מי מפחד מהאלה העברית

ממצאים ארכיאולוגיים בדמות אלת פריון הוזכרו בתקופה האחרונה שוב ושוב כשנמצאו בידי ילדים בטיולים באתרים שונים בארץ. בדרך כלל הופיעה הידיעה כ"פיקנטריה" נחמדה, ודובר עליה בהקשרה של עבודת פולחן זרה ששררה בארץ כנען בזמן העתיק.

עוד בערוץ הדעות:

תאונות עבודה אינן גזירת גורל

אל תביאו מחו"ל - תשקיעו בישראל

נתניהו מוודא שהערבים לא ינהרו לקלפיות

ראש הנחש: החרם האקדמי על ישראל

אולם, תפיסה דתית זו היא תוצאה של אחת המניפולציות הפטריארכליות הגסות והדכאניות ביותר שהתרחשו בדת ישראל במהלך הזמנים. למעשה, מחקר דת ישראל הקדומה מראה כי פולחן האלה נחשב לפולחן לגיטימי בדת ישראל, וחלק בלתי נפרד מחיי האמונה שלה. כתובות המציינות את האמונה באל יהווה ובת זוגו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות ואישרו את הסברה המחקרית כי המונותיאיזם המוחלט שמציג לנו הטקסט המקראי הינו תוצר של צנזורה ועריכה מאוחרת מניפולטיבית באופיה.

הטקסטים הנבואיים המדמים את ישראל לרעיית האל, הינם למעשה, טוענים החוקרים, מטאפורה שמקורה בנוכחותה של רעייה מיתולוגית. כך גם ספר משלי, המתאר את הישות הרוחנית הנקבית "חוכמה", מסגיר למעשה את נוכחותה המצונזרת של בת הזוג האלוהית המוערצת בישראל הקדומה. הכרובים המכונפים המלווים את ארון ה', כמו גם השרפים המעופפים המלווים את הקדושה האלוהית במעשה המרכבה של יחזקאל, הם עוד ועוד שרידים לנוכחותה של האלה בדתנו.

נוכחות זו ליוותה את נשות ישראל וסימלה את עוצמתן הרוחנית, ושותפותן בקדושה, בהנהגה ובהובלת החזון הדתי. הדרך לנשל את הנשים ממעוזי הכוח הייתה לנתקן ממורשתן המטריארכלית. מורשת זו טושטשה, נמחקה והועלמה, בדרך שלא הייתה מביישת היום את מנתצי העתיקות ומבזי אתרי הפולחן מבית מדרשה של האיסלאם הקיצוני.

האלה העברית וחלקה בדת ישראל ובחיי הפולחן העבריים, נדחקו והוכנעו, וכך גם מקומן המשמעותי של נציגותיה, הנשים, בהובלה

 ובעיצוב המסורת והמורשת. המנהיגים הדתיים הציבו במוקד את האל האב, כמושל יחיד בעולם, ובכך הבטיחו את שליטתם הבלעדית כמייצגי כוחו ואיכויותיו הזכריות. כך הם גם הבטיחו את שוליותן הדתית והמנהיגותית של נשות ישראל, שנותרו יתומות מ"האם הגדולה" שייצגה אותן, את תרבותן ואת חווית עולמן.

כך הפכה מורשת ישראל למורשת האבות - ולא האימהות, והדת העברית התגבשה כדת זכרית, המכחישה את "האלה הגדולה", שנכחה והוותה בה בעברה. וכשדמויות אלות צצות לפתע מתוך האדמה, מרמזות ומלחשות על מסורתה המפוארת והנשכחת של האלה העברית, אנו ממשיכים את עבודת ההכחשה והניתוץ התיאולוגית, ומפטירים באמונה שלמה "עבודה זרה...".

ד"ר דבורה לדרמן דניאלי היא מרצה במכללת דויד ילין וחוקרת בתחום המסורות הנשיות במקרא