קנס 40 אלף שקל ל"בני הדייג" על העסקת זרים
בכמה ביקורות שנערכו בעשור שעבר במסעדה בנמל ת"א נמצאו עובדים ללא היתר מסין, מאוקראינה ומהרשות הפלסטינית. ההנהלה ערערה על הקנס, אך נדחתה
פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:
- שופטת: לא הבן שלך? העיקר שלא יהיה ממזר
- כבר לא דתייה? לא תקבלי את הילדים לסופ"ש
- שופט נגד "גבעתי": הפציעה החריפה בטירונות
- נהג זוכה: שוטר לא ידע על נוהל חדש ל"ינשוף"
כתבי האישום שהוגשו נגד המסעדה ומנהליה התבססו על כמה ביקורות שנערכו במקום בשנים 2007-2005 ובמסגרתן נמצאו שני עובדים אזרחי סין, שני פלסטינים ואזרח אוקראיני מועסקים ללא היתר בעבודות מטבח. בית הדין האזורי בתל אביב הרשיע את החברה ביחס לעובד האוקראיני ולאחד העובדים הסינים, וזיכה אותה ביחס לעובד הסיני השני ולעובדים הפלסטינים, שכן המדינה לא הוכיחה לגביהם שהועסקו ללא היתר.
על החברה הוטל קנס של 40 אלף שקל בפריסה ל-10 תשלומים. מנהלי המסעדה זוכו מכל כתבי האישום כיוון שלא הוכח ששימשו כמנהלים בפועל.
בערעור שהגישה לבית הדין הארצי טענה החברה שהתיק המשטרתי נגנז ולכן כתב האישום נגדה הוגש בחוסר סמכות. היא טענה לפגמים בחומר החקירה שמצדיקים ביטול כתבי האישום והוסיפה שבבית הדין לא הוכחו זהות המעסיק והעובדים. לדבריה, דו"ח הפקח לעניין העובד האוקראיני אינו קביל שכן הוא העיד ש"אינו זוכר כלום". לעניין העונש טענה החברה כי הוא חמור מדי שכן העובדים לא פגעו בעובדים מקומיים, שממילא אינם מעוניינים לעבוד בעבודות כאלה.
המדינה טענה מנגד שהתיק לא נגנז אלא הועבר למשרד התמ"ת, והוסיפה כי לא נפל כל פגם בזיהוי העובדים. על פי המדינה, הפקח אישר את הדו"ח בעדותו ולכן הוא קביל. ביחס לעונש היא טענה שהחברה שילמה כבר תשעה קנסות על עבירות דומות ולכן יש להרתיע אותה.
עבירה חמורה
השופטים ורדה וירט-ליבנה, אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה דחו את הערעור של בני הדייג על ההרשעה. לדבריהם, חלק ניכר מטענות החברה נוגע לממצאים עובדתיים שקבע בית הדין האזורי וערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאים אלה בדרך כלל. השופטים הוסיפו שמשרד התמ"ת יכול להגיש כתב אישום גם אם התיק במשטרה נסגר.
כמו כן נדחו טענות החברה לעניין היעדר הוכחת זהות המעסיק והעובדים ונקבע כי הוצג דו"ח קופה שלפיו החברה היא שהפעילה את המסעדה, מה גם שהעובדים הזרים נתפסו לבושים במדי החברה בעת שעסקו בעבודות מטבח. היעדר צילום הדרכונים של העובדים אינו פוגע בזיהויים לאור הראיות האחרות, קבעו השופטים.
לעניין גזר הדין הבהירו השופטים: "מדובר בעבירה חמורה, הפוגעת בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם 'עבודה זולה'". לפיכך נקבע שאין הצדקה להתערב בגובה הקנס.
השופטים גם דחו בקשה שהגישו המנהלים לפיצוי על זיכויים האישי, וקבעו כי החוק מאפשר מתן פיצויים לנאשם כשלא היה יסוד לאשמה, תנאים שלא מתקיימים במקרה זה. בסיכומו של דבר דחה בית הדין את כל הערעורים.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- ב"כ המערערים: עו"ד אורי רון
- ב"כ המשיבה: עו"ד שרון פיליפסון-אברהם ועו"ד ענבר סהראי
- עו"ד נטלי צרף-רביב עוסקת בדיני עבודה
- הכותבת לא ייצגה בתיק
לפנייה לכתב/ת 
