המועצה לארכיאולוגיה נגד הרחבה השוויונית: נזק ארכיאולוגי חמור

"מִנעו את הנזק"

ההודעה החריפה יצאה בעקבות ישיבה שהתקיימה בנושא לפני כשבועיים, והיושב בראשה, פרופ' רוני רייך, הסביר כי "מדובר באתר מורשת יהודית ועולמית ראשון בחשיבותו. שימור השרידים במקום הוא חובה ארכיאולוגית, ציבורית, חינוכית ותרבותית עליונה", כדבריו.

המועצה הארכיאולוגית הבהירה כי "הגן הארכיאולוגי של 'קשת רובינסון' כבר נפגע קשות לאחר החלטת בג"ץ בשנת 2003, שהורה לאפשר תפילה בשטח זה". הם הסבירו עוד, כי בעקבות הפסיקה, "נסגרו כל חלקו הצפוני והמערבי של הגן למבקרים (ובכלל זה חלק ממפולת הכותל המערבי), והוקמה דרך גישה נפרדת למשטח תפילה הצמוד לכותל".

פרופ' רייך חתם את הקריאה הפומבית בפנייה לראשיי המדינה "למנוע את הנזק הארכיאולוגי החמור שכבר נעשה, ואת זה שמתוכנן להיעשות באתר יחידאי זה", כדבריו.

"אין אח ורע לשרידים כאן"

במועצה הארכיאולוגית הסבירו כי "הגן הארכיאולוגי שלמרגלות קצהו הדרומי של הכותל המערבי, משתרע כיום לאורך פחות מ-60 מטרים מכלל אורכו של הכותל המערבי. מיד לאחר איחוד ירושלים בשנת 1967 יועד השטח שמדרום לכבש העולה לשער המוגרבים, ואשר נודע בכינויו 'קשת רובינסון', לחשיפה והצגה של שרידי עברה של ירושלים.

"כל זאת נעשה להבדיל מהכותל המערבי בקטע המשמש לתפילה. ואכן, במשך עשרות שנים חפרו כאן פרופ' בנימין מזר ואחרים, וחשפו שרידים רבי-רושם מתקופת הבית השני, בהשתמרות מדהימה בטיבה".

פרופ' מזר פירט כי "גולת הכותרת במקום הוא הרחוב המרוצף שהשתמר בשלמותו לאורך הכותל

המערבי, ומשני צדדיו חנויות ששימשו את עולי הרגל להר הבית. על גבי הרחוב והחנויות נחשפה מפולת אבני הענק של הכותל שחרב בידי הרומאים בשנת 70 לספירה".

הוא ממשיך ומתאר כי "הרחוב והמפולת שמעליו, כמו גם האומנה שנשאה את קשת רובינסון ומעליה את גרם המדרגות המונומנטאלי שהעלה את הבאים להר הבית - נותנים ביטוי יחידאי לתפארתה של העיר במקום מרכזי זה שלמרגלות הר הבית, ולחורבנה".

"אין אח ורע להשתמרות שרידים דומים בירושלים ומקומות אחרים בעולם העתיק, המאפשרים המחשה טובה יותר לאירועי אותו הזמן. במיוחד ראויה לציון מפולת אבני הכותל שעל הרחוב. זה המקום היחיד שניתן לראות וניתן לגעת בשרידי החורבן שבא על עם ישראל, עליו הוא אבל וצם בכל שנה בט' באב. יש לשרידי המפולת הזאת ערך חינוכי וערך היסטורי עצום".