התוכנית הכלכלית לערבים - זכות בסיסית ללא תנאים

מאז ההכרזה על הקמת מדינת ישראל סובלים האזרחים הערבים החיים כאן מאפליה ממסדית הבאה לידי ביטוי כמעט בכל תחומי חייהם: הפקעת אדמות, אפליה בדיור ובעבודה, פערים חריפים בשירותי החינוך והבריאות והיעדר תשתיות ומקורות הכנסה נאותים לרשויות המקומיות. על מצע זה צמחו תופעות חמורות כמו עוני, אלימות ופגיעה באיכות הסביבה. לאפליה היסטורית זו ניתן להוסיף בשנים האחרונות גם סדרה של חוקים גזעניים ואנטי-דמוקרטיים שחוקקה ממשלת הימין הקיצוני.

בתנאים מורכבים אלה, באה הממשלה הנוכחית, הנחשבת בעינינו לממשלה הכי גזענית כלפי האזרחים הערבים, ואישרה לאחרונה תוכנית כלכלית לתמיכה בחברה הערבית, שתוארה כהיסטורית וחסרת תקדים, אך גם עוררה תמיהה וחשדנות. כצפוי, התגובות בחברה הערבית היו מעורבות, ונעו בין תמיכה גורפת לסקפטיות עמוקה בנוגע למימושה וכוונותיה האמיתיות.

עם זאת, לא היה אף גורם רשמי או ממסדי בחברה הערבית שהתנגד לתוכנית באופן חד משמעי, ולמרות הקשיים הרבים באישורה בסדרת ישיבות ממשלה, היא התקבלה בסך הכל בברכה על ידי הממסד והנציגים של האזרחים הערבים.

 הימין לעומת זאת, הסתייג מהתוכנית ואף התנגד לה, בעיקר בגלל שראשיו הבינו כי ההבדל הגדול בינה לבין תוכניות קודמות הוא בעיקרון של שינוי מנגנוני הקצאה שעמד בבסיסה - בניגוד למתן מענקים חד פעמיים בעבר.

עיקרון מהותי זה, שקובע כי יש לשנות את השיטה והמבנים שיצרו את האפליה הממסדית והפערים הגדולים, הוא הבשורה העיקרית והחשובה ביותר של התוכנית החדשה, ולכן הוא גם מפחיד את מתנגדי השוויון והשותפות. הנהגת האוכלוסיה הערבית, ואיתה עמותת סיכוי וארגונים חברתיים רבים אחרים, דרשו במשך שנים רבות לקדם שוויון מלא בכל תחומי החיים באמצעות עיקרון זה. לשוויון של ממש לא ניתן להגיע באמצעות מענקים חד פעמיים. רק שינוי עמוק של השיטה שיצרה את הפערים, ואף שימוש בהעדפה מתקנת בתחומים מסוימים, תוכל לאורך זמן לייצר שוויון אמיתי ואנו שמחים שבכירי משרד האוצר והרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית הבינו זאת הפעם והתעקשו על כך - גם אם בפועל הוא עדיין חלקי ולא מטפל בכל התחומים הנחוצים.

עם זאת, את התוצאות המשמעותיות של התוכנית הזאת נראה רק בטווח הבינוני והרחוק. להערכתנו, תיקון 15 מנגנוני ההקצאה המפורטים בתוכנית - בהם תחבורה ציבורית, חינוך בלתי פורמלי, מעונות יום, אזורי תעשייה ותשתיות - יזרימו כ-10 מיליארד שקל בחמש השנים הבאות, בנוסף ל-2.1 מיליארד שקל המיועדים לעבור ישירות לרשויות המקומיות . אבל זה ייקח זמן ודורש סבלנות.

הפעלת לחץ ציבורי

עם זאת, אסור להתעלם מהחוסרים והחולשות הקיימים בתוכנית הזאת ויש לחתור לתיקונם המהיר. הצעד הבא שלנו במאבק לשוויון הוא הפעלת לחץ ציבורי, מקצועי ומשפטי למען הרחבת התוכנית לתחומים הרבים שעדיין לא נכללים בה. זאת בנוסף למעקב הצמוד שנפעיל על מנת לוודא כי התוכנית שאושרה אכן תופעל במלואה והרשויות יקבלו את מה שהובטח להן.

למרות ההכרזות הקולניות של שרים שונים בדבר קביעת תנאים והתניות שונות להפעלת התוכנית, אנו עומדים על כך שהיא תופעל ללא התניות - כפי שאכן תוכננה ואושרה בממשלה. הדרג המקצועי שיצר את התוכנית

 מתוך דאגה לעתיד הכלכלה הישראלית, לא העלה על דעתו התניה של סעיפי התוכנית בהתנהלות כזאת או אחרת של הרשויות המקומיות, כי הוא מבין את הצורך הבוער בצמצום פערים ואת עומק האפליה ותת הפיתוח ברשויות.

התבטאויות של שרי ימין שונים לגבי ההתניות, שצצו רק לאחר הפיגוע בתל אביב, לא קשורות לצרכים הכלכליים והחברתיים של האזרחים הערבים או למשק הישראלי, אלא בעיקר לצרכים הפוליטיים של השרים עצמם, שרואים בתוכנית איום על עתידם הפרלמנטרי. אנו נעמוד מנגד ויחד עם הגורמים המקצועיים במשרדי הממשלה ובחברה האזרחית נוודא כי התוכנית תיושם - ללא תנאי או סייג כלשהוא. זה לא יפתור את כל הבעיות של החברה הערבית, וזה ודאי ייקח זמן, אבל הדרך הארוכה לשוויון בזכויות ובמשאבים המגיעים לציבור הערבי כזכות אזרחית בסיסית, מתחיל בצעדים האלה של הממשלה הזאת, למרות ועל אף פניה המכעיסות והמסיתות.

ראונק נאטור היא מנכ"לית שותפה של עמותת סיכוי ועבד כנאענה הוא מנהל שותף של המחלקה למדיניות שוויונית בעמותת סיכוי