רוצים עתיד? תתחברו למסורת
ה-קרשים שמהם בנו ישראל את המשכן, ועליהם ציווה הקב"ה בה'-הידיעה, אלה עצי השיטים שנטע יעקב. ללמדך, שאם אתה רוצה להביא להשראת השכינה - הרי זה בתנאי שיש מסורת ומורשת אבות
פרשת תרומה פותחת את סדרת הפרשות שעוסקות בהקמת המִשכן וכֵּליו. אותו מִשכן ששימש את אבותינו במדבר, וגם שנים רבות לאחר כניסתנו לארץ - בשילה, במצפה, בגבעון ובבית שמש - עד שהגיע לירושלים.
לזמני הדלקת נרות ויציאת השבת - היכנסו לכאן
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
אותו המשכן יש בו כלים, והבולטים שבהם זה ארון העדות (שם היו לוחות הברית - שברי הלוחות הישנים עם הלוחות החדשים, השניים); שולחן לחם הפנים, המנורה (שם היו מעלים נר תמיד) והמזבח. אלה הכלים העיקריים לעבודת המשכן. זה התאים גם לבית המקדש - זה הראשון וזה השני, שבהם השתמשו באותם כלים מרכזיים.
מאיפה הגיעו הקרשים?
הכלים הללו לא היו ידועים עד כה. "ועשית משכן", "ועשו ארון עצי שיטים",
"ועשית מנורת זהב טהור", "ועשית מזבח (מקטר) קטורת". "ועשית" - תמיד דבר בלתי ידוע. דבר חדש. חוץ מחומר לבניין שמופיע ב-ה'-הידיעה. "ועשית את הקרשים למשכן עצי שיטים עומדים". סוג של עצי ארז, שמהם עושים את המשכן.
לא כתוב "ועשית קרשים", אלא "הקרשים" – ב-ה' הידיעה. מי מכיר אותם? מי יודע עליהם? מדוע זה מופיע ב-ה' הידיעה בניגוד לכל הכלים האחרים? רש"י אומר בשם חז"ל, שיעקב אבינו שתל את הארזים הללו כשירד למצרים ארבעה דורות קודם לכן, וסיפר עליהם לבניו בצוואתו: "יום יבוא ואתם תצאו מפה, ותתגשם ההבטחה האלוקית מברית בין הבתרים. בדרככם לארץ המובטחת, תצטוו להקים משכן. קחו את הקרשים מהארזים הללו שאני שותל, שאני נוטע פה".
אלה היו הקרשים שבני ישראל לקחו איתם בצאתם ממצרים, ולכן אומר הקב"ה למשה את הדבר היחידי ב-ה' הידיעה: "ועשית את הקרשים למשכן". עצי שיטים, אותם עצי ארז שנטע יעקב, עומדים במצב הכן, מיועדים למעמד הזה של "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם".
התנאי: מסורת
מה אני למד מזה? הרי אפשר היה לקחת כמה קרשים גם במדבר. בני ישראל הגיעו למקום ששמו אֵילים. היו שם 70 תמרים. 70 עצי דקל. אי אפשר היה להמציא כמה קרשים למשכן? 20 אמות? 30 אמות? כל האורך והרוחב של המשכן.
ללמדך, שאם אתה רוצה להביא להשראת השכינה - "ושכנתי בתוכם" – הרי זה בתנאי שיש מסורת ומורשת אבות. בתנאי שיש המשכיות של "דור לדור יביע אומר". לכן, רק מן הקרשים הללו, שיעקב אבינו שתל לפני ארבעה דורות, ברדתו מצרים - נצטווינו להקים את המשכן.
יכולנו להשתמש בעצים אחרים שמצאנו אי-שם בנווה, או בקדש ברנע, או בכל מקום על שפת ים סוף. אבל המשכן שה' מוכן לשכון בתוכו, של "ושכנתי בתוכם", הוא רק אם הם יודעים לכבד את מורשת בית אבא ובית סבא. יעקב אבינו עצמו לקח את האילן למצרים מהאשל ששתל סבא שלו, אברהם אבינו ("וייטע אשל בבאר שבע"). וכך מאברהם ליעקב ומיעקב ליוצאי מצרים, אלה ה-קרשים, בה' הידיעה, שמהם הוקם המשכן.
לפנייה לכתב/ת 
