שיימינג ככלי שיפוטי
האמנם האקט הזה של שיימינג לסרבן גט, במשמעותו הרחבה, באמת מכבד את ההלכה היהודית? האם לא ניתן היה, האם לא ראוי היה לפתור את העניין, גם הלכתית, בדרך אחרת?
הרשתות החברתיות עמוסות בפוסטים שמתחרים זה בזה בתיאור הצורך להתגייס לשיימינג הרבני על ד"ר עודד גז, סרבן הגט. באיזו חדווה הצטרפנו כולנו לאקט המפוקפק הזה. מתקשרים או מסמסים, ואז מדווחים מה עשינו ומה אמרנו. המהדרין גם צילמו מסך. מקדשים שם בית הדין האמיץ ברבים. ככה יעשה לאיש שבית הדין חפץ להשפילו.
עוד בערוץ הדעות:
אל תביאו מחו"ל - תשקיעו בישראל
נתניהו מוודא שהערבים לא ינהרו לקלפיות
האיום הנשקף מזכויות אדם
מגיע לגז שנביישו. הוא כפי הנראה מנוול גדול. אבל שיימינג ממלכתי? שיימינג בחסות המדינה? חשבנו מה המהלך הזה עושה לילדים? איך הוא מציג את האישה? ואם ההלכה מעניינת אותנו, ועבור חלק מהמסמסים התשובה בהחלט חיובית, האמנם האקט הזה, במשמעותו הרחבה, באמת מכבד את ההלכה היהודית? האם לא ניתן היה, האם לא ראוי היה לפתור את העניין, גם הלכתית, בדרך אחרת?
בואו נדבר רגע על סוציולוגיה. הרי במקרים הפוכים, כשהאישה היא הסרבנית, ההלכה (בפרשנותה האורתודוקסית), יודעת לפתור את העניין אחרת לגמרי. 100 רבנים - כולם גברים, כמובן - היו חותמים על היתר לשאת אישה שנייה ומבחינה הלכתית העניין היה נפתר. החוק הישראלי, אגב, היה מגבה זאת (ישנם כעשרה מקרים כאלה בשנה בישראל). אבל כשהגבר מסרב, כמה מפתיע, לא התפתח שום מנגנון הלכתי מקביל. למה? כי ההלכה לומדת להיות אנושית, וגמישה, וחומלת לשני הצדדים רק כששני הצדדים שותפים-שווים לפרשנות שלה. כשהפרשנות נתונה בידי הרבנים, והיכולת להיות רב מותנית בכך שנולדת גבר, ההלכה רגישה יותר, מבחינה סוציולוגית, כשהיא מחפשת פתרונות לצד שמרגיש את הנעל הלוחצת על רגלו שלו.
אך הבעיה כאן רחבה יותר. ראשית-עוון היא העובדה שהמדינה, מתוקף חוק, העניקה את מפתחות המעמד האישי בישראל, נישואין וגירושין, לידי כוהני הדתות. יהודים מסורים לידיה של הרבנות הראשית, אבל גם נוצרים ומוסלמים נתונים בסד הלא קדוש הזה. והרי ניתן לקיים מערכת מכובדת ומכבדת של נישואים דתיים גם במדינה שרושמת רק נישואים אזרחיים. כך בארה"ב; כך במדינות רבות באירופה; ובכולן יהודים דתיים חיים, נישאים ומתגרשים. אולם בהנחה שאין כרגע כוח פוליטי שיכול להפוך סדרי עולם בתחום זה בישראל, האמנם גישת בית הדין, שנשענת על ההלכה בפרשנותה האורתודוקסית הצרה, היא היחידה האפשרית?
אז זהו, שלא. היהדות הקונסרבטיבית, שבה גברים ונשים מכהנים כרבנים ורבות, כמו גם כמה הוגים ורבנים מתונים באורתודוקסיה המודרנית, מצדדים באימוץ פתרון הלכתי אחר, שהיה
אולי מייתר את השיימינג המגוחך הזה ואת הסבל שהוא מעולל למעגלים קשורים. מדובר על 'הפקעת קידושין', מנגנון הלכתי יצירתי ואמיץ, ששורשיו בתלמוד, ואשר מאפשר בנסיבות מסוימות, קיצוניות, להפקיע קידושין כדי לבטל תוקפם של נישואים בין בני זוג. זה לא פשוט, ולא אוטומטי, ולא בקלות ראש מקבלים החלטה כזו, אבל הלכה שאיבדה את האומץ ללכת לא תצלח להתמודד עם תמורות הזמן. הרי כך בדיוק שמרה ההלכה על חיוניותה עד הדורות האחרונים בהם נתקפו משמריה בחרדה, והקפיאוה.
האם יש סיכוי שפתרון כזה יאומץ על ידי בית הדין הרבני בישראל, הנהנה מתוקף חוק ממונופול? אין צורך להשיב. עוד לא קמה הרודנות שתכריז על קיצה בעצמה.
עו"ד יזהר הס הוא מנכ"ל התנועה המסורתית
לפנייה לכתב/ת 
