שתף קטע נבחר

איך למחוק עד 70% מהחוב ללא פשיטת רגל?

הרפורמה בהליכי פשיטת הרגל אמנם הקלה מאוד על חייבים בישראל, אבל זו לא האופציה היחידה. כך פועל הליך הסדר חובות לפי סעיף 19א'

 

אילוסטרציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

כיצד יש לפעול כשנקלעים לחובות גבוהים? במקום לפנות לייעוץ שיסייע לפתור את הבעיה באופן המהיר ביותר, רבים נוטים להתבייש, מסתגרים בעצמם ונמנעים מחיפוש אחר פתרון שיאפשר להם לפתוח דף חדש.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

כך, חייבים רבים "כולאים" את עצמם בהוצאה לפועל שנים רבות, כפופים להליכי גבייה טורדניים, עיקולים והגבלות, בעוד שהחובות שלהם ממשיכים לצבור ריביות גבוהות.

 

בשנים האחרונות צבר תאוצה הליך פשיטת הרגל אשר עבר רפורמה ב-2013, והעניק לחייבים רבים פתח לתקווה ומחיקת חובות. ואולם, בטור זה אתמקד דווקא באותם חייבים שאינם מעוניינים לפנות להליך פשיטת הרגל אלא להליכי הסדר חובות.

 

כך למשל, הליך הסדר חובות לפי סעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל, המאפשר לחייב למחוק עד 70% מחובותיו.

 

מהו הליך הסדר נושים?

סעיף 19א' לפקודה מאפשר לאדם שחובותיו עולים על 34,963 שקל להגיש בבית המשפט המחוזי באזור מגוריו בקשה להסדר עם נושיו עוד בטרם נפתחו נגדו הליכי פשיטת רגל. אישור ההסדר נתון לשיקול דעת בית המשפט, שיבחן את סבירות ההסדר ואת התנהלות החייב.

 

בהתאם לתנאי ההליך, במסגרת הבקשה על החייב להציע לפחות 30% מכל חוב לא מובטח, שהיה חוב בר תביעה אילו היה ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה, לרבות הפרשי הצמדה על אותו חוב עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה.

 

כלומר, הליך זה מהווה פתרון אופטימלי לאותם חייבים שיכולים לגייס לפחות 30% מסך החובות שלהם, ומעוניינים לסיים את חובותיהם בזמן קצר, ותוך הימנעות מהליך פשיטת רגל.

 

כיצד ההליך מתנהל?

הליך של הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה כולל כמה שלבים.

 

בשלב ראשון פונה החייב לבית המשפט המחוזי בבקשה לאישור הסדר עם נושיו. עליו לציין בבקשה ובתצהיר שהוא אינו יכול לשלם את חובותיו, ולכן הוא מציע 30% מגובה החובות שיאושרו. בית המשפט מאפשר לכונס הרשמי להגיב לבקשה ולאחר מכן ממנה נאמן (עורך דין מטעמו), אשר מפקח על ההליך, בודק את תביעות החוב, מצמצם ריביות ומלווה את הצדדים עד להסדר המיוחל.

 

תנאי למתן אישור להצעת ההסדר על ידי בית המשפט הוא שניתן אישור להצעת ההסדר על ידי רוב הנושים, ויחד עם זאת, שיש להם 75% מסך החובות.

 

יש לציין כי בית המשפט רשאי לאשר את ההסדר המוצע אם יש בו תועלת לכלל הנושים, זאת אף אם יש נושה שמתנגד להצעה.

 

בשלב השני החייב משלם מעין "דמי רצינות" על חשבון הצעת ההסדר. לאחר מכן מתחיל תהליך שאורך כמה חודשים, וכולל אסיפות נושים וניסיון להגיע להסדר שיהיה לשביעות רצון כל הצדדים.

 

בסופו של ההליך נקבע מועד לדיון, שבו מתבקש בית המשפט לאשר את ההסדר. משאושר ההסכם על ידי בית המשפט והחייב עמד בתנאיו, יקבל החייב צו הפטר מחובותיו והוא יכול לצאת לדרך חדשה ללא חובות. חשוב לציין כי במקרה שבו הנושים מתנגדים לסך של 30%, ניתן להגדיל את ההצעה.

 

בשל העובדה שהחובות נבדקים ומצמצמים ריביות, הצעה גבוהה יותר עדיין מהווה פתרון משתלם כשהנסיבות מאפשרות.

 

אזרחים רבים נקלעים לחובות גדולים שאינם יכולים לפרוע במלואם. במצב כזה, חשוב לדעת מהם הפתרונות שהחוק מציע, על מנת לבחור בדרך היעילה והמהירה ביותר, בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

 

גם הליך פשיטת רגל מהווה אופציה ראויה כאשר אין לחייב דרך לפרוע את חובותיו, במיוחד לאור הרפורמה שהקלה את ההליך עבור החייבים, אפשרה להם להיות ללא עיקולים והגבלות, עם חשבון בנק על בסיס מזומן ואפילו לנהל עוסק מורשה במקרים מסוימים.

 

ואולם, חשוב לדעת כי כאשר הנסיבות מאפשרות זאת, והחייב יכול לגייס לפחות 30% מגובה החובות, ניתן לפנות להליך מהיר יותר ללא פשיטת רגל.

 

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

עו"ד רותם זיגדון עוסקת בדיני פשיטות רגל והוצאה לפועל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אילוסטרציה
צילום: shutterstock
צילום: יניב נגר
עו"ד רותם זיגדון
צילום: יניב נגר
מומלצים