נדרשות הוראות פתיחה ביוזמה מדינית
הדיון הציבורי על הוראות הפתיחה באש וגורלו של החייל שביצע את הירי הוא משני לצורך הלאומי הדחוף להעלות את ישראל על מסלול שיביא לסיום הכיבוש
הסערה בעקבות הירי במחבל הפצוע בחברון מעמידה מראה מול פני החברה הישראלית, ומעמתת אותה עם המציאות המורכבת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והכיבוש - שהוראות הפתיחה באש, ערכי צה"ל, והדיון הציבורי-פוליטי המוקצן והאלים הם רק חלק מהם. אירוע הירי במחבל - משקף באופן מכאיב מציאות הנמשכת כמעט 50 שנים.
עוד בערוץ הדעות:
כשראש הממשלה רעב למשאב הטבע שלנו
חווינו סערות תקשורתיות וציבוריות דומות בעבר: מ"דוד הנחלאווי", דרך צילומי סלפי של חיילות ולצדן פלסטינים כפותים, המח"ט שהיכה פעיל זכויות אדם מאירופה, הפגנות תמיכה בחיילים "לתת להם לעשות את העבודה", התקפות על הרמטכ"ל אשר אמר את המובן מאליו - שיש להקפיד על הוראות פתיחה באש, ואמירות של פוליטיקאים חסרי אחריות שאומרים שאסור שמחבל ייצא חי מאירוע, בלי קשר לרמת המסוכנות שלו. נדמה שהפעם המדרון חלקלק יותר, וסכנת הגלישה בו מוחשית יותר.
מציאות הכיבוש הולכת ומכרסמת בהיותה של ישראל יהודית ודמוקרטית. היא פוגעת בערכי היסוד של חברה דמוקרטית, ולכן פוגעת בחוסנה של החברה. במקרה הטוב הירי בחברון הינו תוצאה של פחד, שמעורר שנאה, שמעוררת התלהמות ואלימות. במקרה הפחות טוב הוא תוצאה של התבהמות. החברה הישראלית המגבה, בין אם במפורש ובין בשתיקה, את התגובות הקשות כלפי פלסטינים - מאבדת, תוך שחיקה מתמדת, את הבסיס החשוב ביותר לקיומה: ערכיה.
לחימה בלתי מתפשרת בטרור הפלסטיני אינה יכולה להישען על אנרכיה מבצעית והתלהמות ציבורית. הגענו למצב שישראלים תומכי ממשלת הימין הנוכחית מפרסמים מודעות שטנה כלפי הרמטכ"ל בפרט, ונושאי משרה בכירים אחרים בכלל. ויש מי שטרמינולוגיה של הסתה תוך שימוש במונח "בגידה" כנגד מי שחושב אחרת ממנו רווחת בלשונו ובכתיבתו. וגם מי שמנסה להביא לדה-לגיטימציה של אותם גופים ששמו להם למטרה לשמור על המוסר הצה"לי הוא שותף למגמה המסוכנת, ולא יכול לרחוץ בניקיון כפיו. ולצערנו, יש רבים כאלה, והם הולכים ומתרבים.
המסקנה ברורה
המשך הכיבוש מטשטש כל קו אדום שבין חוקי, בלתי חוקי ובלתי חוקי בעליל. העדר גבול מדיני ביננו לבין הפלסטינים מטשטש גבולות בכל תחומי חיינו כחברה: גבולות של מוסר, שלטון חוק, חמלה, גזענות ואלימות.
הדיון הציבורי על הוראות הפתיחה באש וגורלו של החייל שביצע את הירי הוא משני לצורך הלאומי הדחוף להעלות את ישראל על מסלול שיביא לסיום הכיבוש. נדרשות הוראות פתיחה ביוזמה מדינית, כדי להפסיק את ההידרדרות המוסרית של החברה הישראלית.
היוזמה הנדרשת ברורה, והגיעה השעה לשים אותה באומץ על השולחן ולבצעה: הפרדה. קביעת גבולות. בתהליך עצמאי, שיוביל לסיום הכיבוש תוך יצירת מציאות של שתי מדינות לאום.
התכנסות לגושים והפסקת בנייה בהתנחלויות מבודדות. היערכות לפינוי לתוך גבול שמקיף רוב יהודי מובהק, תוך פיצוי המתיישבים, ואימוץ מי שנשלחו על ידי ממשלות ישראל, אל תוך גבולות מוסכמים.
דווקא בשיאה של סערת הירי בחברון צריך ואפשר לסמן את שינוי הכיוון.
עמי אילון, גלעד שר, אורני פטרושקה - ראשי "עתיד כחול לבן"
לפנייה לכתב/ת 
