העירייה התעכבה – והפסידה את חוב הארנונה

תושב י-ם צבר בעשור שעבר חוב ארנונה שתפח ל-106 אלף שקל. כשהעירייה החלה לנקוט נגדו צעדים משפטיים, הוא שלף את טיעון ההתיישנות

עו"ד רז לבנתפורסם: 29.03.16 , 08:15

בית המשפט המחוזי בירושלים קבע לאחרונה שתושב העיר שצבר בעשור שעבר חוב ארנונה בן יותר מ-100 אלף שקל, לא יצטרך לשלם אותו בשל התיישנות. בכך דחה בית המשפט ערעור שהגישה העירייה ובו ניסתה להוכיח שבמהלך השנים ביצעה פעולות שלכאורה מבטלות את ההתיישנות.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כשנה הגישה העירייה תביעה לתשלום חוב ארנונה בסך 106,631 שקל עבור תקופה בת שמונה שנים, שהחלה בשנת 2000. הנתבע טען שכלל לא ידע שהוא חייב כספים. בכל מקרה, הוסיף, החוב התיישן בהתחשב בכך שהתביעה הוגשה יותר מ-15 שנה מהמועד שבו החל להיצבר, ויותר משבע שנים מהמועד שבו החוב התגבש באופן סופי.

תביעה

עיריית י-ם עצמה עיניים – וחוב הארנונה בוטל

עו"ד חיים רינגבירץ

יותר מעשור עבר מאז נסגרה חברת אלומיניום שפעלה מנכס בעיר וצברה חוב של כ-109 אלף שקל. כשהעירייה ביקשה את הכסף, ביהמ"ש דחה אותה

עיריית י-ם עצמה עיניים – וחוב הארנונה בוטל

ואכן, בית משפט השלום קיבל את טענתו ודחה את התביעה. אלא שהעירייה לא השלימה עם ההחלטה, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. היא טענה שבמשך השנים שלחה למשיב מכתבי התראה ודרישות תשלום. פעולות אלה הן בגדר הליכי גבייה מנהליים שלשיטתה עוצרים את ספירת תקופת ההתיישנות.

לפי פרשנותה של העירייה, היא רשאית לעבור מנקיטת הליכי גבייה מנהליים (דרך שליחת מכתבי דרישה לתשלום), לנקיטת הליכי גבייה בדרך של תביעה בבית המשפט, בכל נקודת זמן שתבחר.

מנגד, המשיב דרש לדחות את הערעור וציין שלא ברור לו כיצד ניתן לקבל את גישת העירייה, שלמעשה אומרת שהיא יכולה לנקוט הליך גבייה מנהלי כלשהו פעם בשבע שנים, ובכך "לחסום לעולמי עד" התיישנות של חובות.

אינטרס ציבורי

השופטת שירלי רנר הבהירה כי מגבלות הזמן על הגשת תביעות אזרחיות חלות גם על רשויות הנוקטות הליכי גבייה מנהליים. היא הוסיפה שקבלת פרשנות העירייה, שלפיה יש לה זכות להתחיל בהליך גבייה אזרחי לאחר מיצוי ההליך המנהלי, עלולה לגרום למצב שבו המועד להגשת תביעה אזרחית יוארך ללא גבול.

לדברי השופטת, יש צורך לעודד רשויות לפעול במהירות ובשקדנות ראויה למיצוי זכויותיהן, שכן מדובר באינטרס משותף לרשויות, שתקציבן יגדל, ולמערכות בתי המשפט, שלא ייאלצו לדון בתביעות בגין "חובות ישנים", שעלויותיהן גבוהות יותר ככל שחולף הזמן.

"ככל שרואה הרשות בתוך פרק זמן סביר בנסיבות המקרה כי אין בהליכי גבייה מנהליים כדי להועיל, תתכבד ותגיש תביעתה במהלך תקופת ההתיישנות", כתבה השופטת, תוך שציינה כי משך הזמן שבו ננקטים הליכי גבייה מנהליים לפני הגשת תביעה אזרחית אינו נכפה על הרשות, אלא נתון להחלטתה.

לפיכך קיבל בית המשפט את טענת ההתיישנות של המשיב ודחה את הערעור. העירייה חויבה בהוצאות המשפט של המשיב בסך 1,000 שקל.