תביעה: 'אימא פרצה לי למייל ופגעה בפרטיות'

במסגרת סכסוך משפחתי שלחה אישה תכתובת אישית של בנה המעידה לכאורה על התנהגות פלילית. ביהמ"ש התרשם שהיא פעלה בתום לב

עו"ד אלה שינפלדפורסם: 03.04.16 , 08:11

בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה לאחרונה תביעה שהגיש צעיר נגד אמו בטענה שפרצה לחשבון הג'ימייל שלו ושלחה משם תכתובת המעידה לכאורה על התנהגות פלילית, במטרה לפגוע בפרנסתו. אבל השופטת ג'מילה ג'בארין התרשמה שהאם פעלה בתום לב.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

לפני כארבע שנים הגישה האם ללשכת עורכי הדין תלונה נגד בנה שבה טענה שהוא זייף מסמכים במסגרת הליכי הוצאה לפועל שניהלה נגד בעלה לשעבר. הלשכה הודיעה לאם כי עליה להמציא ראיות על זיופים. בתגובה, היא שלחה העתק של הודעת דוא"ל שתוכנה הוא ניסיונו של הבן להגיש מסמכים מזויפים לכאורה של משטרת ישראל, לצורך קבלת רישיון עו"ד.

במשפחה

הבת תבעה: יש לסלק את אבא מהדירה שלי

עו"ד אבירם מיכאל

ב-1999 רכש אב דירה בהרצליה, ורשם אותה על שם בתו אף שגר בה בעצמו. לימים דרשה הבת את הבעלות המלאה. מה החליט בית המשפט?

הבת תבעה: יש לסלק את אבא מהדירה שלי

הבן טען שמדובר בתכתובת מחשבון הג'ימייל שלו ושמדובר בניסיון חסר תום לב של אמו לפגוע בשמו ובפרנסתו העתידית. ב-2013 הוא הגיש נגד אמו תביעה ובה דרש לחייב אותה בפיצויים של 50 אלף שקל על פגיעה מתמשכת בפרטיותו. לטענתו היא פרצה לדוא"ל שלו, ועד היום מסרבת למסור לו את סיסמת הכניסה לחשבון, ובכך מונעת ממנו גישה למסמכיו האישיים.

מנגד טענה האם שאין לה כל קשר לשינוי הסיסמה, ושאין לה את הידע הדרוש לביצוע המעשים המיוחסים לה. היא סיפרה ששלחה ללשכת עורכי הדין את ההודעה בתום לב, מכיוון שחשבה שהיא מעידה על התנהגותו הפלילית של בנה בכל הקשור לזיוף מסמכים.

בנוסף טענה האם שבמקרה שבו יש חשש שבוצעה עוולה אזרחית או פלילית, הזכות לפרטיות נדחקת הצידה לטובת אינטרס הציבור, מה גם שמדובר בפגיעה מצומצמת, שכן החשיפה הייתה בפני לשכת עורכי הדין בלבד.

משתמש, לא בעלים

השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה הבהירה כי אין מחלוקת על כך שהאם העבירה העתק מתכתובת הדוא"ל המדוברת ללשכת עורכי הדין. עם זאת היא הוסיפה שהבן לא הוכיח שמדובר בתכתובת מדוא"ל פרטי שלו, והדגישה כי הוא אף לא הוכיח למי שייך החשבון – דבר שיכול היה לעשות באמצעות פנייה לחברת "גוגל", בבקשה לקבל אישור.

מכאן הסבירה השופטת כי תוכן תכתובת דוא"ל, המעידה לכאורה על התכתבות אישית בין התובע לבין אחר, אינה מוכיחה שמדובר דווקא בחשבונו הפרטי, שכן המשתמש בחשבון אינו בהכרח הבעלים שלו. בנוסף נקבע שלא הוצגו ראיות לכך שהאם פרצה לחשבון הדוא"ל וצוין שגרסתו של הבן "אינה סבירה".

משכך דחתה השופטת את טענת הבן וקיבלה את גרסת האם, שלפיה שלחה ללשכת עורכי הדין את התכתובת המזויפת לכאורה של בנה בתום לב, ומתוך מחשבה שמדובר בחובתה החוקית.

מכיוון שהבן לא הצליח להוכיח שאמו העבירה את התכתובת בכוונה לפגוע בשמו או משלח ידו, התביעה נדחתה במלואה, והוא חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.