה את שגרירות איראן בתימן. סעודיה החריפה ב-2015 את מלחמתה הכלכלית על ידי הפקת כמויות עצומות של נפט והורדת המחיר לחבית, צעדים שפגעו קשות בכלכלתן של איראן ובעלת בריתה רוסיה.
באפריקה ניתקו את הקשרים ג'יבוטי וסודן, שתיהן קרובות גיאוגרפית לסעודיה וממוקמות במסלול המעבר של ספינות הנפט בים האדום. יש להניח כי בצעד זה קיוו לזכות לתמיכה כלכלית ממעצמת הנפט הערבית. בין מדינות המפרץ, בחריין, הנאמנה ביותר לסעודיה, מיהרה לנתק גם היא את קשריה עם איראן, שעמה היה לה סכסוך ממושך. משטר המיעוט הסוני בבחריין (אל-חליפה) האשים בעבר את איראן בניצול "האביב הערבי" לעידוד מהומות השיעים במדינה, ובאחרונה הצביעה על איראן כמי שמחמשת את הטרוריסטים בממלכה הקטנה. כוויית, קטאר וירדן זימנו את השגריר האיראני בארצם לשיחת נזיפה. לאחרונה אף החליטה כוויית להוציא להורג "בוגדים" שיעים שריגלו לטובת איראן והיו קשורים לחיזבאללה. לאחרונה יצא גינוי גורף מהליגה הערבית נגד שריפת השגרירות הסעודית.
אין ספק כי ניתוק היחסים בין מנהיגי הצירים הסוני והשיעי יפחית את הסיכויים לפיוס או הסכם מדיני בענייני תימן וסוריה השנה. המשטר הסורי ינסה להפיק כמה שיותר רווחים אסטרטגיים-צבאיים מהנוכחות הרוסית, וסעודיה תנסה להשיג הכרעה בתימן השנה. אולם המורדים הסונים בסוריה מגלים נחישות רבה במלחמתם, ובתימן קצב נסיגת החות'ים אטי והם משיבים מלחמה.
דאעש בנסיגה
הבשורה הטובה ביותר לשנה החדשה היא ראשית הנסיגה של דאעש, תהליך שהחל רק בחודשים האחרונים. לקראת סוף 2015 הצליח הצבא העיראקי, בסיוע המטוסים האמריקניים, לכבוש את הערים תיכרית וסינג'אר ולאחרונה גם את רמאדי, העיר הגדולה ביותר בחבל אנבאר. המיליציה הכורדית הצליחה לכבוש מידי דאעש בעיראק את העיר סינג'אר ובסוריה את קובאני ותל אל-אביד שליד גבול טורקיה, ולאחרונה גם את סכר תשרין האסטרטגי ליד חלב. בשנת 2016 צפויות שתי מערכות שיכריעו את גורל ארגון דאעש, על שתי הבירות שלו - מוסול בעיראק ואל-רקה בסוריה. מאחר שכוחו של דאעש עדיין רב, ההכנות לקרבות אלה יהיו ממושכות.
מכינים אלטרנטיבה בלוב?
נראה כי ארגון דאעש מפצה על אבדותיו על ידי טרור בינלאומי ובהתרחבות מחוץ לאזור "המדינה האיסלאמית", בעיקר בלוב, תימן, אפגניסטן ומדינות צפון אפריקה. לוב, שבה שוררת אנרכיה של מלחמות שבטים, מסתמנת כאלטרנטיבה אם ייפגע הארגון באופן משמעותי. קרבת דאעש-לוב לאירופה ומיקומו המוקף מדבריות, מאפשרים אספקה של נשק והגעת מתנדבים. הארגון שולט כעת על מספר ערים, בהן דרנא וסירת, ומאיים להשתלט על "סהר הנפט" הלובי. לדאעש יהיה קל יותר להוציא לפועל פיגועים באירופה אם יקים אמירות איסלאמית בלוב השוכנת מול איטליה.
עתיד "אינתיפאדת הסכינים"
סופו של גל הדקירות הנוכחי בקרב הפלסטינים עדיין אינו נראה באופק, אך הוא אינו מהווה סכנה קיומית על ישראל. זליגת גל האלימות לערביי ישראל מדאיגה במיוחד, אך היא עדיין נחלתו של מיעוט קטן. סיכוייו של הגל להפוך לאינתיפאדה נוסח 1987 או 2000 קלושים בשל מצב הפילוג הפלסטיני.
הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) חושש כי חמאס ינסה לנצל את גל המהומות להשתלט על שטחי שליטתו, ולכן הוא אינו מעוניין בהסלמת המאבק. חמאס מעוניין לחדש את המלחמה, אך לא בעיתוי הנוכחי, כשהוא שקוע במשבר קשה. חמאס שרוי בחנק כלכלי-פוליטי: איראן עדיין מענישה את חמאס על הבגידה במשטר אסד וההצטרפות למורדים הסונים, הכסף שהבטיחה קטאר אינו מגיע אולי בשל וטו סעודי, ומצרים נלחמת ב"אחים המוסלמים", ומציפה את המנהרות בין עזה לבין סיני במים. ישראל מטילה סגר על הרצועה. גם מאמצי הפיוס הסעודיים בין טורקיה לבין מצרים ומאמצי הנורמליזציה בין טורקיה לבין ישראל אינם מבשרים טובות לחמאס.
ציר ה"מוקאומה" (ההתנגדות) במשבר
כאמור, שנת 2016 החלה עם גל של צעדים מדיניים של מדינות סוניות נגד איראן. איראן חווה התקרבות מדינית בין יריביה שהיו מפולגים בעבר. המלחמה בתימן מהווה מסר סעודי לאיראן כי לא תהיה לה דריסת רגל בחצי האי ערב.
ברמה האסטרטגית, "ציר ההתנגדות", איראן-עיראק-סוריה-חיזבאללה השיעי, נקלע ב-2015 למשבר. ההתערבות הרוסית בסוריה מלמדת כי המשטר בדמשק היה על סף קריסה וכי הסיוע של איראן וחיזבאללה לא הספיק. בתימן, החות'ים, בעלי בריתה של איראן, נמצאים בנסיגה. רק בעיראק נרשמו כמה הישגים למיליציות השיעיות שסייעו לצבא העיראקי במלחמה נגד דאעש, אך הצלחה זו נזקפה בעיקר לסיוע האווירי האמריקני.
המלחמה בסוריה גבתה מחיזבאללה אבדות רבות. חיסול ג'יהאד מורנייה, בנו של בכיר חיזבאללה המנוח, בתחילת השנה וזה של סמיר קונטאר בסוף השנה בידי ישראל (לפי מקורות זרים) היוו מכה קשה לחיזבאללה. המסר הוא ברור וחד: ישראל לא תאפשר ל"מוקאומה" לפתוח חזית נגדה ברמת הגולן.
שנת משבר באיראן?
איראן צריכה לעבור בפברואר את המשוכה של הבחירות לרשות המחוקקת, המורכבת מ"המועצה המייעצת האיסלאמית" ו"מועצת המומחים", תחת איום של חידוש המהומות. בפעם הראשונה ייבחרו שני הגופים באותו מועד. הרפורמיסטים ציינו ב-30 בדצמבר את יום הזיכרון להרוגי הפגנות 2009 אחרי זיוף הבחירות לנשיאות. הדרשן הבכיר של טהרן הזהיר מפני מהומות שיארגנו הרפורמיסטים שהן לטענתו "אפילו מסוכנות יותר למדינה ממלחמת איראן-עיראק". למרות הסרת הסנקציות בעקבות הסכם הגרעין עם ארצות הברית, יידרש זמן רב לשיפור כלכלתה של איראן כפי שהבטיח הנשיא חסן רוחאני. שיפור אטי מדי של כלכלת איראן עלול לאכזב צעירים רבים ולעודד מהומות נגד המשטר.
גם לבריאותו הרופפת של המנהיג הרוחני עלי חמינאי יכולות להיות השלכות על מדיניות איראן השנה. לפי דיווחים שונים, באיראן כבר החל מאבק על ירושתו, ולמחנה הקיצוני (צאדק לריג'ני, קאסם סולימאני) של "משמרות המהפכה" ומיליציות הבאסיג' יתרון צבאי ופוליטי על יריביהם במחנה ה"מתון" (רוחאני והנשיאים לשעבר מוחמד חאתמי ואכבר האשמי רפסנג'אני). ההתגרויות האחרונות של "משמרות המהפכה" בצי האמריקני מלמדות על התנגדות המחנה הקיצוני להסכם הגרעין ושאיפתו למנוע את דחיית פרויקט הגרעין בעשר שנים, כפי שסוכם בקיץ האחרון בווינה עם שש המעצמות. זעזועים פנימיים בתוך איראן ישפיעו על האיום הגרעיני על העולם הסוני ועל ישראל.
מצרים - המלחמה בטרור ובעוני
מצרים בראשות נשיאה עבד אל-פתאח א-סיסי מצליחה לשמור על יציבות פוליטית כבר שנתיים וחצי, כלומר עברה בכפליים את תקופת שלטון "האחים המוסלמים" בראשות הנשיא מוחמד מורסי. למרות הפיגועים במצרים והתארגנות דאעש בסיני, אחיזת המשטר חזקה הודות לנאמנות הצבא לנשיא שצמח בין שורותיו. הבחירות לפרלמנט עברו בשלום, אך אחוז המצביעים היה נמוך מאוד. הערובה ליציבות ארוכת טווח טמונה בשיפור מצבם החומרי של האזרחים.
באחרונה נפגעה כלכלת מצרים במיוחד בעקבות הפלת המטוס הרוסי בסיני. התיירות היא אחד הענפים החשובים לחיזוק כלכלת מצרים. גם הרחבת תעלת סואץ שעלתה הון עדיין אינה מניבה מספיק הכנסות.
מדינות המפרץ וסעודיה מעניקות חבל הצלה כלכלי למצרים בימים קשים אלה. אולם עדיין ארוכה הדרך לייצוב הכלכלה המצרית, הקורסת מאז מהפכת ינואר 2011 שבה הודח הנשיא חוסני מובארק. מלחמה מוצלחת בטרור תשיב את התיירים למצרים. המלחמה נגד הטרור בסיני וחסימת המעברים לרצועת עזה חשובות גם לביטחונה של ישראל.
מלחמת האזרחים הסורית נכנסת לשנתה החמישית
הפצצות הצבא הרוסי הביאו למותם של אלפי אזרחים ולתמורות מעטות במאזן הכוחות בשלב זה. חיסול מנהיג "צבא האיסלאם" זהראן עלוש לפני כשבועיים על ידי מטוס רוסי היווה מכה קשה לתומכיה של סעודיה בקרב המורדים הסורים. ההפצצות הרוסיות מאפשרות לצבא המשטר לעבור מנסיגה להתקפה, והוא החל לכבוש מחדש כמה שטחים בפרברי הערים לטקייה, חמאת וחלב.
בשטחים אחרים כגון דרום דמשק התפנו מורדים ג'יהאדיסטים אחרי הסכם שהושג בתיווך האו"ם. יש להניח כי הצבא השחוק של אסד לא יצליח להשיב ב-2016 את השטחים שאיבד בחמש השנים האחרונות, אך הסיוע הרוסי יתרום לחיזוק אחיזתו בשטחים שבידיו.
המורדים המתונים עדיין שולטים על הדרום, הגובל בירדן וישראל. המורדים באזור זה מסתייעים בנשק ובכסף מסעודיה וארצות המפרץ. תא קטן של דאעש, "שהדא אל-ירמוכ", אמנם לא רחוק מגבול הגולן, אך עסוק כל הזמן במלחמה נגד פלגים אחרים של המורדים.
המשמעות לישראל
הסכסוכים הפנימיים בעולם המוסלמי מנטרלים את האיומים על ישראל:
"אינתיפאדת הסכינים" אינה מתפתחת, חמאס במצור כלכלי ומדיני, חיזבאללה שקוע במלחמה בסוריה, הצבא הסורי נשחק במאבק נגד המורדים, דאעש סיני במאבק הישרדות נגד מצרים, "המדינה האיסלאמית" עדיין רחוקה, וכדי להגיע לגבול ישראל עליה לעבור דרך יריביה הרבים - ארגוני המורדים הסונים, חיזבאללה והצבא הסורי בגיבוי מטוסים רוסיים. הגבולות שקטים לעת עתה, ירדן ומצרים שומרות על יציבות, צבא לבנון נמנע מעימותים, ובגבול הסורי המורדים עסוקים במלחמה נגד צבא אסד.
נכון ל-2016, אויביו העיקריים של העולם הערבי הסוני ברובו הם דאעש ואיראן, אך אין זה אומר שישראל חדלה להיות האויב. לאחרונה ערך אחד מערוצי הטלוויזיה במצרים "אל-חמיס" סקר בקרב עוברים ושבים מגילים שונים. הם נשאלו: האם ישראל עודנה האויב? כל הנשאלים השיבו בחיוב.
לפנייה לכתב/ת 
