כסיסת ציפורניים: מחדירה לגוף וירוסים וחיידקים צואתיים
מאות אלפי ישראלים מכורים לכסיסת ציפורניים אובססיבית שלא רק מכערת את כפות הידיים שלכם, אלא גם טומנת בחובה לא מעט סיכונים. הנה מה שאתם מכניסים לפה יחד עם הציפורן האכולה, ואיך אפשר להיגמל מההרגל
גם אתם כוססים ציפורניים באובססיביות? רגע לפני שאתם דוחפים שוב את האצבעות שלכם לפה, ונוגסים בקצה הציפורן כדאי לכם לקרוא את הכתבה הבאה. לא בטוח שתרצו להמשיך בהרגל הזה, ולא רק מבחינה אסתטית.
אליעז רז רוקח סופר-פארם, אומר כי הבעיה הגדולה היא שכסיסת הצפרניים לעיתים מתחילה בגלל חוסר שקט או מתח, אך עלולה להתפתח בהמשך להתמכרות, ולכן קשה לעתים להיגמל ממנה.
אבל לפני הגמילה, כדאי להכיר להתחיל בהיכרות קצרה עם קצות האצבעות שלנו. הציפורניים הן חלבון קשה הקרוי קראטין, והוא למעשה צורה מסויימת של השיער, השייך למערכת העור. הקצה החופשי של הציפורן, שעובר מעבר לאצבע, אינו כולל עצבים ולכן אנו לא חשים מאומה בעת גזירת הציפורניים או בעת כסיסתן.
הציפורן גדלה בקצב ממוצע של 0.1 מילימטר ליממה, כלומר סנטימטר כל 100 ימים. כדי שציפורן היד תצמח מחדש במלואה, נחוצים ארבעה עד שישה חודשים. מנגד, לציפורני בהונות הרגליים לוקח 12 עד 18 חודשים לצמוח מחדש. עם זאת, קצב הגדילה תלוי בהרבה משתנים ובהם הגיל, העונה בשנה, וגורמים תורשתיים.
עוד כתבות במדור פארם נט
שריד מימי קדם
ציפורניים היו אחד המאפיינים המרכזיים אצל הפרימאטים, ובהם בני האדם הקדמוניים, שהפרידו אותם מיונקים אחרים. הציפורניים היו בעצם צורה שטוחה יותר של טְפָרים – מעין ציפורניים ארוכות וקמורות בקצות אצבעותיהם של זוחלים, עופות ויונקים שונים.
הטפרים הללו משמשים את בעלי החיים כדי לאחוז, לטפס, לשרוט ולחפור. מדענים סבורים שלאורך האבולוציה הפרימאטים איבדו את הטפרים לטובת הציפורניים השטוחות יותר. בעוד שטפרים העניקו אחיזה מצויינת בעיקר בטיפוס על עצים, הם הקשו על גופים רחבים בתנועה והיו כבדי משקל.
מאובנים מלפני כשניים וחצי מיליון שנים, הראו שבני האדם הקדמונים החלו לפתח אצבעות רחבות יותר, ועמם גם ציפורניים קצרות ושטוחות.
ויש עוד סיבה אבולוציונית להימצאותן של הציפורניים: הן ראי למתרחש בגוף ויכולות לסמן לנו על מחלות ובעיות רבות הדורשות טיפול. ציפורניים בריאות, נקיות ומטופחות בכפות הידיים והרגליים הן אחד הסימנים החיצוניים המובהקים בגופנו לאסתטיקה, נקיון, יופי ובריאות.
לא בכדי מקפידים היום לא רק נשים אלא גם גברים לבקר אצל קוסמטיקאית לטיפול מניקור ופדיקור, שכן מראה האצבעות עשוי להיות גם כרטיס ביקור.
כך למשל, פסים לבנים על הציפורניים הנקראים לויקוניכיה, עשויים לרמז על חבלה בציפורן. אלו למעשה בועות אוויר זעירות הלכודות בתוך שכבות הציפורן. הפסים הלבנים ככל הנראים עוברים בתורשה וחולפים מאליהם.
כאחוז מהאוכלוסיה סובל מהתאלות הציפורניים, מצב המעניק לאצבע צורה של "מקל תיפוף". מדובר בעיוות של קצות האצבעות והציפורניים הקשור למגוון רחב של מחלות, רובן מחלות לב וריאות.
אצל כ-40% מהסובלים מהתאלות הציפורניים ישנה מחלה חמורה. אצל היתר מדובר בתופעה חסרת חשיבות רפואית, ללא הסבר וללא קשר למחלה כלשהי.
עיוותים של הציפורניים מתרחשים גם במחלת הפסוריאזיס, בפטרת הציפורניים. ציפורניים צהובות מופיעות בפטרת ואצל מעשנים.
פס שחור עשוי להופיע בחולי סרטן העור מלאנומה. ציפורניים צהובות עכורות ו"אכולות" מופיעות גם במצבי פטרת הציפורניים שעלולה להתרחש גם אצל חולי סוכרת, חולי HIV, ומדוכאי חיסון.
מיליוני חיידקים וביצי תולעים
אין כמעט מי שלא כסס מפעם לפעם את הציפורניים, אך חלק עושים זאת באובססיה, לעתים גם עד זוב דם. הכסיסה הזו לא תהרוג אתכם, אבל בהחלט תחדיר לחלל הפה שלכם את שלל המיקרואורגניזמים הבאים:
חיידקים צואתיים: מושבות של מיליוני חיידקי אי קולי, אנטרובקטר ואחרים ממלאים את אצבעותיכם, בעיקר לאחר ביקור בחדר השירותים והאסלה. הם נמצאים גם על גבי שלטים רחוקים, ידיות, מקלדת מחשב ועכברים. עם הכסיסה, אתם מחדירים אותם לפה, מה שעלול להסתיים בכאבי בטן ושילשולים.
וירוסים: כף היד מפוצצת בשלל וירוסים, אם לאחר שחיטטתם או קינחתם את האף, לחצתם יד, או נגעתם במשטחים שונים.
תולעים: במיוחד אם יש לכם בבית ילדים קטנים, דעו שהמקום החביב ביותר על ביצי התולעים להסתתר בו הוא מתחת לציפורניים. וזו גם דרך ההדבקה העיקרית של התולעים: הביצים מוחדרות לפה על ידי הכסיסה, עוברות למעיים שם הן בוקעות, הופכות לתולעים וגורמות לצרות לכל בני הבית.
זיהומים דנטליים: הכסיסה מחדירה גם לחלל הפה עצמו שלל חיידקים נגיפים ופטריות. נכון, הפה אמנם אינו סטרילי והוא מזוהם בעצמו, אך נגיסה בציפורן יכולה להחדיר בין מרווחי השיניים ולתוך החניכיים את החיידקים הללו, שם הם עלולים לגרום לדלקת חניכיים –ג'ינג'יביטיס, לאבצסים עד להרס השן.
הנגיסה בציפורן הקשוחה, עלולה לגרום גם לשינויים בעמדת השיניים ולטווח ארוך הדבר עלול לגרום לתזוזת שיניים או שבירה של סתימות וכתרים.
הטיפולים היעילים
אליעז רז רוקח סופר-פארם מוסיף ואומר כי כסיסה ארוכת שנים עלולה לגרום לשינויים ברקמה הציפורן ולהביא לידי שינויים במבנה ובמרקם הציפורן והעור שסביב לה, ולכן מומלץ להשתמש בתכשירים משקמים.
קיימים בשוק תכשירים המסייעים לגמילה מכסיסת צפרניים, והעוזרים לשקים את הציפורן והעור שסביב לה.
1. "מרה" (דקסל) - תכשיר תרופתי וותיק ויעיל המגיע בצורה של לק, למריחה על הציפרוניים פעמיים ביממה. התכשיר מותיר טעם מר מאוד הנשאר על המקום למשך שעות רבות ובכך מפחית את היכולת לכסוס. התכשיר אינו רעיל, וניתן להשתמש בו גם בילדים קטנים.
2. פלקסיטול קרם ציפרוניים (אלטמן) - קרם המחזק את הציפורן והעור שסביב לה, לשיקום וטיפוח.
3. לק SILILEVO - לק המחדיר מינרלים וחומרים מעודדי החדשות העור (כגון: סיליקה, MSM וקרטין) לחיזוק ושיקום צפרניים כסוסות, או עם מגועות בפטרת, או הפגועות מפסוריאזיס.
4. לק EMTRIX - לק לשיקום הציפורן לאחר כסיסה ובמקרים של פטרת או פסוריאזיס. מבוסס על חומצה לקטית ואוריאה, חומרים אשר מזינים ומעניקים סביבה תומכת להתחדשות הציפורן
5. פורמולת HSN (סולגאר) - תוסף מזון המכיל מינרלים וויטמינים החיוניים לחיזור וחידוש רקמות החיבור שלנו (עור, שיער, צפרניים). מכיל שילוב יעיל של מינרלים, חומצות אמינו, ויטמים C .
באתר הוויטמינים של סופר-פארם כבר ביקרתם?
לפנייה לכתב/ת 
