מה רע באנגלית?
לא ייתכן שבבתי-הספר החרדים ילמדו חשבון, או דקדוק ברמה בסיסית ואת שפת האנגלית - שהיא חשובה לא פחות ממקצועות אחרים, לא ילמדו כלל. מזל שיש Google Translate
ביקורת קשה הוטחה בפורומים שונים נגד חברי-הכנסת החרדיים שאינם דוברי אנגלית: איך הם מעיזים לייצג אותנו בפרלמנט הישראלי, ללא ידע באנגלית, השפה שהפכה מזמן לחלק אינטגרלי גם בגבולותינו הצרים?
עוד בערוץ הדעות:
הטיהור האתני של יהודי ארצות ערב
אני תוהה, האם דרישה זו לא הייתה אמורה להישאל עלינו, הבוחרים ששלחו אותם לכנסת.
שפה קשה
כשח"כים נאלצים לדבר באנגלית. האזינו
ynet ו"ידיעות אחרונות"
בדקנו מה קורה כשסטודנטים יהודים מאמריקה, ששוקלים לעשות עלייה, פונים לחברי כנסת בסוגיות שמטרידות אותם לגבי החיים בישראל. התוצאה מביכה
הטענה החרדית שאומרת כי 'עלינו לשמור את הקיים' ו'לא לשבור חומות הגטו', בצדק יסודה. אבל מדוע החומה הזאת לא אפשרה לנו ללמוד את שפת האנגלית באופן בסיסי; לא שבע יחידות, לא שלוש, אלא יחידה אחת, שהיא הרמה הבסיסית בשפה המדוברת.
הרי לא ייתכן שבבתי-הספר החרדים ילמדו חשבון, או דקדוק ברמה בסיסית ואת שפת האנגלית - שהיא חשובה לא פחות ממקצועות אחרים, לא ילמדו כלל. זה לא ייתכן, משום שאנגלית נצרכת לא פחות מחשבון. בשנים הראשונות לחיינו, אנחנו לא נתקלים בהבדל מהותי בחשיבות המקצועות, אבל כשיוצאים לשוק התעסוקה, אנחנו נתקלים בו יותר מידי.
תיאוריה מול מציאות
חברי-הכנסת החרדים קוראים למעסיקים, בכל הזדמנות שרק יש להם, לקבל חרדים לשוק העבודה, אך באותה מידה הם ממלאים פיהם מים באשר לעובדה שאותו עובד שהם מבקשים לשלוח לחברה מובילה בארץ, יתקבל לעבודה בשל הלחץ שיצר השיח, אך במבחן המציאות, העובד יתקשה לעיתים לספק את הסחורה כשיפגוש את הבורות באנגלית.אבל עזבו את התעסוקה לרגע. האנגלית לא נשארת רק שם, היא מתחילה הרבה לפני. בשנה האחרונה טסתי לא מעט פעמים לארצות שונות באירופה ושם פגשתי את האמת בפנים. שם הרגשתי עד כמה אני נטע זר.
אלמלא הסובבים אותי ידעו אנגלית למחצה, ספק רב אם היינו נשארים בחו"ל עוד כמה רגעים. ללא השפה, ה'התניידות' בלתי-אפשרית. את הנהג מונית, או המוכר בקניון לא באמת מעניינת העובדה שאינך יודע אנגלית כי מוריך סירבו לשבור את חומות הגטו. המוכר, או נהג המונית, רוצים לשמוע אותך, אבל הם נתקלים באדם אילם. אדם זר בארצות בהן הוא אמור להיות בן-ברית.
במהלך שהותי בפראג, בירת צ'כיה, הנושא עלה לדיון ואיך לא, מצאתי את עצמי דעת יחיד נגד רבים. כשאני כותב רבים, אני מתכוון למנהלי תלמודי-תורה שמחנכים את ילדנו חינוך איכותי שטומן בחובו את הנתון ממנו חוששים רבים - עברית אין - אנגלית אאוט.
בפני אותם מנהלים הצבתי את השאלה: "מה רע באנגלית?", לכולם הייתה תשובה חסרת אונים: "אין בעיה, אתה מוזמן לשלוח את ילדיך למורים פרטיים"...
מורים פרטיים, בטח. בימנו-אנו כשהנטל הכלכלי קשה מנשוא וחלק לא מבוטל מהאזרחים, לא רק שלא מסיימים את החודש, הם לא מתחילים אותו, המנהלים מזמינים אותם להוציא מאות שקלים בחודש עבור אותם מורים פרטיים. נצטרך להוציא את הכסף בזמן שאנחנו יכולים לדרוש מהמדינה את התקציב לכך, כמו שכל ילד ישראלי אחר מקבל.
אגב, מנהלי מוסדות חינוך חרדים. מדוע בנות סמינר יכולות ללמוד אנגלית ואם לא יעשו כן, התעודה השנתית שלהן מוטלת בספק, ואנחנו, הבנים, לא יכולים ללמוד? הייתכן שהמקצוע יכול להרוס רק מין אחד?
קטונתי מלהתערב בדעת גדולי ישראל בנידון. אני רק תמה על מנהלי המוסדות שהבינו שדקדוק ואלגברה הם מיסודות התלמיד החרדי, אבל אנגלית בסיסית - לא.
פייר, מזל שיש Google Translate.
לפנייה לכתב/ת 
צביקה גרוניך
צילום: דוד זר
מומלצים
