תביעה: העיקול של הוצל"פ גרם לעוגמת נפש

חברת "אדירים" התעכבה בתשלום 85 אלף שקל לחברת הליסינג "ליסקאר". כשחשבון הבנק שלה עוקל היא פנתה לביהמ"ש בדרישה לפיצוי של מיליונים

עו"ד עדי טויזרפורסם: 30.03.16 , 20:53

בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה חברת אבטחה נגד חברת ליסינג, שהביאה לעיקול חשבון הבנק שלה על ידי פנייה להוצאה לפועל בגין סכסוך על 85 אלף שקל. השופטת הסכימה שהפנייה להוצל"פ בוצעה שלא בתום לב, אך פסקה לתובעת סכום קטן משמעותית מ-2 מיליון השקל שדרשה בתביעה.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

חברת "אדירים", העוסקת במתן שירותי ביטחון, שכרה מחברת הליסינג "ליסקאר" שש מכוניות. ביולי 2009, לפני תום תקופת השכירות, היא החזירה ארבע מכוניות וליסקאר שלחה לה דרישת תשלום על סך 85 אלף שקל. "אדירים" חלקה על סכום התשלום ולא פרעה את החוב.

אז החלטנו

התביעה הכי מיותרת: הוצאה לפועל נגד חמאס

יוסף פריצקי

שופט פסק שהארגון ישלם 2.3 מיליון שקל למשפחת קורבנות פיגוע. ונשאלת השאלה: מה יעשו התובעים עם הפסיקה? איך בדיוק הם אמורים לגבות את הכסף?

התביעה הכי מיותרת: הוצאה לפועל נגד חמאס

כשבועיים לאחר מכן פנתה "ליסקאר" להוצאה לפועל וביקשה להטיל עיקולים על חשבון הבנק של "אדירים" ועל תשלומים עתידיים שהגיעו לה מלקוחות ובקשתה התקבלה.

"אדירים" מיהרה להגיש תביעה נגד "ליסקאר" בטענה שפעלה בחוסר תום לב והעיקולים גרמו לה לנזק כספי של 2 מיליון שקל ולפגיעה בשמה הטוב מול לקוחותיה. לטענתה, היא ביקשה להסדיר את המחלוקת הכספית עם הנתבעת ונפגשה עם עורך דינה, אך בשלב המשא ומתן, ומבלי לחכות לבירור המחלוקת, פנתה ליסקאר להוצל"פ.

השופטת ליאת הר ציון הבהירה כי תובע המבקש להטיל צו עיקול במעמד צד אחד חייב לנהוג בתום לב ולהביא בפני בית המשפט את כל המידע הנחוץ לקבלת ההחלטה. היא קיבלה את טענת "אדירים" שלפיה "ליסקאר" לא ניסחה את בקשת העיקול בזהירות ובשקיפות הנדרשת, והנתונים שהציגה בפני ההוצאה לפועל לא היו נכונים ומלאים. כך למשל, הנתבעת הייתה צריכה לשקף בבקשה את הפנייה של התובעת אליה בניסיון להגיע להסדר החוב.

לפיכך קבעה השופטת כי הליך הבקשה להטלת עיקול נעשה בחוסר תום לב ו"ליסקאר" אחראית לנזקים של "אדירים", ככל שאלו נגרמו כתוצאה מהטלת העיקולים.

עם זאת, השופטת דחתה את טענת התובעת כי בעקבות העיקולים והגבלת חשבון הבנק שלה לא נתקבלו כספים מלקוחות בחשבון הבנק ונגרמו לה נזקים כספיים בסכום של 2 מיליון שקל. השופטת הבהירה כי כל שהוכח הוא שעוקל סכום של 56 אלף שקל אצל לקוח אחד בלבד ולא "לקוחות".

כמו כן, טרם הטלת העיקול חזרו בחשבון הבנק של התובעת תשעה שיקים בסכומים זניחים, והגבלת החשבון אירעה גם עקב חזרת שיקים אלה ולא רק כתוצאה מחזרת השיקים לאחר הטלת העיקול.

השופטת הר ציון קיבלה את טענת "אדירים" לפגיעה בשמה הטוב וקבעה כי הטלת העיקולים יצרה רושם שלילי אצל הבנקים ולקוחות החברה, דבר שחייב אותה להשקיע מאמצים ניכרים בהסבר ושכנוע. היא העמידה את סכום הפיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב על 50 אלף שקל, אך לא פסקה הוצאות מכיוון שהתובעת לא הוכיחה נזק בהיקף קרוב לזה שאותו תבעה.