הכותל הוא רק ההתחלה

הכותרות מספרות לנו שיש הסכם היסטורי בין התנועות הלא-אורתודוקסיות לבין ממשלת ישראל לגבי עתידו של הכותל המערבי. נשות הכותל, נשים אמיצות ובראשן ענת הופמן, שמנהלות מאבק דתי ופוליטי אמיץ כבר 27 שנים, הובילו לכך שבפועל קיימת הכרה רישמית של מדינת ישראל בזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים כחלק מהמרחב הציבורי היהודי בישראל. ולא סתם במרחב הציבורי, אלא במקום הנתפש כקדוש ביותר לעם היהודי.

עוד בערוץ הדעות:

מתווה הכותל לא תם ולא נשלם

שלום לך כריס רוק

לא רק זורר. גם אנשים עם מוגבלות מופלים!‏

פי אלף חוק הנכבה

למה הישראלים מאושרים?

מרבית הישראלים והישראליות לא מתפללים באופן יום-יומי בכותל, וגם די התרגלנו למצב הזה שבו גישה למקומות קדושים דורשת מאיתנו מעין תחפושת: נשים לצד אחד, גברים לצד אחר. הצד של הגברים תמיד גדול יותר והנשים יסתפקו בלהציץ מהצד. המציאות הזו נכונה לא רק לכותל, אלא גם ליתר התחומים שנתונים בידי הרבנות והמשרד לשירותי דת ובראשם הדין האישי.

כמו הכותל, גם החתונה הישראלית היא חתונה אורתודוקסית. מה זה אומר בפועל? הפקרת מעמד הנשים בישראל בידי רבנים (כולם גברים) שמקבלים החלטות על סמך ההלכה. ההלכה זרה למרבית אזרחי ואזרחיות מדינת ישראל, אך אין לנו ברירה אחרת. בדומה להפרדה שנהוגה בכותל כך גם מרבית הנשים אינן מדברות בטקס הנישואין שלהן עצמן. וכשלעיתים הזוגיות עולה על שרטון ומחליטים להתגרש, הנשים תלויות בטוב ליבו של הבעל שיסכים לתת להן גט.

ועכשיו למסקנה המתבקשת: לאחר שהכירו באופן רשמי במדינת ישראל בכך שלצד מסלול אורתודוקסי קיים מסלול יהודי שיוויוני, חייבים לאמץ את אותה השיטה גם בסוגיות האחרות בנושאי דת ומדינה. לצד הרבנות אורתודוקסית חייב לקום מערכי שירותים - דתי ואזרחי מקבילים. המסלולים המקבילים יאפשרו נישואים וגירושים אזרחיים או דתיים ליברליים, לכל מי שיבחר בכך, ומסלול אורתודוקסי שינוהל על ידי הרבנות הראשית לישראל.

ההצעה הזו היא פשרה, היא ממשיכה להעניק לאורתודוקסיה יתרון מסוים, והיא מפקירה במובנים מסוימים אורתודוקסים שלא מעוניינים לשתף פעולה עם הרבנות. אבל יחד עם זאת, בהינתן הנתונים הנוכחיים היא מחויבת המציאות. גם המודל שהושג בכותל המערבי הוא לא אידאלי הוא לא ה-הסכם שכולנו היינו רוצים לראות.

 בעולם מתוקן רחבת הכותל המרכזית הייתה נותנת מענה לכל אדם, לתפילתו ולאומנותיו. אבל אין הסכמים אידאלים והפשרה שנוצרה היא טובה דיו ויכולה להיות תחילתה של מהפכה.

ההסכם בכותל הוא הוכחה ניצחת ששינוי אפשרי, גם אם הוא לוקח זמן. המאבק של נשות הכותל מלמד שאנחנו חייבים להמשיך להציב אלטרנטיבה חיובית ומשמעותית. כבר היום עשרות אלפי זוגות בשנה מתחתנים מחוץ לרבנות בטקסים אלטרנטיביים: אזרחי, חילוני, רפורמי, אורתודוקסי או קונסרבטיבי. ההצבעה בטבעת היא המהלך המשמעותי ביותר במאבק ויש בכוחה ליצור שינוי מציאות. בנוסף, למאבק הזה יש שותפים ביהדות התפוצות, שותפים אמיצים שפועלים לקידום החזון של מדינה יהודית פלורליסטית בישראל.

אז הנה לכם, גם אם חשבתם שההישג בכותל לא קשור אליכם באופן ישיר, אפשר לקוות שתהיה לו השפעה מרחיקת לכת על המהות והאופי של המאבק ליהדות מכילה בישראל.

מיקי גיצין, מנכ"ל תנועת ישראל חופשית.