יש לכם יכולת כלכלית לחיות עד גיל 100?
תוחלת החיים שלנו עולה בהתמדה בה בעת שהחיסכון שלנו, שנועד לקיים אותנו אחרי שנפרוש מהעבודה, הולך ומצטמק. האם אפשר לחיות ברווחה גם בגיל 90? מומחה למדעי הזקנה: "אנחנו הולכים לחיות הרבה יותר זמן ממה שתכננו ואנחנו לא ערוכים לזה". ראיון
כמה זמן חשבתם שתחיו? בעשרות השנים האחרונות תוחלת החיים נמצאת במגמת עליה מתמדת וגם אנחנו צפויים כנראה לחיות יותר שנים מההורים שלנו.
- ההפרשה לפנסיה תגדל: בכמה כסף מדובר ומי יפסיד מהמהלך?
בין אם נרצה בכך ובין אם לא, לעובדה שאנחנו חיים יותר יש משמעות כלכלית גדולה בכמה מישורים, אך בראש ובראשונה - עבורנו. סכום הכסף שצברנו במהלך שנות העבודה הולך להתחלק על פני יותר שנים ממה שציפינו וזה אומר הכנסה נמוכה יותר ממה שחשבנו.
"רוב החברה הישראלית מקובעת במחשבה שכאשר יגיע מועד הפרישה ניתן יהיה לפרוש ולקיים את עצמנו עם הכנסה נאה במשך שנים רבות", אומר פרופ' ישראל דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה (מדעי הזקנה) פיננסית באוניברסיטת חיפה. "זה לא הולך לקרות. אנחנו הולכים לחיות הרבה יותר זמן ממה שתכננו וגם סכום הפנסיה שנקבל יהיה הרבה יותר נמוך. אם אנשים לא יהיו מודעים וערוכים לכך, הם יתעוררו מאוחר מדי בשביל לתקן את זה".
דורון, ששוחח עם ynet לקראת כנס ביטוח חיים ופנסיוני של לשכת סוכני הביטוח שיתקיים בשבוע הבא ויעסוק בין הייתר גם בנושא הזה, מדגיש כי יש חשיבות גדולה לדבר כבר עכשיו עם אנשים בשנות ה-40 וה-50 ואף לפני, כדי שיפנימו את המציאות החדשה.
"יש היום בעיית חוסר ידע עמוק בציבור הרחב בכל הקשור להיבטים הכלכליים והחברתיים של ההזדקנות. המציאות היא שאותו מסלול חיים שאנשים תכננו - כבר לא רלוונטי וצריך להיערך לזה. היום אתה יודע שתחיה בגיל 87 ואנחנו רוצים שתחיה טוב בגיל הזה. אבל אם לא תעשה שינוי – זה לא יקרה.
מה זה אומר "לעשות שינוי"?
התשובה נטועה במושג תכנון פיננסי. התכנון הוא לא חד פעמי. זה לא שבגיל 65 אתה עושה תוכנית ואח"כ מבצע אותה. זה משהו שצריך לחשוב עליו. לתכנן אותו מראש. להיעזר באנשי מקצוע, לבחון שינויים מעת לעת. כמו שאנחנו אומרים לאנשים לקחת אחריות על הבריאות שלהם ולא לעשן, אני אומר לך שכדאי לך לתכנן את הזקנה שלך ואם לא תעשה את זה, לפחות שתבין את ההשלכות.
גנטיקה או השפעה סביבתית?
האם באמת תוחלת החיים עולה כל הזמן? הדור הבא יחיה כבר עד גיל 150?
"התשובה מורכבת. חד משמעית יש לנו מגמה ושיפור בתוחלת החיים הממוצעת. גם בקרב אלו שנולדים כעת וגם בגיל המבוגר. ב-100 השנים האחרונות המין האנושי עבר מהפכה. אם לפני 100 שנה זה היתה תוחלת חיים של 40 שנה בממוצע, היום זה 80 +.
"העליה בתוחלת החיים הממוצעת ממשיכה, אבל הקצב מתמן והמהירות של הגידול בתוחלת החיים הממוצעת מתמתן ולכן עוד אין פריצת דרך משמעותית מדעית בביולוגיה של הזקנה, שתשבור את הרף של תוחלת החיים שיש היום. יש ספרות שמדבר על תוחלת חיים של 150 שנה, אך נכון להיום אין את הידע המדעי לכך. ולכן במצב הקיים הצפי הוא שאנשים יחיו יותר, אנשים יחיו יותר חיים בריאים, לפחות במדינות מסויימות, וזה שיפור גם באיכות החיים ובריאות החיים".
עד כמה היכולת שלנו לחיות יותר שנים תלויה בגורמים חיצוניים? אולי מי שחי כיום בגיל 100, זה בכלל מסיבות גנטיות?
"יש על זה באמת חילוקי דעות קשים. הייתי בכנס בינלאומי ענק לפני שנתיים ושמענו שם הרצאה של סוציולוג של הזקנה שטען שמעל 50% מהאיכויות שלנו בגיל זקנה מושפעות למעשה מהסביבה. ליידי ישב פרופ' לביולוגיה, הוא צחק ואמר לי אולי ב-10% זה משפיע. זה תלוי כמובן את מי אתה שואל.
"אנחנו יודעים ממחקרים שיש קשר בין השכלה למצב בריאותי. יש קשר בין מצב חברתי לאיכות חיים בזקנה ועוד, לכן גם אם אנחנו מסכימים שיש למרכיב גנטי-ביולוגי השפעה, אנחנו עדיין יודעים שיש מקום מאוד חשוב לגורמים סביבתיים וחברתיים.
"ברור שעליה בגיל הכרונולוגי יש בה עליה בסכנות, אבל אנחנו יודעים שיש קשר בין שיפור האיכות לבין גורמים כמו תזונה נכונה, הימנעות מעישון, פעילות גופנית, פעילות חברתית ועוד. הדור שלנו שיש לו מודעות לנושאים הללו (בהשוואה לדור ההורים שלנו), צפוי לחיות גם חיים ארוכים וגם צפוי להגיע במצב פיזי ונפשי שמאפשר לתפקד. גם אם נסבול ממחלות או ירידות בתפקוד, עדיין נהיה ברמה של פעילות. זה חלק מהשינוי. הזקנים של מחר זה לא הזקנים של היום".
יש לך פנסיה? אתה חי יותר
אולי זה יפתיע, אך לדברי דורון גם לגורמים כלכליים יש השפעה מהותית על התפקוד ובריאות בגיל הזקנה. כך גם לביטחון הכלכלי יש השפעה על תוחלת החיים.
מה אתה בעצם אומר, שאם אני יודע שיש לי פנסיה טובה או ביטוח בריאות מקיף, אז אני חי יותר?
"בהחלט. עיצוב מדיניות הפנסיה או ביטוח הבריאות שלך היא תקרין על איכות החיים ותוחלת החיים ולכן לא ניתן להפריד ביניהם. אם אני יודע שיש לי גב כלכלי ,אני אחיה יותר ואני אחיה באיכות טובה יותר. אמנם צריך פה עוד מחקר מעמיק אבל חלק מזה כבר מוכח.
"כך גם כשיש תשתית שמספקת מערך סוציאלי תומך. אתה מוצא את הקשרים האלו במחקרים. אתה רואה איך אתה מסוגל לשנות פרמטרים ביולוגיים - כמו תוחלת חיים או הבראה ממחלה, בעזרת מדיניות כלכלית שלך, למשל בכך שיש לך ביטוח רפואי".
המעביד צריך לנטרל דעות קדומות
העובדה שאנשים חיים הרבה יותר משפיעה גם באופן מהותי על שוק העבודה. אדם שמגיע לגיל הפרישה (67 לגברים ו -62 לנשים) מרגיש שהוא בעצם באמצע החיים. אך האם ההרגשה הזו נכונה גם מהזווית הכלכלית? לדברי אורון לא מעט מחקרים מוכיחים כי שילוב עובדים גם אחרי גיל הפרישה מביא תועלת רבה מאוד לעסק או לארגון, ובכלל, ברקע השינויים הללו אולי כבר אין מקום לקבוע חובת פרישה בגיל מסוים.
בימים האחרונים שר האוצר מינה ועדה לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים ועורר לא מעט תרעומת. אני מבין שאתה תומך בכך?
"אני חושב שכל מי שזכויות הנשים חשובות לו צריך לתמוך בהעלאת גיל הפרישה לנשים, כי ברור שבמציאות בה תוחלת החיים עולה ובמציאות שבה יש אפליה מגדרית עם משכורת יותר נמוכה לנשים - זה מחייב את הנשים להיערך. מדיניות שמאפשרת להן לפרוש בגיל 62 טומנת בחובה פגיעה קשה באותן נשים. יש גם מחקרים שמצביעים על כך שנשים עניות יותר בזקנתם ורמת החיים שלהם נמוכה יותר".
האם מדינת ישראל, המעסיקים, הממשלה - ערוכים בכלל למציאות כזו? כרגע זה לא נראה שיש פעילות ענפה לעידוד תעסוקה בגיל המבוגר.
"שינוי חברתי הוא תהליך שלוקח זמן. כמו שבני אדם שקועים בתפיסות, גם שוק התעסוקה שבוי בהם. שוק התעסוקה שבוי בתדמיות של העובדות או העובדים הצעירים ולמרות זאת אני חושב שיש הישגים בתחום הזה.
"יש חוק שנקרא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואנחנו רואים יותר ויותר תובענות משפטיות שיכולות לחולל שינוי. כמו שאי אפשר להפלות אישה אי אפשר להפלות עובד מבוגר רק בגלל גילו. אני גם חושב שמעסיקים יותר ויותר מבינים ברמה הכלכלית שהם חייבים לשפוט את העובד על פי כישוריו ויכולותיו במנוטרל מכל דעות קדומות.
"יש אנשים שמעוניינים וצריכים לפרוש. יש אנשים שנשחקים ויש מקום להתרעננות. מצד שני הדברים האלה צריכים להיעשות לא כמדינות גורפת. הארגונים, החברה והכלכלה מאבדים נכס אדיר.
"פרמטר של גיל ברמה הכלכלית - המשקל שלו זניח והשיקולים האחרים – יכולות תפוקה ,יצירתיות, כישורים חברתיים וכו' הם יותר רלוונטיים. גם פה אנחנו צריכים לעבור תהליך חברתי".
לפנייה לכתב/ת 
