"זה היה לי כמו עבודה זרה": אייל כהן בטור אישי - וקליפ מחאה
"במקום לזרוע ולקצור אני מוקף בבירוקרטיה, כתבתי בשיר החדש 'במקום' – כי גיליתי שגם האמנות מוקפת בבירוקרטיה. זה לא טבעי ופשוט להוציא לעולם את היצירה. לקחתי עט ויריתי כמו חיצים על הדף, והנה נולד מן שיר-מחאה עצמית שכזאת". אייל כהן מגיש קליפ חדש, בדרך לאלבום בכורה
כשעליתי לבמה לראשונה בתוכנית The Voice, היה לי ברור שאני עושה צעד מאוד משמעותי. עליתי על טיל ולא ידעתי היכן הוא יפול ואם יתרסק. היום, במבט לאחור, אני מבסוט מהטיסה המהירה. אני שמח שעל אף העוצמות שיש במקום הזה, והשלבים שנמתחו על פני כמעט שנה שלמה, לא איבדתי את עצמי. הצלחתי להרגיש ולהתרגש, המשכתי לבוז קצת למצלמה (תוך כדי אהבה גדולה לצלמים והצוות כמובן), ובעיקר למדתי המון על עצמי ועל העולם.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"במקום לזרוע ולקצור אני מוקף בבירוקרטיה", כתבתי בשיר החדש "במקום" – כי גיליתי שגם האמנות מוקפת בבירוקרטיה. זה לא טבעי ופשוט להוציא לעולם את היצירה. כמות האפשרויות, הפגישות והאסטרטגיות שנתקלתי בהן מאז "הגמר הגדול" הציפה אותי לגמרי. זה היה לי - ועדיין - כמו עבודה זרה. במקום להתרענן במים, עובדים את עגל הזהב.
עוד תרבות בערוץ היהדות:
- אלבום: לא בשם אחי: יוסף חיים שוואקי רוצה לפרוץ
- פרויקט: הפייטנית הגדולה: חזנים שרים שושנה דמארי
- סדרה: מביטים מבחוץ: "שטיסל" פוגש את החרדים לשעבר
- סינגל: הנשמה הטהורה: נאוה ברוכין מורידה את הכיסויים
אחרי חודשים ארוכים שבהם, במקביל להופעות, עיכלתי את הזבנג המהיר - הגעתי לאנשים שמאפשרים לשירים שלי להמריא יפה. הכרתי את היוצר והמפיק יהוא ירון, וצירפנו נגנים מיוחדים ומעולים. נכנסנו לאולפן ונולדו שני סינגלים שזכו לפרגונים ולמחמאות מכל מבקרי המוזיקה.
אני מרגיש שפילסתי דרך שמתאימה לי בול, ועכשיו גם כשאני רץ אני זוכר לנשום ונהנה מזה מאוד. בצעדים האחרונים של ההקלטות התחלתי בפרויקט "גיוס המונים", וכל אחד שרוכש את האלבום הקרוב, בעצם משחרר את השירים עוד קצת מחבלי הבירוקרטיה.
אם הפער לא ממש נסגר, לפחות שנצחק אותו
לפני כמה שנים, בעוד אחד מהרגעים שבהם אתה חש בפער העצום בין המקום שבו אתה נמצא, לאיפה שרצית ויכולת להיות - לקחתי עט ויריתי כמו חיצים על הדף, והנה נולד מן שיר-מחאה עצמית שכזאת. המילים העוקצות זימנו דווקא לחן קליל, כאילו שאם הפער לא ממש נסגר, לפחות שנצחק אותו. נחגוג את הפספוסים של חיינו במקום להתייסר מהם.
כשאני מבצע את "במקום" בהופעות, אני קולט את החיוך מתפשט בקהל. נהנים מהשורות המתגלגלות. בדרך כלל אני גם מתקיל אנשים, ומציע להם להוסיף שורה בספונטניות, ואכן כמעט תמיד מישהו זורק איזה "במקום" משלו. לכן זה נראה לי שיר שנועד לאנרגיה "חיה" שיש בהופעה טובה, ופחות כשיר אולפן באלבום שבדרך. הכי טבעי היה לנו להוציא אותו כקליפ במקום תזזיתי וחם. התחשק לי לצאת מ"ממבצרי המוכר והסגור", והחלטנו לצלם באווירה הצבעונית שאופפת את שוק הכרמל.
פייר? כשהגעתי לשם זה נראה לי פתאום כרעיון גרוע. להתחיל לשיר באמצע השוק? לרקוד? המבוכה איימה לחנוק אותי! ואז מילות השיר החלו לזרום לי במוח, ירדו אל הלב וצעקו לי להשתחרר. אני מבסוט לומר שהיום הזה התהפך לי לאחד הימים הכיפיים והמיוחדים בתקופה האחרונה. אנשים ביקשו לשיר, להצטלם, הצטרפו לריקוד, פתחו את הבסטות - ועפנו גבוה באהבה. התוצאה לפניכם בבכורה, גולשי ynet יהדות האהובים.
אני שמח להזמין את כל מי שנהנה באחת ההופעות, שאהב את השירים, מי שמאמין שזה יכול לחולל משהו במקום הקטן שלנו (אני מאמין בזה), ללחוץ על הלינק, ולבחור באחת מהתשורות. לתמוך בגדילה של הדבר הזה.
והנה עכשיו, דרך הקליפ, מסתבר שאפילו עם המצלמה פיתחתי יחסים בריאים יותר. סגירת מעגל מגניבה, לא?
לפנייה לכתב/ת 
