דרמה בשוק ההלוואות: האם נקבל אשראי בזול?
בעוד כשנתיים יוקם בישראל מאגר נתוני אשראי מרכזי על משקי הבית, במטרה להגביר את התחרות בשוק ההלוואות ולהוזיל את הריבית. למרות שבבנק ישראל ובאוצר מבטיחים הגנה מקסימלית מזליגת מידע, יש מי שחוששים מפגיעה בפרטיות. אז האם נרוויח או נפסיד?
חצי שנה אחרי שהגישו שרת המשפטים ושר האוצר את חוק נתוני אשראי החדש לאישור הממשלה, וכמעט 14 שנה אחרי שהחל להתגלגל במתכונתו הראשונית, הוסר המכשול האחרון להקמת מאגר נתוני אשראי בישראל. מדובר במאגר שעשוי להוזיל למשקי הבית את הריבית על ההלוואות, אולם מעלה חששות כבדים בנוגע לפגיעה אפשרית בפרטיות הצרכנים.
החלטתם לקחת הלוואה? כדאי שתזדרזו
ועדת הכלכלה של הכנסת, בנוכחות שר האוצר כחלון, שרת המשפטים שקד ונגידת בנק ישראל פלוג, אישרה היום (ב') את החוק, אחרי לא מעט דיונים, והוא יועבר לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, לקראת התחלת הקמת המאגר.
בעוד רבים במערכת מאמינים כי מדובר בבשורה גדולה לציבור צרכני האשראי בישראל, נשמעו גם לא מעט קולות נגד אישור החוק, שהלכו והתחזקו בחודשים האחרונים. המתנגדים הזהירו כי המהלך יפגע בחלק מהלווים, ולמעשה יקשה עליהם לקבל אשראי. בנוסף נטען גם כי מדובר במהלך שיפגע בפרטיות ובחסיון המידע.
מהו חוק נתוני אשראי צרכני?
למעשה מטרת החוק היא לפתוח את שוק האשראי הריכוזי לתחרות, לאפשר הוזלת ריבית ללווים ולצמצם פניה של לווים לשוק האפור.
כיום, עיקר המידע אודות הלקוחות – על מצבם הפיננסי, עמידתם בהחזר הלוואות ורמת הסיכון שלהם, מצוי בקרב הבנקים הגדולים במשק. דבר זה מקנה לבנקים יתרון תחרותי משמעותי ומעכב את התחרות בשוק האשראי הקמעונאי.
לקוח המעוניין לקבל הלוואה מחוץ לבנק, למשל מחברת כרטיסי האשראי, נאלץ לשלם פרמיה נוספת עבור תוספת סיכון. זאת כיוון שלחברת האשראי אין נתונים מלאים אודות הלקוח - האם מדובר בלקוח "טוב" שמחזיר הלוואות בזמן או לקוח בעייתי שאינו מחזיר הלוואות בזמן. אם לא די בכך, למעשה הלקוח מממן גם את האנליזה הנערכת לגביו במטרה לבחון את רמת הסיכון שלו.
מהמציאות הזו נפגעים לא מעט משקי בית ועסקים קטנים שנאלצים לשלם יותר, ללא סיבה אמיתית.
כדי לפתור בעיה זו, החוק החדש מציע לרכז במאגר מידע אחד את כל הנתונים הפיננסיים של ציבור משקי הבית. המאגר הזה יכיל למעשה את כל הנתונים הנדרשים כדי לקבוע מה דירוג האשראי של הלקוח. את המידע הזה יוכל לקבל הגוף הפיננסי שממנו מבקש הלקוח לקבל הלוואה, ובהתאם יקבע אותו גוף מה גובה הריבית הרלוונטי לאותו לקוח.
המאגר ,שינוהל על ידי בנק ישראל, יהווה כלי לבחינת הסיכונים במתן אשראי ללקוחות ואף יסייע באיתור לקוחות פוטנציאליים להלוואה. הרעיון הוא שהגברת השיתוף בנתוני אשראי צפויה לקדם תחרות בין מלווים על מתן אשראי, להגדיל את היקף האשראי המוצע ללקוחות, ולשפר את תנאי האשראי עבור צרכנים רבים.
מי יספק את הנתונים למאגר?
את הנתונים יספקו הגופים הפיננסיים ואף גופים ציבוריים - כונס הנכסים הרשמי, לשכת ההוצאה לפועל, בנק ישראל, בתי המשפט, חברת חשמל, בנק הדואר, הבנקים וחברות כרטיסי האשראי וכן כל גוף גדול שמעניק אשראי.
איך בדיוק זה יעבוד?
לקוח המעוניין לקבל הלוואה מגוף פיננסי יאשר לאותו גוף לקבל לגביו מידע מהמאגר. הגוף הפיננסי יפנה ללשכות אשראי, גוף מתווך שקיבל את אישור בנק ישראל, בבקשה לקבל את דירוג הלקוח. לשכת האשראי תעבד את הנתונים מהמאגר ותגיש אותם לגוף הפיננסי שיחליט בהתאם לכך כיצד לתמחר את ההלוואה.
כל אדם יוכל לבקש שנתוניו לא ייכללו במאג. כמו כן, גם אם נתן את אישורו, הוא יוכל לאחר מכן לבקש לתקן, או להסיר נתונים אודותיו.
מי יוכל לקבל את הנתונים מהמאגר?
דו"ח אשראי ודירוג לקוח יכול לקבל רק גוף שמספק אשראי בהיקפים מינימליים שנקבעו בחוק. מעבר לכך גם גופים קטנים, או למעשה כל גוף שזקוק למידע הזה, יוכלו לקבל חיווי אשראי - כלומר נתון מינימאלי לצורך ספציפי, כגון האם לכבד צ'ק של לקוח או לא.
מתי יוקם המאגר, מתי ניתן יהיה להתחיל להשתמש בו?
ההערכה היא כי לאחר סיום הליך החקיקה יגובש סופית המכרז להפעלת המאגר והוא צפוי להתפרסם בחודש אוגוסט השנה. כ-4 חודשים לאחר מכן צפוי להיבחר הגוף המפעיל ותוך כשנתיים המאגר יתחיל לפעול, כלומר לקראת אמצע או סוף 2018.
האם המהלך באמת יועיל לכולם?
המצב החדש מעלה חשש לפגיעה בלקוחות שלגביהם רוב המידע או כולו יהיה שלילי, או כאלו שלא ירצו שיימסר מידע אודותיהם. לקוחות אלה עלולים לקבל ריבית גבוהה מזו שהם משלמים היום, או להיות מסורבים בכלל לקבלת אשראי.
"כשאומרים שאנשים יפגעו, השאלה היא ממה", אמר ל-ynet גורם מקורב לוועדת ההיגוי המשותפת לאוצר ולבנק ישראל, שבחנה וגיבשה את המהלך. "האם אנשים שידורגו נמוך ולא יקבלו אשראי, באמת מקבלים אשראי היום? זה שכולם ידעו שאני מדורג גרוע, זה בכלל לא בטוח שלא אקבל אשראי. אני היום לכוד בבנק שלי, אבל במסגרת החדשה תהיה תחרות גם על הלקוחות הפחות טובים. אולי היום אני משלם 15% לבנק, אבל אם הכל יהיה פתוח אני יכול לקבל גם 11%".
כיצד יסייעו למסורבי האשראי?
ההערכה היא שקצת יותר מחצי מיליון איש בישראל עונים לקטגוריה של "מסורבי אשראי". לדברי אותו גורם, הקבוצה שתהיה מודרת משוק האשראי, כפי שנטען, היא מצומצמת בהרבה. "יש אחוז מסויים שלא יקבלו אשראי בכל זאת. אבל לחלק מהם גם אף גוף לא היה רוצה בכל מקרה לתת אשראי. כבר היום ניתן לקבל נתונים שליליים על לווים, (קיים כבר מאגר נתוני אשראי, במבנה שונה המספק מידע שלילי בלבד. א.ר) אנחנו יודעים שבמאגר הזה יש כ-10% מהאוכלוסייה. אם אתה תוסיף מידע חיובי אולי גם תצליח לצמצם את זה קצת".
בדיוק בנקודה הזו הבטיח האוצר, לאחר לחצים במסגרת הדיונים בוועדת הכלכלה בראשות ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), להקים קרן בערבות מדינה שתסייע במתן הלוואות לאותם מסורבים. לרשות הקרן יעמדו בשלב הראשון 50 מיליון שקל והיא נועדה לסייע בעיקר לאלו שדורגו באופן שלילי בשל מעידה נקודתית שאינה מאפיינת באמת את מוסר התשלומים שלהם.
מי יוודא שהמידע לא יזלוג החוצה?
מעבר לנושא הריבית והתחרותיות, נשמעים חששות רבים באשר לפגיעה בפרטיות. המתנגדים חוששים, כי המאגר עלול לשמש כמקור למידע שיזלוג למקומות לא רצויים.
"במאגר יהיו הרבה מאוד נתונים רגישים על הלקוח", אמר ל-ynet עו"ד דן חי, יו"ר הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין. "מאגרי מידע יש להם טבע להתפרס והמידע יכול לדלוף, מאגר מידע כזה יעשו בו שימושים אחרים כדי לדעת דברים שהם לא מטרה מיידית של החוק".
מנגד טוענים בבנק ישראל כי בעת הקמת המאגר יילקחו בחשבון כל ההגנות הנדרשות. "בנק ישראל רואה חשיבות רבה בהגנת הפרטיות ואנו מודעים לאחריות המוטלת עליו בהקשר זה בהקמת ותפעול המאגר", אמרה היום נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג בוועדת הכלכלה של הכנסת. פלוג ציינה גם כי הבנק גם יפקיד על הנושא ממונה על הגנת הפרטיות.
שלא לציטוט אומרים גורמים בבנק ישראל כי יש מודעות מלאה לרגישות הציבורית בעניין, וכי נעשים מאמצים גדולים מאוד המשולבים בכל הליך הקמת המאגר כדי להבטיח שכך יהיה.
לדברי עו"ד חי, הבעיה העיקרית יכולה להיות שאנשים מתוך המערכת ידליפו את המידע. "ראינו דברים מהסוג הזה ברשות המסים וברשם האוכלוסין. מי ערב לכך גם שלא ישנו את החוק? נניח שיש צו של בית משפט שמבקש לדעת, במסגרת הליך גירושין, האם לבן או בת הזוג יש נכסים פיננסיים או מה מצבו הפיננסי?".
חי מוסיף כי "גם המצב בו המידע נשמר במשך 10 שנים אינו הגיוני בשום פרמטר. אני צופה פגיעה מאוד חמורה, זה כמו האח הגדול. ברגע שהמאגר קיים התיאבון יכול לגדול. היתה ריצת אמוק לאשר את המאגר הזה. ישראל היא מדינה שבה מצב הביטחון גובה מחיר מאוד יקר מפרטיות האזרחים, ובצדק. לכן במדינה כזו, אין סיבה להרחיב את זה גם לתחום אחר".
בתגובה לטענות הללו מציינים גורמים המקורבים לבנק ישראל כי "יש כאן הרבה סוגיות כבדות משקל. בסופו של דבר יש צורך לאזן בין הרצון ללכת למהלך שיסייע לציבור הצרכנים, לבין השמירה על הפרטיות. אנחנו מאמינים שניתן מענה שמצד אחד יאפשר מתן נתונים ומצד שני יגן עליהם בצורה מקסימלית".
לפנייה לכתב/ת 
